באר היטב (עה"ת) רסא

לפני ר"ה עלתה לו שנה כו' פחות משלשים יום לפני ר"ה לא עלתה לו שנה כו' ופירות נטיעה זו אסורין עד ט"ו בשבט אם לערלה ערלה אם לרבעי רבעי אלמא דבמבריך ומרכיב נוהג דין ערלה ותי' התוס' ר"ה שם דהברכה דשם היינו בנפסקה מאביה והיינו בנפסקה מאבי' שלשים יום לפני ר"ה ואיני יודע דעתם בתי' זה בענין קושיא דהרכבה ורש"י במס' (סוטה מ"ג ב') תירץ בזה דההיא דר"ה איירי שהרכיב בילדה וכן תי' הר"ש במס' ערלה וא"י תירוץ זה דהא מ"מ אין שני ערלה דההרכבה מתחילין משעת ההרכבה דהא היחור שמרכיבו עולה לרגלה של הנטיעה שהורכב בה כנ"ל ומההיא דר"ה הא מוכח דשנות ערלה דהרכבה מתחילין משעת הרכבה ולביאור זה הנני להציע הסוגיא דסוטה שם וביאורה כי מהסוגיא ההיא הביאו הר"ן והרמב"ן לענין זה במתניתין שם עמוד א' איתא ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו גו' אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל כו' אחד הנוטע וא' המבריך וא' המרכיב א' הלוקח וא' היורש וא' שניתן לו במתנה ושם ע"ב בגמ' איתא ת"ר אשר נטע אין לי אלא נטע לקח וירש וניתן לו במתנה מנין ת"ל ומי האיש א"נ כרם אין לי אלא כרם מנין לרבות חמשה אילני מאכל אפי' משארי מינין ת"ל אשר נטע יכול שאני מרבה הנוטע ד' אילני מאכל וחמשה אילני סרק ת"ל כרם ר' אליעזר בן יעקב אומר כרם כמשמעו חלל ולא חללו פי' דה"ל למכתב ולא חלל וכתיב ולא חללו פרט למבריך ומרכיב והא אנן תנן אחד הנוטע וא' המבריך וא' המרכיב אר"ז אר"ח ל"ק כאן בהרכבת איסור כאן בהרכבת היתר האי הרכבת היתר ה"ד אילימא ילדה בילדה תיפוק ליה דבעי מהדר משום ילדה ראשונה אלא ילדה בזקנה והא אמר ר' אבהו ילדה שסבכה בזקנה בטלה ילדה בזקנה ואין בה דין ערלה א"ר ירמיה לעולם ילדה בילדה וכגון דנטע להך קמייתא לסייג ולקירות דתנן הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה ומ"ש ילדה בזקנה דבטלה ומ"ש ילדה בילדה דלא בטלה התם אי ממלך עלה לאו בת אמלוכי היא הכא אי ממלך עלה בת מהדר היא כו' כי אתא ר"ד אר"י ה"מ ר' אליעזר בן יעקב היא לאו אראב"י התם כרם כמשמעו ה"נ נטע כמשמעו נוטע אין מבריך ומרכיב לא ביאור הסוגיא ביאור פלוגתא דשארי אילנות הובא בריש ענין זה ע"ש כאן בהרכבת איסור כו' והא דניחא לי' הברכה נ"ל משום דמתוקמא מתניתין בנפסקה מאביה האי הרכבת היתר ה"ד לפו"ר צ"ל דקושיא זו קאי באמת אמתני' גופא ואין זה שייך לרומיא הנ"ל ולקמן יתבאר אילימא ילדה בילדה ת"ל דבעי למהדר משום ילדה ראשונה יש לעיין ודלמא בנקצצה הילדה הראשונה ונ"ל דכיון דהיחור שמרכיב עולה לרגלי הילדה לענין התחלת שני ערלה דיליה וגוף הילדה איננו הרי יחור ההרכבה עומד במקום גיף הילדה ואין זה סוף שני ערלה דהרכבה אלא סוף שני ערלה דהילדה ואין זה בכלל מרכיב אלא בכלל הנוטע והלשון צריך קצת ביאור ואין להאריך לעולם ילדה בילדה וכגון דנטע להך קמייתא לסייג ולקורות כו' הר"ן הבין בביאור זה דבכה"ג מתחילין שנות ערלה משעת ההרכבה ותי' בזה הקושיא הנ"ל בהא דמס' ר"ה בענין דין ההרכבה והא דנקט לעולם ילדה בילדה ולא נקט סתם כגון שנטע ראשונה לסייג ולקורות משום דדווקא איירי שהרכיב בילדה דבת אמלוכי היא דזקנה כיון דלאו בה אמלוכי היא כמוש"ל ה"ל כמו בזקנה דעלמא ובטלה ילדה בזקנה וכבר עמד ע"ז בספר הנפלא טו"א בעים רוח בינתו וביטל פי' ותי' זה דכיון דהא דנוהג ערלה בהרכבה זו ול"ד לילדה בזקנה היינו משום דהילדה עצמה בת אמלוכי היא וכיון דהילדה עצמה לאו בת אמלוכי היא רק לתשלום שנותיה משעת נטיעתה שהרי אם נמלך לה אינו מונה שנת ערלה דילה רק משעת נטיעתה כמוש"ל א"כ מחשבה דהרכבה לגבי היחור שמרכיב ג"כ לא מצי מהני רק שיהיה ערלה נוהג בו עד תשלום שנות ערלה מזמן נטיעתה דלגבי זמן דיותר מזה ה"ל כמו בזקנה דבטלה וכן בילדה ההרכבה בטלה לענין זה דשני ערלה דיחור המורכב כלין בכלות שני ערלה של האילן שהורכב בו כמוש"ל ומ"מ מהני הרכבה זו לענין חזרה מערכי המלחמה כשלא נמלך על גוף האילן לפירות ומ"מ אין זה בכלל נוטע כמו"ש מקודם במרכיב בילדה ונקצצה הילדה כיון דהילדה קיימת ואינה חשובה נטיעה לחזור בשבילה ולקמן בביאור הירושלמי דמס' סוטה יובא דמוכח שם שכן הוא באמת סברת הש"ס דשם כי אתא ר"ד אר"י ה"מ ראב"י לאו אמר ראב"י כרם כמשמעו ה"נ נטע כמשמעו בספר הנפלא טו"א הנ"ל הרעיש לתמוה בזה דהא בברייתא קתני לא חלל ולא חללו פרט למבריך ומרכיב אלמא לית ליה להאי תנא נטע כמשמעו והאריך בזה בפלפול עצום עפ"י היסוד אשר הזכרתי בשמו בריש ענין זה ואף לפי דרכו א"א לי לקיים דבריו שבזה ובישוב קושייתו היה נ"ל לפו"ר דלת"ק דלית ליה כרם כמשמעו וא"כ ה"נ לית ליה נטע כמשמעו ובכלל נטע הוה ג"כ מבריך ומרכיב א"א לומר דולא חללו ממעט חללו לזה דווקא ולא לאחר היינו ולא למבריך ומרכיב דהא אין כאן אחר דהכל ה"ל בכלל נטע אבל לראב"י דס"ל נטע כמשמעו כמו כרם כמשמעו אלא דהוה אמינא ה"ה למבריך ומרכיב א"ש למדרש ולא חללו לזה פרט למבריך ומרכיב ויותר נ"ל דה"ק דטעמיה דראב"י בהא דכרם כמשמעו היינו משום דס"ל נטע כמשמעו וטעמי' בהא דנטע כמשמעו משום דדריש ולא חללו והעיקר הפשוט בזה דאין דינא דנטע כמשמעו תלי כלל בדינא דכרם כמשמעו אלא דאהא דמקשינן מברייתא אמתני' מתרץ דבאמת האי ולא חללו מסקנא דראב"י וכמו דראב"י פליג אמתני' בשארי אילנות וס"ל כרם כמשמעו ומתניתין לאו ראב"י היא ה"נ פליג במבריך ומרכיב וס"ל דנטע כמשמעו משום דרשא דולא חללו ומתניתין לאו ראב"י היא ובביאור מבריך ומרכיב דפליגי בזה ת"ק וראב"י הבינו הר"ן והרמב"ן דהיינו כל סתם מבניך ומרכיב דת"ק ס"ל דדין ערלה נוהג במבריך ומרכיב והיינו דשני ערלה דידהו מתחילין משעת הברכה והרכבה והיינו כברייתא דמס' ר"ה הנ"ל ודלא כרבי אבהו דאמר בטלה ילדה בזקנה ודלא כמתני' דפ"ק דמס' ערלה ולת"ק הוה מבריך ומרכיב בכלל ולא חללו כשכלו שנות ערלה דידהו וראב"י פליג וס"ל דמבריך ומרכיב אין דין