באר היטב (עה"ת) רפ

במס' שמחות הובא ביו"ד סי' שע"ד. מצא ראשו ורובו או שדרה וגולגולת וקברו חוזר אף על אבר ממנו (יו"ד שם) הובא מהירושלמי פכ"ג איזהו מת מצוה כל שאין לו קוברין קורא ואחרים עונין אותו אין זה מת מצוה (יבמות פ"ט ב') ובכ"ד ובביאור זה דעת הר"י כל שקורא המת כשהוא חי ואטמי כל שקורא ישראלים בחייו וי"א כל שקורא לקרוביו ואין באין ודעת הרמב"ן כל שהמוצא קורא לישראלים כד דמיך ר' יהודה הנשיא אכריז ר' ינאי אין כהונה היום (ירושלמי פרק כ"ג) ואמרו שם עשו אותו כמת מצוה ועי' (כתובות ק"ג א') אותו היום שמת רבי בטלה קדושה וי"ג בטלה כהונה ובמס' (פסחים ע' ב') איתא כגון שמת נשיא ואטמי ליה רוב ציבור: בירושלמי מבעיא תלמיד מהו שיטמא לרבו ולא אפשטא ועי' יו"ד סי' שע"ד

(יב) ומן המקדש לא יצא במס' (סנהדרין י"ח א') שנינו כ"ג כו' שמת לו מת אינו יוצא אחר המטה אלא הן נכסין והוא נגלה הן נגלין והוא נכסה ויוצא עמהן עד פתח שער העיר דברי ר"מ ר' יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש שנאמר ומן המקדש לא יצא ובגמ' (שם ב') איתא שפיר קאמר ר' יהודה א"ל ר"מ א"ה לביתו נמי לא אלא ה"ק כו' מקדושתו לא יצא וכיון דאית ליה היכרא לא אתי למינגע ור"י אגב מרריה דלמא מקרי ואתי ונגע ובמס' (זבחים ט"ז א') איתא אונן מנלן פי' דמחלל עבודה דכתיב ומן המקדש לא יצא ולא יחלל הא אחר שלא יצא חילל ופירש"י דא"צ לצאת שאינו מחלל עבודתו הא אחר מחלל וצ"ע בישוב ב' הסוגיות יחד ועמש"ל פ' י' פסוק וא"ו

(יד) אלמנה וגרושה גו'. לא נאמר גרושה בכ"ג ותיתי בק"ו מכהן הדיוט כו' כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט כך חלוקה בכ"ג פשיטא מגרע גרעה אלא כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט כך אלמנה חלוקה מגרושה וחללה זונה בכ"ג חללה למה נאמרה אין חללה אלא מאיסורי כהונה זונה למה נאמרה נאמר כאן זונה ונאמר להלן זינה מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין (קדושין ע"ז ב') עי' רש"י ונ"ע כמו"ש הריטב"א כשם שלוקה על גרושה לחוד אעפ"י שאינה חללה וזונה וה"ה על זינה לחוד ועל חללה לחוד כי באה זו ללמד על אלו ה"נ לוקה כ"ג על האלמנה לחוד הא לא"ה הוה אמינא שאינו חייב עד שיהיו כולן בה וצ"ע לר' יונתן (סנהדרין ס"ו א' פ"ה ב') והובא בכ"ד דלא בעי או לחלק מה כאן זרעו חולין כו' פי' לחלל הנבעלת וזרעו וגם שאינו מוזהר על הטומאה ועל הנשים האסורות לכהן כמוש"ל ועמש"ל פ"א פסוק ה' ד"ה והקריבו אי חלל מחלל עבודתו כ"ג לא ישא אלמנה בין אלמנה מן האירוסין בין אלמנה מן הנשואין ולא ישא את הבוגרת ר"א ור"ש מכשירין בבוגרת (יבמות נ"ט א' במשנה) ת"ר והוא אשה בבתוליה יקח פרט לבוגרת שכלו בתוליה פי' התוס' נתמעטו קצת דברי ר"מ ר"א ור"ש מכשירין בבוגרת במאי קא מפלגי ר"מ סבר בתולה ואפילו מקצת בתולה משמע בתוליה עד דאיכא כל הבתולים בבתוליה בכדרכה אין שלא כדרכה לא ור"א ור"ש סברי בתולה בתולה שלמה משמע בתוליה אפילו מקצת בתוליה בבתוליה עד שיהיו כל בתוליה קיימין בין בכדרכה בין בשלא כדרכה (שם בגמ') ת"ר אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי (שם ב') אמר רב הונא א"ר ומוציא בגט ואלא הא דתנן ואם נשא נשוי א"ר אחא ב"י לומר שאינו משלם קנס במפותה פי' מפתה שכנס דמפתה שכנס אינו משלם קנס כדכתיב (שמות כ"ב) אזל רב גביהה כו' א"ל הא רב ור' יוחנן דאמרי תרווייהו בוגרת ומוכת עץ לא ישא ואם נשא נשוי אלמא סופה להיות בוגרת תחתיו סופה להיות מוכת עץ תחתיו פי' שתאבד בתוליה בהיתר כמו"ע ה"נ סופה להיות בעולה תחתיו פי' סופה להיות בעולה ממנו תחתיו קשיא (יבמות נ"ט ב' ס' א') ע"ש ולפי זו המסקנא מוכח דצ"ל דבכל הני תלתא בעולת עצמו בוגרת ומוכת עץ לכתחילה לא ישא ואם נשא יקיים ובביאור איסור זה הנה מהא דמקשינן (שם עמוד א') ותיפוק ליה דהוה לה בעולה פי' בעולת עצמו ע"ש מוכח דהאי לא ישא היינו מה"ת ולפי"ז מוכח לפו"ר דבדאורייתא ג"כ יש חילוק בין לכתחילה לדיעבד ועי' תוס' (פסחים י"א א') ד"ה אבל קוצרין ומ"ש בספרי עוד"ד (פסחים ז') ד"ה המקדש (שם מ"ד ב') ד"ה יליף מנכ"מ (שם ל"ה) ד"ה יכול ועי' טו"א (מגילה כ') והנ"ל בזה לפי ענ"ד דהאיסור בהני הוא רק על הביאה הראשונה לאחר הנשואין אבל אח"כ לא שייך שום איסור מאלו משום סברא דסופה להיות בוגרת מו"ע ובעולה ממנו תחתיו והלכך כיון שנשא ובעל מאי דהוה הוה ומותר לקיימה הא דנקטינן דמוכת עץ לא ישא מוכח (שם נ"ט ב') דהיינו אף לר"א דמכשיר בבוגרת והא דאמרי בוגרת ומוכ"ע נ"ל דנקט בוגרת לרבותא דלא ישא לכתחילה כר"מ ומו"ע לרבותא דאם נשא יקיים מוכת עץ שלא כדרכה כברה לכו"ע (שם נ"ט ב') אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא ישא ואם נשא ראב"י אומר הולד חלל וחכ"א הולד כשר (שם נ"ט ב') ובעינן למימר דטעמיה דראב"י משום דס"ל פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה ודחינן שם ומסיק רב אשי דפלוגתייהו ביש חלל מאיסורי עשה הובא לעיל בדיני חללה עש"ה אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ"ג יכנוס כו שומרת יבם שנפלה לפני כהן הדיוט ונתמנה להיות כה"ג אעפ"י שעשה בה מאמר ה"ז לא יכנוס (שם ס"א א') ת"ר מנין שאם אירס את האלמנה כו' ת"ל יקח אשה א"ה שומרת יבם נמי אשה ולא יבמה (שם) ופשיט הוא דכ"ש אם אירס את הבוגרת ואח"כ נתמנה להיות כ"ג וכ"ש אם אירס קטנה ובגרה ואח"כ נתמנה להיות כ"ג בעי מיניה ר"ח ב"י משמואל כ"ג שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו כו' קיחה דקדושין בעינן או קיחה דנשואין בעינן א"ל כו' תניתוה אירס את האלמנה ונתמנה להיות כ"ג יכנוס שאני התם דכתיב יקח אשה ה"נ כתיב אשה אחת ולא שתים ומה ראית הא אשתני גופה פי' בכ"ג שקידש את הקטנה אשתני גופה קודם הנשואין הא לא אשתני גופה פי' בהא דאירס את האלמנה לא