באר היטב (עה"ת) רסב

ערלה נוהג בהו וכמתני' דפ"ק דערלה וכרבי אבהו דבטלה ילדה בזקנה דההברכה עולה לרגלי אביה וההרכבה עולה לרגלי גוף האילן שההרכבה נעשית בו ומתורץ בזה מה שהקשינו בהא דערלה כנ"ל מיהו לפי ענ"ד א"א לומר כן דהא ראב"י ממעט מבריך ומרכיב מקרא דולא חללו לזה ולא למבריך ומרכיב וא"כ ע"כ הכא דווקא בנטיעה שכלו שנות ערלה דידה ולא חללו חוזר אבל מבריך ומרכיב אע"ג שכלו שנות ערלה דידהו ולא חללם אינו חוזר א"כ הא קמן דת"ק וראב"י ל"פ כלל בדין ערלה דהברכה והרכבה ולפי"ז לר"ד א"א לומר דת"ק וראב"י פליגי בסתם הברכה והרכבה דא"כ קשיא מתניחין דפ"ק דערלה והא דא"ר אבהו דבטלה ילדה בזקנה ואין לומר דפלוגתייהו דת"ק וראב"י הכי היא דלראב"י אין דין ערלה נוהג כלל בהרכבה והברכה אף לא במשך שני ערלה דגוף האילן ולת"ק נוהג בהו דין ערלה לרגלי גוף האילן חדא דא"א כלל לומר דראב"י ס"ל הכי ועוד דא"כ לת"ק תיפוק ליה משום ילדה גופא וכדמקשינן לעיל אלא ע"כ לרב דימי ג"כ מתני' בילדה בילדה שנטעה לסייג ולקורות אלא דלדידיה מתני' לאו כו"ע היא אלא ראב"י פליג בזה ולא איירי בהרכבה דאיסורא ולפי כ"ז כל הברכה שלא נפסקה נוהג בה ערלה לפי שנות ערלה דגוף האילן שנלקחה ממנו לכו"ע וכל הרכבה נוהג בה ערלה לכו"ע לפי שנות הערלה דגוף האילן שנעשה בו ההרכבה ולפי כ"ז עדיין לא עלתה ארוכה דדין ערלה במבריך ומרכיב וביאור זה הוא באמת בהירושלמי דפ"ק דערלה אשר כבר הזכירו ממנו הראשונים וז"ל הירושלמי תני עובד כוכבים שהרכיב אילן מאכל ע"ג אינן סרק אעפ"י שאין ישראל רשאי לעשות כן חייב בערלה ערלה מאימתי הוא מונה לו משעת נטיעתו רשב"ל אומר ובלבד דברים שהן באין במחשבה כגון חרובי צלמונה וחרובי גידודה פי' שיש להן פירות שבאין לדין אוכלין כשחישב עליהן לאוכלן אבל ערבה כנטוע בארץ פי' ומונה משעת ההרכבה ולא משעת נטיעת גוף האילן ר' יוחנן אמר אפילו ערבה והתנינן כו' הנוטע והמבריך והמרכיב שלשים יום לפני ר"ה עלתה לו שנה שלמה ומותר לקיימן בשביעית פחות משלשים יום לפני ר"ה לא עלתה לו שנה ואסור לקיימן בשביעית אבל אמרו פירות נטיעה זו אסורין עד ט"ו בשבט פי' בשלמא לר"ש ל"ק הרכבה דמוקי לה בהרכבה דאילן מאכל ע"ג אילן סרק שאינו מוציא שום פירות כערבה דשני ערלה דידה מתחילין מזמן ההרכבה אלא לר"י קשיא הרכבה דברייתא ומתרץ תני ר' יהושע מאוניא לית כאן מרכיב א"ר אבא מרי אפילו כרשב"ל לית כאן מרכיב לשעבר הא בתחילה לא פי' אפילו לר"ל א"א לאוקמי הא ברייתא בכה"ג דהא ברייתא משמע דאיירי בלכתחילה דהיינו בהיתר והא דערבה לא אשכחן רק בעבר והרכיב ולפי כ"ז א"ש ג"כ הא דמקשינן בסוגיא דסוטה בש"ס דילן האי הרכבת היתר ה"ד לבתר דמתרצינן כאן בהרכבת איסור כאן בהרכבת היתר משום דאמתני' ל"ק כ"כ די"ל כר"ל דבירושלמי ובאיסורא איירי והנה בספר הנפלא טו"א הנ"ל הבין דהא דאמרינן לית כאן מרכיב היינו דמשבש הברייתא וסמי ממנה מרכיב ולפי"ז הוכיח דהש"ס דילן ס"ל כר"ל ומוקי לה בנטע באיסור ולמ"ד דהמקיים בכלאים לוקה היינו בקיים ג"כ באיסור ועמ"ש בריש ענין דכלאי זרעים דלמ"ד דהמקיים בכלאים אינו לוקה אף איסורא מה"ת ליכא מיהו לפי ענ"ד אין זה נראה דכל כה"ג לא הוה שביק הש"ס מלפרושי ומ"ש דמפרשינן רומיא דמרכיב בהא דערכי המלחמה ולא מפרשינן הכא והנ"ל בזה לפי ענ"ד דהא דאמרינן תני ר"י לית כאן מרכיב ה"פ דר"י מאוניא תני להא ברייתא בסגנון דלית כאן מרכיב לענין דין ערלה ומה שהוזכר בזה מרכיב היינו לענין דין דשביעית והכי תני לה להא ברייתא הנוטע והמבריך והמרכיב ערב שביעית שלשים יום לפני ראש השנה מותר לקיימן בשביעית ועלתה לו שנה פחות משלשים יום לפני ראש השנה לא עלתה לו שנה ואסור לקיימן בשביעית ולפי"ז הא דתני מבריך ומרכיב היינו לענין דין שביעית ולפי"ז נ"ל דגי' הש"ס דילן בהא דר"ה צ"ל כמו"ש ולק"מ ולפי הגי' שלפנינו במס' ר"ה נראה ג"כ משגרא דלשנא דצ"ל כמו"ש דכיון דפתח הנוטע כו' ערב שביעית שלשים יום לפני ר"ה יש לו להתנא לאסוקי דין שביעית דהיינו דמותר לקיימן בשביעית והדר דין דעלתה לו שנה לערלה מיהו גם לפי הגי' שלפנינו במס' ר"ה ג"כ יש לפרש כמו"ש כיון דקתני א' הנוטע וא' המבריך וא' המרכיב ערב שביעית א"ש למימר דמבריך ומרכיב קאי אשביעית ולא איירי בהרכבה שנפסקה מאבי' ועלתה לו שנה לא קאי רק אנטיעה דמונין שנותיה מזמן הנטיעה ולפי"ז י"ל דגי' הירושלמי אף להמקשה היא כמו שלפנינו במס' ר"ה אלא שהמקשה דילג בלשונו תיבות ערב שביעית דלפי הס"ד דידיה אין זה שייך לפי' הברייתא בהא דערלה ומסיק דתני ר"י מאוניא דלית כאן מרכיב בדין ערלה וכמו"ש לשון הירושלמי במס' סוטה תני ראב"י אומר אין משמע אלא כרם ודכוותיה אין משמע אלא נטע תני ולא חללו פרט למבריך ומרכיב א"ר יוחנן דראב"י היא אר"ח ד"ה היא כשהרכיב פירות עבורה מה אנן קיימין פי' מרכיב דמתניתין דחוזר ע"ז היכי דמי אם כשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן מאכל מין בשאינו מינו פירות עבורה הן ואם כשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן סרק מין במינו נוטע כבתחילה הן אלא כן אנן קיימין כשהרכיב תאנה שחורה ע"ג תאנה לבנה וכ"ז תמוה ונ"ל דכצ"ל אם כשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן מאכל מין באינו מינו פירות עבורה הן ואם כשהרכיב תאנה שחורה ע"ג תאנה לבנה נוטע בתחילה הוא כלומר תיפוק ליה משום הלבנה שנטע בתחילה או דה"פ אף שנקצצה הלבנה מ"מ ה"ל כנטע זו השחורה בתחילה ואין זה בכלל מבריך אלא בכלל נוטע כמוש"ל והא דאמר שחורה ע"ג לבנה צ"ל דסתם הרכבות היו עושין בכה"ג אלא כן אנן קיימין כשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן סרק מין במינו ומסיק דאיירי שהרכיב אילן מאכל באילן סרק דמינו וה"ד דהאילן שנעשה בו ההרכבה היה דמינו אלא שנטעו לסייג ולקורות דהיינו אילן סרק דמינו והיינו כתי' הש"ס