באר היטב (עה"ת) רנו

א"כ לר"י דאמר עד שישלש איך קושר ואולי היינו בתופר בשפתי היריעות דיכיל לחזור החוט לצד השני ולקשור זע"ז ולפי"ז נראה דע"י תכיפה א' אף שקשר שני ראשי החוט יחד ל"ה כלאים והא דהוצרך הכתוב להתיר כלאים בציצית כתב בפי' תפארת ישראל דהיינו משום קשירת הציצית עצמן שיש בהן חוטי פשתן וחוט של צמר מיהו דעת הרמב"ם דאף בתכיפה אחת כשקשר שני ראשי החוט הוה כלאים ושתי תכיפות היינו בלא קשירה דרק בשבת בענין דבר המתקיים ועי' ט"ז יו"ד סי' ש' ס"ק ג' ד' חלוק של צמר שנפרם ופרפו בחוט של פשתן כו' אין בו משום כלאים (תוספתא) ואין זה דומה לקשר דצו"פ דהכא ליכא קשר רק של פשתן בשל הפשתן ולא דמי. כלל לאריג ובירושלמי איתא אבוי דר"ס שאל לר"ז מהו מיתן פריטין גו גולתא ומקטרינן בחוט דכיתן כו' א"ל חכים רבי לר"ה פי' מכיר רבי בר"ה דאדם גדול הוא דר"ה אמר אסור ר' אבינא אמר אסור שמואל אמר מותר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יודא אמר מותר וצ"ל דהני דאסרי לית להו מהתוספתא זו לובש אדם שתי חלוקות זו ע"ג זו אעפ"י שאפונדתו חגורה עליהם מבחוץ ובלבד שלא יתן את המשיחה ויקשור בה בין כתפיו (תוספתא) ופי' המפרש דברישא ההיתר משום דיכול לפשוט התחתון בלא העליון כמו שהובא שם בירושלמי לפני זה ויובא להלן וי"מ מפני שיכול לפשוט העליון בלי התחתון ופי' הראשין בלתי אפשר רק כשחלוק התחתון רחב הרבה וע"ש ט"ז יו"ד סי' ש' ס"ק יו"ד אבל כשקשר משיחה מהתחתון לבית כתפיו דאינו יכול לפושטו אסור וכ"ז לפי ענ"ד דברים קשין להולמם ולפי ענ"ד נ"ל דצ"ל ובלבד שלא יתן את המשיחות ויקשור בהן בין כתפיו פי' שלא יעשה בית הצואר בין כתפיו ויקשור כל המשיחות יחד דאז ה"ל חיבור ודווקא בין כתפיו אסור דכשקושר בין כתפיו שאינו יכול לראות איך להתיר קושרם לזמן מרובה וה"ל כקשר של קיימא או קשר של קיימא וידובר מזה עוד להלן אין ארעי לכלאים פי' דאפילו דרך ארעי אסור לא ילבש כלאים אפילו ע"ג עשרה ולגנוב את המכס (שם פ"ט מ"ב) מכס היינו במוכס העומד מאליו שלא מטעם המלך (ב"ק קי"ג א') בביאור ההברחה פי' א) כשמטיל מכם על יהודים לבד ולובש כלאים להראות שאינו יהודי ועי' יו"ד סי' קנ"ח ס"ב פי' ב) כשמטיל מכס מבגדים שאינו לובשם ובביאור הענין נראה לפו"ר דהאי ולגנוב כו' קאי אהא דתנא מקמי הכי אפילו ע"ג עשרה פי' דאפילו לובש כלאים ע"ג עשרה שאין לו הנאה מהם רק שלובשם כדי להבריח המכס ג"כ אסור ובמס' ב"ק שם מייתינן דר"ש אמר משום רע"ק דמותר להבריח בו את המכס פי' במוכס העומד מאליו כנ"ל ומפרשינן דבהא פליגי מ"ס דבר שאינו מתכוין אסור ומ"ס דבר שאינו מתכוין מותר וידובר בסמוך הא דחשיב ליה אינו מתכוין אע"ג שלובש במתכוין היינו משום דלא אסרה תורה רק כעין סתם לבישה דאית בה הנאה (יבמות ד' ב') ע"ש מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוונו בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים והצנועין מפשילין במקל (שם מ"ה) וכה"ג (שם מ"ו) בתופרי כסות והיינו כר"ש דדבר שאינו מתכוין מותר (שבת כ"ט ב') ובכ"ד וכתבו התוס' (שם) דהיינו כשלבוש בגדים אחרים דל"ה פסיק רישי' כו' דבפסיק רישי' כו' מודה ר"ש כדאיתא (שבת ע"ה א') ובכ"ד ולפי כ"ז מתניתין זו פליגא אמתניתין דלעיל וכ"כ הר"ש וזה תימא לפי ענ"ד והרמב"ם בחיבורו הביא שתי המשניות והנ"ל לפי ענ"ד דענין ההברחה הוא כפי' הב' הנ"ל והא דתני ולא לגנוב את המכס לא קאי אדלעיל ותרי מילי קתני במתניתין בלובש כלאים בענין שנהנה מהם שמגין בחמה כו' ובגשמים כו' א) ע"ג עשרה ב) לגנוב את המכס והיינו בענין דהוה פסיק רישי' כו' דבלא פסיק רישי' א"א להבריח דהמוכס יבין ערמתו ולפי"ז ר"ש שאמר משום רע"ק מתיר אפילו בפסיק רישי' כיון שעיקר לבישתו אינו לשם מלבוש שיש לו אחרים כשרים כמוהם והא דקיי"ל מודה ר"ש בפסיק רישי' כו' היינו ר"ש לנפשי' ולא ר"ש שאמר משום רע"ק וקיי"ל הכי א) מדלא קתני בכ"ד ר"ש אמר משום רע"ק כמו בהא דלהבריח ב) דבכ"ע יש לנו למעט במחלוקת ולכך יש לנו לומר ע"כ ל"פ אלא בלא פסיק רישי' ועמ"ש בספרי עוד"ד (שבת ק"ט ב') ג) כי היכי דליתו הני תרי משניות כר"ש מיהו אביי מקמי דקבלה מרבא דהוה ס"ל דר"ש פליג גם בפסיק רישי' כו' נ"ל דהוה ס"ל דתנא דכלאים ס"ל כר"י בפסיק רישי' וכר"ש בלא פסיק רישי' דהא דקתני גבי תופרי בגדים שלא יתכוין בחמה מפני החמה דנראה דהיינו אף שלא בדרך מלבוש יש להוכיח דאסור ליקח דבר רותח במפה של כלאים להגין מן החום ובירושלמי מפורש לאסור מטפחות הידים מטפחות הספרים הספג אין בהם משום כלאים ר"א אוסר דלפעמים נכרך על היד ומתחמם בה מטפחות הספרים אסורות משום כלאים שהוא כעין מלבוש הכרים והכסתות אין בהם משום כלאים ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהם (שם מ"ב) ובירושלמי שם איתא הדא דתימר בריקן אבל במלא אסור בנתון ע"ג מסטווה פי' דבר קשה אבל בנתון ע"ג המטה פי' ארוגה בחבלים וכה"ג אסור מפני שנכפף וצדי הכר עולין עליו ומחמם ובמס' (יומא ס"ט א') איתא לא יעלה עליך אבל אתה מותר להציעו תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תכרך נימא אחת על בשרו כו' ואפילו עשר מצעות זעג"ז וכלאים תחתיהם אסור לישן עליהם הברסין כו' לא ילבש עד שיבדוק ר' יוסי אומר הבאים מחוף הים וממדינת הים א"צ בדיקה מפני שחזקתן בקנבוס מנעל של זרד אין בו משום כלאים (שם מ"ז) מנעל של זרד כתב הר"ש דהיינו שעושין לשם חימום מלשון בעת יזורבו (איוב ז') ולפי"ז צ"ל לפו"ר דאין בו משום כלאים היינו דאין חוששין שיש בו כלאים מיהו נ"ל די"ל דאף אם יש שם חתיכות צמר ארוג מ"מ מותר שאינו רק מונח בין שתי עורות ואין תפירות חוט של פשתן פוגע בהצמר ואף ששתי העורות תפורין מסביב בחוטי פשתן אין בכך כלום ואפילו בגד של פשתן כפול שמונח ביניהם חתיכת צמר ארוג ואין חוט פשתן הולכת דרך בו רק שהבגד של פשתן תפור סביבו נ"ל לפי ענ"ד דאין בזה כלל משום כלאים ואמת שהתוס' (ביצה ט"ו א') ד"ה אלא בקשין כתבו