באר היטב (עה"ת) רעה

כריתות דלא תפסי בה קדושין ודלא כברייתא דשם ס"ח א' ועי' מהרש"א (גיטין פ"ט א') בתוס' ד"ה בעולה ולפי ענ"ד אין זה נכון כלל מהמשנה דיבמות נ"ג ב' ומהמשנה (דיבמות ע' א') דפצוע דכה פוסל בביאתו ואולי התוס' והרא"ש לא איירי בפסולי קהל ועמש"ל ד"ה וחללה ולפי כ"ז נ"ע כפירש"י שכתב כגון אחד מכל העריות וכגון בת ישראל לנתין ולממזר והנה בחייבי כריתות מפורש (שם מ"ד ב') דכיון שבעלה עשאה זונה ועי' תוס' שם דהיינו אף לר' יהושע דס"ל דאין ממזר מחייבי כריתות ואף חייבי כריתות דע"י קדושין דל"ה זר אצלה מעיקרא מ"מ נעשית זונה ויתבאר להלן ונידון שארי איסורי ביאה איתא (שם ס"ח א') בן ט' שנים ויום א' גר עמוני ומואבי היינו חייבי לאוין מצרי ואדומי איסורי עשה כדאיתא (כתובות ל' א') דלאו הבא מכלל עשה עשה עובד כוכבים היינו מגזרת ב"ד של שם במס' (עבודת כוכבים ל"ו ב') ע"ש נתין באיסור לאו (מכות י"ג) ועי' (יבמות ע"ט א') ותוס' שם ד"ה ונתינים חלל וממזר שבאו על הכהנת לוי' וישראלית פסולה ר' יוסי אומר כל שזרעו פסול פוסל וכל שאין זרעו פסול אינו פוסל רשב"ג אומר כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו וכל שאין אתה נושא בתו אין אתה נושא אלמנתו צ"ע למה לא הוזכר בזה פצוע דכה וכרות שפכה שפוסלין בביאתן כדאיתא (יבמות ע' א') במשנה מה"מ אמר רב יהודה אמר רב א"ק ובת כהן כי תהי' לאיש זר גו' כיון שנבעלה לפסול לה פסלה כו' אשכחן כהנת לוי' וישראלית מנלן כו' בת ובת כמאן כרע"ק דדריש ווין אפילו תימא רבנן כולה ובת קרא יתירא הוא אשכחן לתרומה לכהונה מנלן אטו לוי' וישראלית לא לכהונה מרבינן להו דאי לתרומה בנות מיכל תרומה נינהו אלמה לא משכחת נה דאכלה בשביל בנה כו' אלא לכהונה ק"ו מגרושה ומה גרושה שמותרת בתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שפסולה לכהונה וכי מזהירין מן הדין גילוי מלתא בעלמא הוא ואימא נבעלה לפסול לה חייבי כריתות כי תהי' אמר רחמנא הנך דאית בהו הוי' חייבי כריתות לאו בני הוי' נינהו א"ה עובד כוכבים ועבד לא לפסלי הנך פסלי מדר' ישמעאל דאמר ר' יוחנן משום ר"י מנין לעובד כוכבים ועבד שבא על בת ישראל ועל כהנת ולויה שפסלוה שנאמר ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה גו' מי שיש לו אלמנות וגירושין בה יצאו עובד כוכבים ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה אשכחן כהנת לוי' וישראלית מנלן כו' בת ובת כמאן כרע"ק כו' כולה ובת קרא יתירא הוא כו' ואימא נבעלה לפסול לה אף מחזיר גרושתו לאיש זר אמר רחמנא מי שזר אצלה מעיקרא לאפוקי האי דלאו זר אצלה מעיקרא כו' פי' ולכך אינה נפסלת לתרומה עי"ז חלל דלאו זר אצלה הוא לא לפסול כן היא גי' רש"י אמר קרא ולא יחלל זרעו בעמיו מקיש זרעו לו מה הוא פוסל אף זרעו נמי פוסל מאי איכא בין ת"ק לר' יוסי א"ר יוחנן מצרי שני ואדומי שני איכא בינייהו ושניהם לא למדוה אלא מכ"ג באלמנה תק"ס מה כ"ג באלמנה שביאתו בעבירה ופוסל אף הא נמי פוסל ור' יוסי סבר דכ"ג באלמנה מה כ"ג שזרעו פסול פוסל אף כל שזרעו פסול פוסל לאפוקי מצרי שני דאין זרעו פסול דכתיב בנים כו' מאי איכא בין ר' יוסי לרשב"ג אמר עולא גר עמוני ומואבי איכא בינייהו כו' רי"ס מה כ"ג באלמנה שזרעו פסול פוסל כו' ורשב"ג סבר מה כ"ג באלמנה שכל זרעו פסול פוסל אף כל שכל זרעו פסול פוסל לאפוקי עמוני ומואבי דאין כל זרעו פסול דאמר מר עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית (יבמות ס"ח ב' ס"ט א') פסול זונה לגבי תרומ' היינו מקרא דובת כהן כי תהיה לאיש זר כמו"ש התוס' (שם מ"ד ב') ד"ה ה"נ כיון דבעלה עשאה זונה ע"ש פסולא דע"י בעילת חייבי כריתות לכהונה היינו משום זונה דקרא בלי דרשא דקרא דובת כהן כי תהיה גו' ואפילו באותם דע"י קדושין דל"ה זר אצלה מעיקרא כמו"ש התוס' שם פסול דע"י בעילת חייבי לאוין ואיסורי עשה לכהונה מק"ו מגרושה דהיינו רק גילוי מלתא כנ"ל דעת התוס' שם ושם ל"ה א' ד"ה אעפ"י ושם ס"ח ב' ד"ה עובד כוכבים דאין זה משום זונה ולפי ענ"ד נראה עיקר דע"י דרשא דובת כהן גו' דנפסלת לתרומה וע"י ק"ו דגרושה ה"ל גילוי מלתא דגם כל אלו ה"ל בכלל זונה דקרא ולפי"ז א"ש כל מה שנדחקו התוס' בשם ופסולה דקתני הכא בחלל היינו משום חללה כמו שיתבאר להלן ובכל החייבי לאוין ואיסורי עשה ועובד כוכבים ועבד היינו משום זונה דפסולה לתרומה במס' (סנהדרין ע"ז) משמע דרבא שם לית ליה סברא דג"מ בעלמא וצ"ע אי פליגי גם בגילוי מלתא דהכא לפי מ"ש דהיינו בכלל זונה הא דפרכינן ואימא נבעלה לפסול לה חייבי כריתות ערש"י שם שהעלה דהיינו ולא חייבי לאוין דחייבי כריתות וודאי פסלי משום זונה בביאור הא דפרכינן א"ה כותי ועבד לא לפסלי נ"ל דתיבת א"ה היינו להפי' שדחה רש"י דלפי התירוץ שלפני זה חייבי כריתות לא פסלי כיון דלאו בני הוי' נינהו וע"ש ס"ט א' שרש"י משבש שם הגירסא בקושיא דחלל לא לפסול אבל להפי' האמת שפי' רש"י כנ"ל ל"נ א"ה אלא הכי גרסינן עובד כוכבים ועבד לא לפסלו פי' משום דליכא בהו באקראי לא איסור לאו ולא איסור עשה רק גזרת ב"ד של שם בעובד כוכבים כנ"ל ועי' תוס' (יבמות ט"ז ב') ד"ה עובד כוכבים שקידש ובעבד באקראי נ"ל דליכא איסור תורה משום עבד כמו בשפחה באקראי דליכא איסור תורה משום שפחה כמוש"ל פ' י"ט פסוק כ' בענין ש"ח רק איסור פנוי' בעלמא איכא דהיינו עשה מקרא דכי יקח איש אשה בביאור הא דאמרינן בטעמי' דר' יוסי במצרי שני משום דאין זרעו פסול וטעמי' דרשב"ג בעמוני ומואבי משום דאין כל זרע פסול נראה לברור דהיינו פסול קהל דאי בפסול כהונה ממאי פשיטא להו ועוד דהא קראי דמייתי היינו בפסול קהל אבל קשה דאיך דחי עי"ז ילפותא דמכ"ג באלמנה דל"ה רק פסול כהונה והנ"ל משום דר"י ס"ל (קדושין ע"ז א') דגר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה כמו שיתבאר להלן ורשב"ג צ"ל דג"כ ס"ל כוותי' והלכך מצרי שני שנשא מצרית שניה וגר עמוני שנשא גיורת עמונית בתו בשרה ג"כ לכהונה כמו שכשרה לקהל והא דאמרינן