באר היטב (עה"ת) רסג

דילן ומכאן מוכח ג"כ כמוש"ל בשם הטו"א דבהרכיב בילדה שנטעה לסייג ולקורות מתחילין שני ערלה של היחור שהרכיבו מזמן עיקר האילן שנטעו לסייג ולקורות מדלא משנינן הכי בירושלמי בסוגיא דפ"ק דערלה אקושיא דא' הנוטע וא' המבריך וא' המרכיב דמוכח משם דערלה נוהג בהרכבה דלסברת הטו"א א"ש דלא מצי לשנויי הכי אקושיא דשם אילן שנעקר והסלע עמו שטפו נהר והסלע עמו אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב נעקר הסלע מצדו או שזעזעתו המחרישה או שזעזעו ועשאו כעפר אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב (ערלה פ"א מ"ג) אילן שנעקר ונשתייר בו שורש פטור וכמה יהא השורש רשב"ג אומר משום ר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא כמחט של מיתון (שם מ"ד) אילן שנעקר ובו בריכה והיא חיה ממנו חזרה הזקנה להיות כבריכה (שם מ"ה) ר' יונתן בשם ראב"י הגומם את כרמו פחות מטפח חייב בערלה משום מראית העין וחכ"א עד שיגמום מעם הארץ ירושלמי פ"ק דערלה ועי' שביעית פ"א וכתב הרמב"ם שמונין לו משעת קציצה א' הנוטע וא' המבריך וא' המרכיב כו' שלשים יום לפני ר"ה עלתה לו שנה כו' פחות משלשים יום לפני ר"ה לא עלתה לו שנה כו' ופירות נטיעה זו אסורין עד ט"ו בשבט אם לערלה ערלה ואם לרבעי רבעי (מס' ר"ה ט' ב') הובא לעיל ונתבאר דין ההברכה וההרכבה ומבואר מברייתא זו דשנות ערלה מתחילין משעת הנטיעה ושני ערלה אינם שנים דמיום ליום אלא היינו שנות עולם ומקצת שנה בסופה חשוב שנה ובדין דפחות משלשים יום לפני ר"ה לא עלתה לו שנה פירש"י דלא עלתה לו שנה עד ר"ה השני ובספר הנפלא טו"א הראה פנים לאמר דלעולם א"צ יותר משלש שנים שלימות מיום ליום בפשוטה ובמעוברת פלוגתא דרבי וחכמים (ערכין ל"א ב') הובא (ר"ה ו' ב' יומא ס"ה ב') והבאתי בריש סדר ויקרא והאריך שם בדברים נפלאים ומחודדים כדרכו ולא העמקתי עיוני בזה הא דפירות נטיעה זו אסורין עד ט"ו בשבט היינו דפירות שגדלו בה עד ט"ו בשבט אסורין לעולם משום ערלה או משום רבעי כמוש"ש התוס' ובביאור זה דעת הר"ן והרז"ה דהיינו מפני שגדלו על מי שנה שעברה והיינו רק בא"י וסביבותיה שכן הוא סדר העולם אצלם ולפי סברא זו אף בנטיעה שכלו לה ג"ש שלימות בר"ה ואף בנטעה פחות משלשים יום לפני ר"ה לפירש"י דשלש שני ערלה כלין בר"ה מ"מ פירותיה אסורין עד ט"ו בשבט והא דקתני ופירות נטיעה זו באמת קשה מאד לפי' זה והעיקר כדעת כל המפרשים זולתם דהיינו רק בכה"ג דהכא שהקלנו בה שמקצת שנה עולה לה לשנה דלכך אנו מחמירין בסופה לאסור פירותיה עד ט"ו בשבט דהיינו ר"ה לאילנות גדולות אבל כשעלו לה שלש שנים שלמות מיום ליום עד ר"ה פירותיה שלאחר ר"ה מיד מותרין ולפי"ז צ"ע בכלו לה ג"ש שלמות מיום ליום אחר ר"ה קודם ט"ו בשבט די"ל כיון דבר"ה לא עלו לה ג"ש שלמות אסורה עד ט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות גדולות וי"ל דבכ"ע א"צ יותר מג"ש שלמות ומה שיש לעיין בכ"ז בהא דתנן ריש מס' ר"ה באחד בתשרי ר"ה לנטיעה וכדמוכח מהא ברייתא גופא עי' תוס' שם וטו"א שם וריש מס' ר"ה בספר הנפלא טו"א עמד, בזה דפתח בתלתא נוטע מבריך ומרכיב וסיים בחדא בנטיעה והאריך שם בזה ובכלל דבריו דלבסוף כתב דהמרכיב בילדה שנטעה לסייג ולקורות אין רבעי נוהג בההרכבה מכיון דאף אי ממלך אגוף האילן עצמו לאכילה אחר שני ערלה פטורה מרבעי כמוש"ל ולא עדיפא מחשבה דאותו יחור שהרכיב מהמלכה דבגוף האילן עצמו וכן בהברכה כשהבריך ענף מאילן שנטעו לסייג ולקירות אין רבעי נוהג בו ולכך לא מצי למתני הברכה והרכבה משום דבעי לאסוקי אם לרבעי רבעי עפר אני תחת כפות רגליו ואיני מבין דעתו דמה ענין מחשבה דקודם ג"ש למחשבה דבתר ג"ש והדבר מבורר לפי ענ"ד דנוהג גם בכה"ג רבעי כמו ערלה והנ"ל בזה לפי ענ"ד דלפי מש"ל דהרכבה דקתני לאו לענין ערלה קתני י"ל דהברכה ג"כ לאו לענין ערלה קתני דלא מיירי בנפסקה מאבי' דהיינו נטיעה ולפיכך א"ש מה שפירש התנא נטיעה למעוטי מבריך ומרכיב מיהו לפי מאי דבעינן למימר בירושלמי לר"ל דאיירי בהרכבה דעץ מאכל בסרק צ"ל דחדא לקמייתא דהני תלתא נקט ועוד נ"ל דאותו היחור שהבריכו והרכיבו ג"כ נקרא אח"כ נטיעה. בשיעור זמן הקליטה מצינו פלוגתא דתנאי לענין שביעית כדאיתא (שביעית פ"ב מ"ו) אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ר"ה ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקור ר' יהודה אומר כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת ר' יוסי ור"ש אומרים לשתי שבתות ולפו"ר היה נראה לומר מלשנא דר' יהודה דפלוגתייהו רק בהרכבה ולא בנטיעה מיהו במס' ר"ה י' ב' איתא אר"נ אמר רבה בר אבהו לדברי האומר שלשים צריך שלשים ושלשים לדברי האומר שלשה צריך שלשה ושלשים לדברי האומר שתי שבתות צריך שתי שבתות ושלשים ועי' מש"ל בסוף דיני כלאי זרעים ופי' התוס' דלענין שביעית לא קפדינן משום תוספת שביעית לענין לאסור בדיעבד והא דאמרינן צריך שלשים ושלשים כו' היינו לענין ערלה דבעינן שלשים לקליטה ושלשים למקצת שנה וקאי שם בין אנטיעה בין אהברכה בין אהרכבה ונ"ל דהא דהזכיר ר' יהודה הרכבה היינו משום דזה נראה וניכר ביותר מנטיעה והברכה שהן בארץ בענין הא דמקצת שנה חשוב שנה פלוגתא דר"מ ור' אלעזר הבאתי בריש סדר ויקרא דר"מ ס"ל יום א' בשנה חשוב שנה ור"א ס"ל שלשים יום בשנה חשוב שנה ומקשינן בזה הא ברייתא דתנא אחד הנוטע וא' המבריך כו' שלשים יום לפני ר"ה דסגי בזה לשיעור קליטה ולמקצת שנה כמאן ומפרשינן דהיינו כר"מ דס"ל יום אחד בשנה חשוב שנה בין בתחילת שנה בין בסוף שנה ולקליטה בעינן שלשים יום וס"ל דיום שלשים דלנטיעה עולה לכאן ולכאן הערלה אסורה באכילה ובהנאה מה"ת במס' (פסחים כ"ג קדושין נ"ו ב') ילפינן לה מקראי ועי' מש"ל סדר ויקרא (פרשה ג' פסוק י"ז) מענין פלוגתא דר' אבהו ור' יוחנן הנאה הבאה לו לאדם בע"כ עי' (פסחים כ"ה ב' כ"ו א') אין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על