באר היטב (עה"ת) רפז

כשעת הגזילה כי תבעי לך דמעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ד' זוזי מאי לפי מדה משלם גריווא אכיל גריווא משלם או דלמא לפי דמים משלם בזוזא אכל בזיזא משלם (פסחים ל"ב א') ומסקינן שם דתנאי פליגי בהא בתוס' רעק"א במס' תרומות פ"ו מ"ד כתב דמהא דלא משכחינן נ"מ בזה רק באייקר מוכח דבלא אייקר לפי מדה משלם אף את"ל דבאייקר לפי דמים משלם אעפ"י שדמי תרומה פחותין משל חולין דבעינן שהחולין שנותן יהיו דמי תרומה לאחר שיתהוו תרומה ולפי ענ"ד גם בלא זה אין סברא כלל שהכהן יפסיד מהקרן אף שהחומש משלימו וגם דלפעמים שגם החומש לא ישלימו כגון שדמי תרומה פחותין משל חילין יותר מחומש שלהן ועי' תרומות פ"ו מ"ג) ויובא להלן בתוס' הנ"ל ובגליון הש"ס הקשה הא אף בהוזל איכא נ"מ דאי לפי מדה משלם המותר חולין ויכול לשלם במעות והכהן יכיל למחול כיון דרק משום גזלן אתינן עליו ולפי ענ"ד נ"ל דאנן הכי קאמרינן דלא יהא כח הקדש קל מהדיוט אבל הא פשיטא דהתשלומין כולן חד דינא להו התרומה ותרומת מעשר כו' והחלה והבכורים מצטרפין זע"ז לאסור ולחייב עליהן את החומש (מעילה ט"ו ב') תרומה טמאה משלמין עליה קרן וחומש (תרומות פ"י מ"א) בשינוי לשון וביאור זה למ"ד לפי מדה משלם ה"נ לפי מדה משלם מיהו יכול לשלם לו חולין טמאין באותה המדה שאכל כדאיתא (גיטין נ"ד א') אכל תרומה טמאה משלם כל דהו עי' פירש"י שם ולמ"ד לפי דמים משלם משלם דמי עצים ושמן להדלקה ולפיכך תרומת חותים וענבים שנטמאו שאינם ראויין להסקה ולהדלקה פטור (פסחים שם) האוכל תרומת חמץ בפסח עי' (פסחים ל"ב א') ועי' תוס' (שם כ"ט א') ד"ה מאן י"א כו' ומש"ש ד"ה ר"נ בה"ק היא ומדובר שם א) אי חשיבא אכילה כיון דה"ל אכילת איסור בשוגג בזולת איסור התרומה דחיובה בכך דאכילת איסור בשוגג לא חשיבא אכילה כדמוכח (בכורות ל"ז) ויוזכר ג"כ להלן ב) אי ה"ל ממון כהן ג) אי מהני סברא דקם ליה בדרבה מיניה לפטור מכפרה דתשלומי תרומה ה"ל כפרה כמוש"ל ועמש"ל פרשה י"ז פסיק ג' בדיני שחוטי חוץ בשחט קדשים בחוץ לעבודת כוכבים ועמש"ל פרשה ד' פסוק כ"ח ד"ה והביא ויתבאר אי"ה במהדורא תנינא א"ר ירמיה אר"ל זר שאכל תרומה אכילה גסה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש כי יאכל פרט למזיק (יומא פ' ב' ועמש"ל פ"ג פסוק י"ז אמר ר' ירמיה אר"י זר שכוסס שעורים של תרומה משלם קרן ואינו משלם חומש כי יאכל פרט למזיק אמר רב שיזבי א"ר יוחנן זר שבלע שזופין של תרומה והקיאן ואכלן אחר ראשון משלם קרן וחומש שני אינו משלם אלא דמי עצים לראשון בלבד (יומא שם פ"א א') המאכיל את בניו הקטנים ואת עבדיו בין גדולים בין קטנים האוכל תרומת חוץ לארץ פי' שהיא מדרבנן האוכל פחות מכזית תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש התשלומין חולין אם רצה הכהן למחול מוחל (תרומות פ"ג מ"ג) המאכיל את פועליו ואת אורחיו תרומה הוא משלם את הקרן והן משלמין את החומש דברי ר"מ וחכ"א הן משלמין קרן וחומש והוא משלם להן דמי סעודתן (שם פ"ו מ"ג) מדברי הרמב"ם בהל' תרומות בענין זה נתבאר דלמ"ד לפי דמים משלם הרי הוא משלם קרן דמי תרומה בחולין לפי דמי החולין וכבר כתבתי מקודם דא"א לומר שהכהן יפסיד מהקרן שלו ע"כ נראה לפי ענ"ד דלר"מ וודאי דהבעה"ב משלם קרן דמי חולין שלא יפסיד הכהן מקרן דמי, התרומה כלום לאחר התשלומין ובפי' דמי סעודתן דחכמים פי' א) דהיינו רק דמי תרומה דהיינו דמי מה שאכלו פי' ב) דגם לחכמים משלם להם דמי חולין דהיינו כפי הקרן שהם צריכין לשלם אלא דאינו מחוייב לשלם חולין מתוקנים אלא דסגי ליה בדמי חולין מתוקנים ובטעמא דמלתא דבעה"ב משלם דמי חולין מתוקנים לפי' זה לכו"ע ולפי' הא' לר"מ יש לומר א) דכיון דלאו דידיה האכיל ה"ל כמו שלא נתן להם שום סעודה ולכך צריך לשלם להם דמי חולין ב משים דאכילת תרומה ל"ה אכילה כלל דנפשו של אדם חותה מאכילת איסור ועי' (בכורות ל"ז א') וה"ל כמו שלא אכלו וחייב ליתן להם חילין או דמי חולין ואע"ג דלענין חיוב תשלומי קרן וחומש הוה לה אכילה היינו משום דבהכי חייבו רחמנא ובספרי עוד"ד הארכתי בזה קצת וביארתי שם דבירושלמי פליגי ר' יוחנן ור"ל דר"י ס"ל כפי' הא' ור"ל ס"ל כפי' הב' אכל תרומה טהורה משלם חולין טהורין שילם חולין טמאין סומכוס אומר משום ר"מ בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין וחכ"א בין בשוגג בין במזיד תשלומיו תשלומין וחוזר ומשלם חולין טהורין (יבמות צ' א' גיטין נ"ד א') הא דחוזר ומשלם לר"מ במזיד ולחכמים בין בשוגג בין במזיד היינו מדרבנן משום קנסא (שם) והא דתשלומיו תשלומין מן התירה למאן דאמר לפי דמים משלם היינו כששילם חולין טמאים כל כך שיהיו שוין כשיתהוו תרומה טמאה כשיעור מה שהיה שוה התרומה טהורה שאכל (תוס' שם) נפלה לו תרומה מאבי אמו כהן ואכלה ובע"ח שגבה תרומה בחובו כי' ואכלה משלמין קרן וחומש לכהן והכהן נותן לו דמי התרומה שלו שאכלה (תוספתא פ"ו דתרומות) גזל תרומה מאבי אמו כהן ואכלה ואח"כ ירשו ר' יוחנן אמר משלם לשבט רל"א משלם לעצמו (ירושלמי שם) והיינו דמשלם לכהן והכהן משלם לו דמיה הגונב תרומה ולא אכלה משלם תשלומי כפל דמי תרומה אכלה משלם ב' קרנים וחומש פי' חומש אחד קרן וחומש מן החולין וקרן דמי תרומה (תרומות כ"ו מ"ד) בת כהן שנשאת לישראל ואח"כ אכלה תרומה משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש כי' נשאת לאחד מכל הפסולין משלמת קרן וחומש כו' דברי ר"מ וחכ"א זו וזו משלמת את הקרן ואין משלמת את החומש כו' (תרומות פ"ז מ"ב) האשה שהיתה אוכלת בתרומה באו ואמרו לה מת בעליך כו' וכן העבד כו' וא"ל מת רבך אי מכרך לישראל כו' וכן כהן שהיה אוכל בתרומה ונודע לו שהוא בן גרושה וחלוצה ר' אלעזר מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר (תרומות פ"ח מ"א) טעמיה דר"י היינו משום דה"ל אנוס ובמס' (פסחים ע"ב)