באר היטב (עה"ת) רעו

דמה כ"ג באלמנה שזרעו פסול וכל זרעו פסול היינו זרע זרעו דהיינו בת בנו שנשא ישראלית דהבת נולדה שלא בעבירה כמו בת גר מצרי שני שנשא מצרית שניה ובת גר עמוני ועמונית יעי' תוס' (יבמות ע"ז א') ד"ה רל"א פסולה שדבריהם שם אינם נכונים לפי"ז נבעלה למי שאינו איש אעפ"י שהיא בסקילה כשרה לכהונה דאין זנות לבהמה (יבמות נ"ט ב') נבעלה נדה אינה נעשית זונה (שם ס' א') יבמה שנבעלה לזר למ"ד דאין קדושין תופסין בה (יבמות צ"ב ב') נראה שדינה כחייבי כריתות דהוי' זונה אף באינו זר אצלה מעיקרא כמוש"ל ולמ"ד דתפסי בה קדושין נראה דאינה נפסלת כיון דל"ה זר אצלה מעיקרא כמו במחזיר גרושתו וצ"ע בנולד לאחר שהוזקקה ליבם אי הוי לגבי דידי' זר אצלה מעיקרא ועמש"ל בד"ה וחללה בסוגיא דיבמות מ"ד ב' א"ר עמרם כו' אשת ישראל שנאנסה אעפ"י שמותרת לבעלה פסולה לכהונה פי' משום זונה (יבמות נ"ו ב') אמר רבא אשת כהן שנאנסה בעלה היה לוקה עליה משים זונה כו' איכא דאמרי כו' בעלה לוקה עליה משום טומאה פי' כישראל ברצון משום טומאה אין משום זונה לא אלמא באונס לא קרינן בה זונה (שם) כל ביאה הפוסלת אין חילוק כו' (יבמות נ"ג ב') במשנה ועי' גמ' (שם נ"ו ב') וכבר נתבאר בכל הנ"ל דביאת פחות מבן ט' שנים ויום א' ופחותה מבת שלש שנים ויום א' ל"ח ביאה ועמש"ל בסדר אחרי פ' י"ח פסוק ו' אמר שמואל שחוף מקנין על ידו ופוסל בתרומה פשיטא מהו דתימא ושכב גו' שכבת זרע אמר רחמנא והאי לאו בר הכי הוא כו' ולא יחלל זרעו אמר רחמנא דאית לי' זרע כו' קמ"ל (סוטה כ"ו ב') ודעת הרמב"ם בהל' איסורי ביאה פ"א הוא דשחף כו' ואף עפ"י שהמשמש מת בעריות פטור מ"מ אוסר האשה לבעלה ופוסלה לתרומה ונראה דה"ה לכהונה וע' כ"מ הל' תרומות פ"ו מ"ז אמר אביי זונה כותית אתננה אסור כו' וכהן שבא עליה היה לוקה משום זונה מ"ט דא"ק ולא יחלל זרעו מי שזרעו מיוחס אחריו יצא כותי שאין זרעו מיוחס אחריו זונה ישראלית אתננה מותר דהא קדושין תופסין בה וכהן שבא עלי' הי' לוקה משום זונה כו' ורבא אמר אחת זו ואחת זו אתננה אסור וכהן שבא עלי' היה לוקה משום זונה (תמורה כ"ט ב') וכתבו התוס' דל"ק עליה דאביי מהא דגיורת ומשוחררת פסולה לכהונה דשאני כותי שאין זרעו מיוחס אחריו דליכא חילול זרע כדמפרש טעמיה שוב הקשו התוס' עליה דרבא מפלוגתא דסנהדרין פ"ב עבודת כוכבים ל"ו ב' אי גזרו על כותית משום נשג"א או משום נשג"ז דע"כ לא פליגי רק אי איכא חיוב זונה משום גזרת ב"ד של חשמונאי אבל מה"ת משמע דלכו"ע ליכא משום זונה ותי' במס' תמורה דלמ"ד משום נשג"א מודה דאיכא משום זונה אלא דס"ל דמשום זונה איכא מה"ת למלקות ובמס' (סנהדרין שם עבודת כוכבי' שם) כתבו דרבא בוודאי בבעולה איירי ופלוגתא דשם היינו באינו ידוע שנבעלה ויותר נ"ל דפלוגתא דשם היינו בידוע שלא נבעלה אבל באינו ידוע סתם גדולה ה"ה בחזקת בעולה ולקי עליה משום זונה ולפי"ז א"ש הא דנקטינן (תמורה שם) זונה כותית ולא נקט סתם כותית ולפי"ז אף לרבא יש קולא בכותית מבגיורת בלא נבעלה דגיורת שלא נבעלה נראה להדיא (שם ס' ב') כמוש"ל דחייב עליה משום זונה וכ"כ הב"ש בש"ע אה"ע סי' ט"ז ס"ק ג') מיהו לפי ענ"ד תמוה דכיון דרבא אינו מיקל בכותית יותר מבגיורת בנבעלה משום דלא ס"ל להקל משום זה שאין זרעו מיוחס אחריו א"כ למה הוא מיקל בכותית יותר מבגיורת בלא נבעלה והנ"ל לפי ענ"ד דזונה כותית דאמר רבא (תמורה שם) היינו אף בלא נבעלה ונקט זונה כותית משום דכל כותית אף שלא נבעלה הוה לה זונה ועוי"ל משום דאתננה אינו אסור רק בנבעלה דלענין אתנן בנבעלה תליא מלתא וע' ח"מ סי' וא"ו ס"ק ט"ו ובביאור נבעלה דלשיטת התוס' נראה מהתוס' (סנהדרין פ"ב א' עבודת כוכבים ל"ו ב') דהיינו נשואה שנבעלה לאחר והעיקר נ"ל כדמשמע מפירש"י דהא דאמרינן שם נשייהו לא מפקרו היינו דמשום זה יש בה משום א"א אבל זונה הוי' ג"כ משום בעילת פנויה משום שנבעלה לכותי כמו שפירש"י (יבמות ס"א ב') ד"ה אלא גיורת :

שם וחללה איזו היא חללה כל שנולדה מפסול כהונה (קדושין ע"ז א') ויליף שם מהא דחללה למה נאמרה ע"ש והיינו מחייבי לאוין לכו"ע ומאיסורי עשה כגון בעולה לכ"ג פלוגתא דתנאי לרב אשי (יבמות ס' א') אי הוה חלל או לא וכתבו התוס' (יבמות ע"ז ב') ד"ה מחלל דחייבי עשה דבחלל דאיסורי עשה ליכא לאו רק עשה וצריך לחלק לפי"ז בין ענין זה להא דנבעלת למצרי ואדומי לתנא דברייתא (יבמות ס"ח א') דנפסלת לכהונה דמשמע להדיא שם דהיינו בל"ת ככל חייבי לאוין מקרא דובת כהן כו' ולפי ענ"ד אין דברי התוס' שבשם מוכרחים דנראה ע"פ קושית התוס' שם בד"ה שכן יש בהן צד כרת דמה להצה"ש שהן בלאו לא הוה פירכא דמ"מ יש ללמוד עשה מעניני עשה ורק מה להצה"ש שכן יש בהן צד כרת הוה פירכא וע"ל בדיני כ"ג לענין בעולה האשה שנבעלה לפסול לה מאיסורי כהונה נעשית חללה ונפסלת לכהונה ולתרומה כזונה (קדושין ע"ז א') אעפ"י שהיא מתחללת ע"י ביאה פסולה דאיסור כהונה מ"מ הכהן עצמו אינו מתחלל עי"ז כדמוכח להדיא (בכורות מ"ה ב') ומפורש (קדושין ע"ז א') אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט כו' נתארמלו או נתגרשו מן הנשואין פסולות מן האירוסין כשרות (יבמות נ"ו ב') וע"ש נ"ז ב' ונראה דהא דמן הנשואין פסולות היינו משום דכיון דנשאת ה"ה בחזקת בעול' אבל בידוע שלא נבעלה וודאי לא נפסלה וכן מפורש (יבמות נ"ט א') לשויה חללה לא מבעי' לי דביאה הוא דמשוי לה חללה ועי' רמב"ם בפי"ט מהל' א"ב ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה חלל שנשא בת ישראל בתו פסולה לכהונה (קדושין ע"ז א') במשנה מחניתין דלא כר' דוסתאי בר' יהודה דתניא ר' דוסתאי בר' יהודה אומר כשם שבני ישראל מקוה טהרה לחללות כך בנות ישראל מקוה טהרה לחללים (שם בגמ') ונ"ל דצ"ל דלר' דוסתאי בר"י חלל אינו פוסל בביאתו דהנולד מחלל וחללה וודאי הוה חלל בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם שם במשנה פירש"י בת בנו ובת בן בנו