באר היטב (עה"ת) רעח

והא דתנן (כתובות י"ג א') בחזקת בעולה לנתין ולממזר כתב המהרש"א (גיטין פ"ט א') בתוס' ד"ה בעולה דהיינו כמ"ד אין קדושין תופסין בחייבי לאוין וכתב דגם הברייתא דלהלן ס"ה א' יש ליישב כן ואע"ג דר"א דלהלן ס"א ב' דאמר זונה כשמה היינו רק א"א כפירש"י וא"כ חייבי כריתות ג"כ לא פסלי י"ל דליחידאה לא חייש והא דמעיקרא הוה אתי שפיר לשנא דה"מ במחזיר גרושתו נ"ל דוודאי לפי הס"ד דולד מחזיר גרושתו פסול אע"ג דהוא וודאי לא מפסלא לתרומה כיון דלא הוה זר אצלה מעיקרא א"ש לומר דהכל מודין אבל לבתר דמסקינן דפסול בתו תליא בפסול דידה א"א לומר הכל מודין בחייבי לאוין כיון דחכמים ס"ל דהיא עצמה אינה נפסלת ע"י חייבי לאוין מיהו כ"ז אינו נראה כלל לפי ענ"ד כמוש"ל בד"ה אשה זונה דכל פסולי קהל וודאי פוסלין בביאתן מנידון מה שיש להקשות בח"כ מהא דר' יוחנן מכשיר בבת גר עמוני ומואבי עי' מש"ל בענין עובד כוכבים ועבד יש לעיין איך ולד דחייבי כריתות פגום לכהונה הא קיי"ל (קדושין ע"ז ב') מהא דחללה למה נאמרה דאין חלל אלא מאיסורי כהונה ודוחק לומר דהפי' הוא דאין חלל מחייבי לאוין אלא מאיסורי כהונה ועוד דעלה מסיק (קדושין שם) הלכך כהן שבא על אחותו זינה משוי לה חללה לא משוי לה ועוד דאכתי ה"ל למפרך אלישנא קמא דולד דח"ל פגום הא קיי"ל אין חלל אלא מאיסורי כהונה ולבר מן כל דין קשיא למה אמרו בזה פגום ולא אמרו חלל והנ"ל כמו"ש בביאורי הגר"א בשו"ע אה"ע סי' וא"ו ס"ק כ"ג וסי' ז' ס"ק נ"ז דפגום היינו רק בבת אבל בן אינו כחלל ובתו כשרה לכהונה דאהני דרשא דחללה לבן ח"כ וכן אינו פוסל אשה בביאתו ואהני ק"ו לפגימה דלא שייך רק בבת והא דאמרינן בזה אינו דין שבנה פגום לכהונה וכן איתא (יבמות כ"ג א') בנולד מעובד כוכבים ועבד ישראל פסול מקרי וכן איתא (בכורות מ"ז א') לוי פסול מקרי ע"ש תוס' נ"ל לפי ענ"ד דגם הזכר פגום הוא לענין זה שאם נשא חללה הולד חלל דמ"מ ל"ה מקוה טהרה לחללות ועי' מש"ל פ' ט"ו פסוק ט"ז בריש דיני מקוה מיהו לפי"ז לר' דוסתאי בר' יהודה דאמר כשם שב"י מקוה טהרה לחללות כן בנות ישראל מקוה טהרה לחללים אין נ"מ בין חלל לפגום והא דאמרינן (יבמות ס' א') ואי אתה עושה חלל מנדה נ"ל דהיינו ל"ד חלל אלא פגום שוב נתיישבתי דיותר נראה דלכל אלו הדברים דינו כחלל והנ"מ שבין פגום לחלל הוא דפגום שאביו כהן דינו ככהן לענין איסור טומאה ואיסור נשים האסורות לכהן דחלל מותר בכ"ז כמוש"ל ריש פרשה זו ולהלן בזה בד"ה לא יקחו:

הערה אע"ג דהכא מסקינן דבת מחזיר גרושתו כשרה לכהונה דל"ד לאלמנה דהיא עצמה מתחללת מ"מ אין זה מוסכם עי' יבמות י"ד ב' ט"ו א') ועי' תוס' שם ד"ה נעשה כדברי ב"ש כו' כי אתא רב דימי אמר ר' יצחק בר אבדימי משום רבינו כותי ועבד הבא על ב"י הולד ממזר ר' יהושע בן לוי אומר הולד מקולקל כו' לכהונה דכולהו אמוראי דמכשרי מודו שהולד פגום לכהונה מק"ו מאלמנה לכ"ג כו' מה לכ"ג באלמנה שכן היא עצמה מתחללת ה"נ כיון שנבעלה לפסול לה פסלה דא"ר יוחנן כו' א"ל אביי מאי חזית דסמכת אדר"ד סמוך אדרבין דכי אתא רבין אמר ר' נתן ור' יהודה הנשיא מורו בה להיתרא כו' (יבמות מ"ה א') התוס' להלן ע"ז א' בד"ה רי"א כשרה בבת עמוני מישראל הקשו לר' יוחנן איך ילפינן לפסול בת ח"כ מק"ו מאלמנה נימא בת גר עמוני ומואבי יוכיחו דאע"ג דהיא עצמה נפסלת מ"מ הולד כשר וה"ה דקשיא לפי"ז אהא דפסלינן בת ח"כ וצ"ל דשאני התם דגזה"כ הוא ולא ילפינן מינה עכ"פ לענין ח"כ וכותי ועבד דלא תפסי בהו קדושין ת"ר אלמנה אלמנה אלמנה אינו חייב אלא א' פי' מלקות פעם אחת דחטאת הא ליכא בהני גרושה גרושה גרושה אינו חייב אלא אחת אלמנה וגרושה וחללה זונה בזמן שהן כסדר חייב על כל או"א זנתה ונתחללה ונתגרשה ונתאלמנה אינו חייב אלא א' (קדושין ע"ז א') הא אלמנה ה"ד אילימא שבא על אלמנת ראובן ועל אלמנת שמעון ועל אלמנת לוי אמאי אינו חייב אלא א' הרי גופין מחולקין והרי שמות מחולקין פי' התוס' דשמות מחולקין בכדי נקט דה"ה בשלש אלמנות של אדם אחד כמו בשלש נדות (כריתות ט"ו ב') עמש"ל פסוק ה' ד"ה לא יקרחו ק"ב אלא שבא על אלמנה אחת שלש ביאות ה"ד אי דלא אתרו ביה פשיטא דאינו חייב אלא אחת אלא דאתרו בי' אכל חדא וחדא אמאי אינו חייב אלא אחת והא דתנן נזיר שהי' שותה יין כו' ל"צ שבא על אלמנת ראובן שהיתה אלמנת שמעון שהיתה אלמנת לוי מהו דתימא הרי שמות מחולקין קמ"ל גופין מחולקין בעינן וליכא אלמנה גרושה חללה זונה חייב על כאו"א האי תנא מאי קסבר אי קסבר איסור חל על איסור אפכא נמי ואי קסבר אין איסור חל על איסור אפילו כסדר הזה נמי לא אמר רבא האי תנא איסור חל על איסור לית לי' איסור מוסיף אית לי' אלמנה אסורה לכ"ג ושריא לכהן הדיוט ה"ל גרושה מיגו דאתוסף לה איסורא לגבי כהן הדיוט אתוסף לה איסורא לגבי כ"ג ועדיין שריא למיכל בתרומה הוה לה חללה מיגו דאתוסף איסורא למיכל בתרומה אתוסף איסורא לגבי כ"ג אלא זונה מאי איסור מוסיף בה א"ר הונא בר קטינא הואיל ושם זנות פוסל בישראל (שם ב') תני תנא קמי' דרב ששת כל שהוא ביקח ה"ה בלא יקח כל שאינו ביקח אינו בלא יקח פרט לכ"ג שבא על אחותו אלמנה א"ל דאמר לך מני ר"ש היא דאמר אין איסור חל על איסור כו' אפילו תימא רבנן כי אמרי רבנן איסור חל על איסור איסור חמור על איסור קל אבל איסור קל על איסור חמור לא חייל (שם) התוס' שם הקשו דהא אלמנה ה"ל איסור מוסיף לכהן משוח מלחמה שהוא ג"כ אסור באלמנה כדאיתא בת"כ והובא ברמב"ם וצ"ל די"ל דהיינו בדליכא משוח מלחמה ומשום כ"ג ומשוח מלחמה שיהיה אח"כ לא הוי איסור מוסיף כדמוכח (כריתות י"ד ב') דבדליכא ברא לסבא ל"ח מוסיף איכא דאמרי הא מני רבנן היא כו' דאי ר"ש השתא איסור חמור על איסור קל לא חייל איסור קל על איסור חמור מבעיא מהו דתימא איסור כהונה שאני קמ"ל (שם) ועי' תוס' שם חללה למה נאמרה פי' בכ"ג אין חללה אלא