באר היטב (עה"ת) רצ

עובר כמוש"ל פסוק כ"א וכדמוכח (בכורות ל"ח ב' במשנה מ"א א' במשנה) : שם או יבלת היינו כעין חתיכה בולטת אית בה עצם בכל הגוף הוה מום לית בה עצם בכל הגוף לא הוה מום כלל ובעין בשחור היה

מום גמור ובלובן אי לית בה שער ל"ה מום כלל אית בה שער להתיר בכור ולפדות קדשים ל"ה מום לפסול להקרבה הוה מום כן מתבאר מהסוגיא דבכורות מ' ב' ע"ש ונ"ל דצ"ל לפי"ז דהא דתנן (פסחים ס"ה ב') דחתיכת יבלת אינה דוחה שבת משום דה"ל מכשירין והא דתנן (עירובין ק"ג א') דחותכין יבלת במקדש היינו ביש בה עצם ובכל הגוף ועמש"ל פרשה כ"א פסוק י"ט

(כג) שרוע עמש"ל פרשה כ"א פסוק י"ח: שם וקלוט רגליו קלועות כשל חמור (בכורות מ' א'): שם נדבה תעשה אותו גו' היינו לבדק הבית ובין בנדר ובין בנדבה אבל למזבח ה"ה ככל המומין ואסורין בין בנדר בין בנדבה (תמורה ו' א' ז' ב') ע"ש וביאור פשט הכתוב נ"ל נדבה תעשה אותו היינו דמצינו נדבה שמותר דהיינו לבדק הבית אבל לנדר בכ"ע לא ירצה דאף לבדק הבית אינו יכול לפטור בו נדרו שנדר סתם והא דאיירי בשרוע וקלוט היינו לאשמעינן דאף שרוע יקלוט דה"ל בע"מ מלידה מ"מ רצוין הוא דלא מרצי אבל מקדש קדשי אף למזבח כמוש"ל פסוק כ' ואף לאביי צ"ל ל דאצטריך קרא לבע"מ מלידה

(כד) ומעיך וכתות גו' כולן בביצים דברי ר' יהודה בביצים ולא בגיד אימא אף בביצים דברי ר"י ראב"י אומר כולן בגיד ר' יוסי אומר מעוך וכתות אף בביצים נתוק וכרות בגיד אין בביצים לא (בכורות ל"ט ב') וידובר להלן בזה בעי רב אחדבוי בר אמי יש מחוסר אבר מבפנים או אין מחוסר אבר מבפנים למאי אי לבכור פי' לשחוט ע"ז פסח או עור כתיב דהיינו דווקא מומין שבגלוי או לקדשים פי' לפדות ע"ז עורת או שבור כתיב לאשחוטי ולאפרוקי לא אבעיא לן כי כי מבעיא לן לאפסולי מאי תמים יהיה לרצון אמר רחמנא תמים אין חסרין לא או דלמא תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו מה מום מאבראי אף חסרון מאבראי כו' לימא כתנאי ומעוך וכתות גו' כולן בביצים כו' כנ"ל מאי לאו בהא קמפלגי דמ"ס חסרון מבפנים שמיה חסרון ומ"ס לא שמיה חסרון ותסברא ר' יוסי מאי קסבר אי קסבר חסרון מבפנים שמיה חסרון אפילו נתוק וכרות ואי קסבר לא שמי' חסרון אפילו מעוך וכתות נמי אלא הכא במומין שבגלוי קמפלגי ר' יהודה סבר מעוך וכתות הוה מומא דמכווצן פי' וניכר מבחוץ וה"ל מום שבגלוי נתוק יכרות הוה מומא דהא תליין פי' ניכר מבחוץ ר"א ב"י אומר מעוך וכתות ל"ה מומא דמעיקרא נמי זמנין דמכווצן נתוק וכרות ל"ה מומא דמעיקרא נמי זמנין דתליין ור' יוסי סבר מעוך וכתות הוה מומא דהא ליתנייה נתוק וכרות ל"ה מומא דהא איתנייהו (שם א' ב') ויש לעיין איך ס"ד ד לאוקמי פלוגתא דר' יהודה וראב"י בחסרון מבפנים הא מעיקרא פשיטא לן דעורת אי שבור כתיב דווקא מומין שבגלוי וכן קשיא אהא דר' יוסי גם לפי המסקנא דמשמע דפוסל במעוך וכתות משום חסרון מבפנים וצ"ל לפי ענ"ד דלר' יהודה לפי הס"ד ולר' יוסי לפי המסקנא הני מומי דבביצים היינו לענין לפסול ולא לענין פדיון וקרא דעורת או שבור לפדיון קדשים והא דמעיקרא לא משכח לפסול חסרון מבפנים רק משום תמים יהיה היינו מקמי דאסיק אדעתיה הא דמעוך וכתות אבל לבתר דמסיק אדעתיה הא דמעוך וכתות א"ש לומר דלפדיון בעינן דומיא דעורת ושבור ולמפסל פסלינן אף בחסרון מבפנים וקאי בל"ת מיהו קשה בשלמא לר' יהודה י"ל דהוכרח לאוקמי קרא דמעוך גו' בביצים דומיא דסיפא דקרא דכתיב ובארצכם גו' אלא לר' יוסי דע"כ סיפא דובארצכם גו' ל"ה דומיא דרישא א"כ מנא ליה לאוקמי מעוך וכתות בביצים למפסל קרבן ולחלק בין פדיון לפסול דלמא הכל בגיד ואף לענין פדיין דהא בלא הכרח מוכח לעיל דאין לחלק ביניהם ונ"ל דצ"ל דר' יוסי חשיב להו ניכר מבחוץ ומ"מ בלא חסרון ס"ל דלא הוה מום על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו מן הסחוס אבל לא העור נסדקה אעפ"י שלא חסרה ניקבה מלא כרשינה או שיבשה איזי היא יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טפת דם ר' יוסי בן משולם אומר יבשה שתהא נפרכת (ב כירות ל"ז א' במשנה) הריס של עין שניקב שנפגם שנסדק הרי שהיו בעיניו דק תבלול חלזון נחש עינב (שם נ"ח א' במשנה) ועמש"ל פרשה כ"א פסוק כ' במומי אדם חוורר והמים הקבועין (שם ב' במשנה) ועמש"ל פ' כ"א פסוק י"ח איזה הוא חוורר הקבוע כו' אלו הן מים הקבועין אכל לח ויבש של גשמים כו' ע"ש דדווקא כשלא נתרפא ע"י אלו הרפואות ה"ל קבועין בעי מיניה פנחס אחוה דמר שמואל משמואל אכל ולא אתסי למפרע הוה מומא אי מכאן ולהבא הוה מומא למאי נ"מ למימעל בפדיונו א"א למפרע הוה מומא מעיל ואי מכאן ולהבא הוה מומא לא מעיל קרא עליו שמואל פסחים בזזו בז (ישעיה ל"ג בכורות ל"ט א') ויש לעיין למה לא אמר נ"מ למימעל בהבהמה אחר פדיונה קודם אכילת הרפואות דפסילי המוקדשין שנפדו אע"ג דאסורין בגיזה ועבודה מ"מ מעילה לית בהו כדאיתא ( בכורות ט"ו ב') ונ"ל דהיינו דהא דקרא עליו שמואל פסחים בזזו בז כלומר שלא יפה שאל וצ"ע חוטמו שניקב שנפגם ושנסדק שפתו שניקבה שנפגמה ושנסדקה (בכורות ל"ט א' במשנה) ת"ר ניקבו חוטמין זה לתוך זה מבחוץ הרי זה מום מבפנים אינו מום שפתו שניקבה כו' אר"פ תורא ברא דשיפתיה ושם) חוטין החיצונות שנפגמו ושנגממו הפנימים שנעקרו ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר אין בודקין מן התיומת ולפנים ואן לא את התיומת (שם) החוטין נראה דהיינו מושב השנים והחיצונים היינו שבאמצע הפה שנראים יותר לחוץ וע" בביאור כל זה נפגם הזובן פירש"י נרתיק גיד זכר או הערוה של נקבה במוקדשין פי' דאלו בבכור ליכא נקבה נפגל הזנב מן העצם אבל לא מן הפרק או שראש זנב מפציל נקלף העור הבשר ונשאר העצם מגולה או שיש בשר מחוליא לחוליא מלא אצבע (שם ב') ע"ש גמ' אין לו ביצים או אין לו אלא ביצה אחת ר' ישמעאל אומר אם יש לו