באר היטב (עה"ת) רצה

דנראה לפי ענ"ד דאף לר"ש ליכא מלקות. ב) חולין וקדשים בפנים ובחוץ ראשון פסול ופטור שני פסול וסופג ארבעים משום אוא"ב לרבנן אבל לר"ש חייב כרת משום שחוטי חוץ ג) קדשים וחולין בחוץ ובפנים ראשון פסול וחייב כרת משום שחוטי חוץ והשני פסול וסופג ארבעים משום אוא"ב לרבנן אבל לר"ש קמא מקטל קטלי' שני ג"כ מקטל קטלי' ד) קדשים וחולין בפנים ובחוץ ראשון כשר ופטור שני כשר וסופג ארבעים משום אותו וא"ב בין לרבנן בין לר"ש לפי מסקנא דהש"ס שם דשחיטת קדשים שנזרק הדם הוה שחיטה ראוי' כנ"ל. כללי אלו הט"ז אופנים המה א) שניהם חולין. ב) שניהם קדשים ג) הראשון חולין ושני קדשים ד) ראשון קדשים ושני חולין וכל אחד מאלו הד' אופנים יכיל להיות על ד' אופנים א) שניהם בחוץ ב) שניהם בפנים ג) ראשון בחוץ שני בפנים ד) ראשון בפנים ושני בחוץ 4.4 = 16 : פרשה כג (ג) וביום השביעי גו' ביאור דיני שבת בסדר שמות: (ד) אשר תקראו אותם גו' ביאור קביעות החדשים והמועדות בסדר שמות: (ה) בחדש הראשון גו' דיני קרבן פסח וחג הפסח ומצות שם: (ז) כל מלאכת עבודה לא תעשו דיני שביתת יו"ט שם: (י) והבאתם את עומר גו' נתבאר לעיל פ' ב' פסוק י"ד: שם ראשית קצירכם קצירכם ולא קציר עובד כוכבים (ר"ה י"ג א') והיינו מתבואה שגדלה ברשות עובד כוכבים כדמוכח שם

(יא) ממחרת השבת גו' ממחרת יו"ט (מנחות ס"ה ב') ופשוט בכ"ד והובא ברש"י:

(יג) שני עשרונים. מנחתו כפולה נסכו אינו כפול כמו שמפורש בזה וכן שמן המנחה אינו כפול אלא רביעית ההין (מנחות פ"ט ב'):

(יד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו גו' אם איסור חדש נוהג מה"ת בחו"ל (קדושין ל"ז א') ובש"ע יו"ד סי' רצ"ג פסקו דנוהג גם בשל עובד כוכבים והוכיחו כן מהסוגיא דר"ה י"ג א' מיהו לפי ענ"ד אף לפי"ז צ"ע בחו"ל בשל עובד כוכבים דבזה י"ל דלכו"ע ל"ה מה"ת ובמס' (מנחות ס"ח ב') מצינו פלוגתא דאמוראי בחדש בחו"ל ר"פ ור"ה בריה דר"י ס"ל חדש בחו"ל דרבנן ורבנן דבי רב אשי ורבינא משמה דאמי' משמיה דאבוה ס"ל חדש בח"ל מה"ת ונראה לי קצת דאף מ"ד חדש בחו"ל מה"ת לא אמר רק בארצות שזמן קצירת התבואה שלהם אינו משונה הרבה מבא"י שיש אפשרות לעומר שיבוא משם למ"ד דאם הביאו מחו"ל כשר ולמ"ד מדרבנן נראה לדבר מבורר דלא גזרו בארצות שזמן קצירה שלהם משונה לגמרי משל א"י החדש נוהג בחמשת מיני תבואה היינו חיטין שעורין כוסמין ש"ש ושיפון (מנחות ע' א') רב ושמואל דאמרי תרווייהו בזמן שבהמ"ק קיים עומר מתיר בזמן שאין בהמ"ק קיים האיר המזרח מתיר (מנחות ס"ח א') ר"י ור"ל דאמרי תרווייהו בזמן שבהמ"ק קיים האיר המזרח מתיר משום ל"ת והעומר מתיר משום מצוה (שם) ומשמע להדיא דהיינו מ"ע ממש ודעתייהו דר"י ור"ל בזמן שאין בהמ"ק קיים מסקינן שם דס"ל דפלוגתא דתנאי היא ריב"ז ור' יהודה ס"ל דאסור מה"ת עד הלילה ונ"ל דהיינו משום מצית עשה ושארי תנאי ס"ל דאף משום מ"ע האיר המזרח מתיר ופי' בספר הנפלא טו"א במס' ר"ה בשוהם ל' א' ד"ה קסבר כו' דהיינו רבנן דמס' ערכין י"ח דס"ל דעד ולא עד בכלל ולפיכך הא דכתיב עד עצם היום הזה היינו עד תחלת היום תבואה שהשרישה קודם לעומר העומר מתירה (מנחות ע' א') מאי קודם לעומר ר' יונה אמר קודם הבאת העומר ר' יוסי בר זבדא אמר קצירת העומר (שם ב') מנידון שיעור זמן השרשה עמש"ל (פרשה י"ט פי"ט) בענין כלאי זרעים בענין היתה שדהו זרועה חטים ונמלך עליה לזורעה שעורים דמס' (כלאים פ"ב מ"ג) מש"ש מהירושלמי לא השרישה קודם לעומר וקצרה וזרעה ובשעת העומר היתה בקרקע ולא השרישה בעי' בגמ' (ב"מ נ"ז א' מנחות ע' א') אי מותר ללקוט מהן ולאכול בעי ר"ש בן פזי שבולת שהביאה שליש קודם לעומר ועקרה ושתלה לאחר העומר והוסיפה מהו בתר עיקר אזלינן ושרי' עומר או דלמא בתר תוספת אזלינן ועד שיבוא עומר הבא כו' תיקו (מנחות ס"ט ב') אבל בלא הביאה שליש משמע להדיא דודאי בתר תוספת אזלינן (רש"י שם) הקצירה בחמשה המינים הנ"ל ג"כ אסורה קודם לעומר כדכתיב ראשית קצירכם (שם ע' א' ע"א א') ופי' קודם לעומר לפי' וגירסת התוס' (שם ע' ב') ד"ה מאי קודם לעומר לפי מסקנת הש"ס שם הייני עד קצירת העומר דאחר קצירת העומר מותר לקצור מיד ונראה דאיסור קצירה הייני איסור עשה קוצרין בית השלחין שבעמקים (מנחות ע"א א') מפני שאין העומר בא משם לכתחלה אבל לא גידשים (שם) ופשוט דהיינו מדרבנן וקוטפין מלילות בכ"מ (שם ס"ח א') ולפי כ"ז נראה דאף למ"ד חדש נוהג בחו"ל היינו רק באיסור אכילה אבל באיסור קצירה אינו נוהג כיון שאין העומר בא משם לכתחלה וכן נראה מהרמב"ם מיהו עדיין קצת יש לדון בדבר :

(טו) וספרתם לכם גו' פשוט הוא דיום הנפת העומר הוא בכלל הספירה ת"ר וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד (מנחות ס"ה ב') פי' כל אי"א מישראל חייב לספור ולפיכך מברכינן אספירה כמו בכל המצות ועי' תוס' שם ד"ה וספרתם (כתובות ע"ב ב') ד"ה וספרה בהא דזבה אינה מברכת על ספירתה ספירה בלילה דבזמן שאתה מתחיל למנות מבערב אתה מוצא תמימות (מנחות ס"ו א') אמר אביי מצוה לממני יומי ומצוה לממני שבועי רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי אמימר מני יומי ולא מני שבועי אמר