באר היטב (עה"ת) רנא

באלו המינים היא רוחב ד' אמות כהנא אמר דברי ר' ישמעאל כלומר לדברי ר' ישמעאל פעמים שש עשרה פעמים שתים עשרה פעמים שמונה בשעה שנותן כל העבודה בפנים פי' שזורע הד' אמות בתוך השמונה שעקר לצד חוץ והניח ד"א פנוים לצד פנים יש ביניהם ט"ז היינו ד"א פנוים מהשתי שורות שעקר מצד זה של הבצלים וד"א פנוים מהשתי שורות שעקר בצד שני של הבצלים והבצלים עצמן שתי שורות דהייני שמונה אמות הרי ט"ז אמות מקצתה בפנים מקצתה בחוץ פי' שזורע הד"א באמצע השמונה שעקר שתים עשרה כולה בחוץ שמונה דאף הריוח שבחוץ מהני ונ"ל מפני שמפנה העלין לשם שמואל אמר לעולם שתים עשרה ותני כן קיצב על דברי שניהם ר' ישמעאל אומר שתים עשרה רעק"א שמונה הא ר' ישמעאל אומר שתים עשרה ורבנן אמרי שתים עשרה מה ביניהן סמוכה ע"ד דר' ישמעאל אסור לסמוך פי' באלו המינין אסור לסמוך בלי שום הרחקה מחמת התפשטות העלין ורבנן אמרי מותר לסמוך רק שיהיה בין ב' השורות י"ב אמות דבפחות מזה אין הזרעים שביניהם חולקין מקום גנה בפ"ע וה"ל כלאים ובירושלמי מקשינן מ"ש דהכא בדלועין ובצלים בעינן י"ב אמה ומ"ש דהתם בדלועין קשואין ופול המצרי סגי בשמונה אמות ומתרץ יפה כח מוקשה בין המקשיות להציל בשמונה פי' אלו המינים נקראים מקשיות או מוקשה דלעת בירק כירק ובתבואה נותנין לה בית רובע (שם מ"ז) משמע להדיא דהכא בהרחקה איירי כמו בסוף משנה שלפני זו דבירק סגי בהרחקת ששה טפחים והא דהכא בירק סגי בששה טפחים ולעיל בבצלים בעינן כולי האי היינו משום דהכא בדלעת יחידית איירי דקילא טפי ופי' נותנין לה בית רובע נראה דהיינו והיא באמצע היתה שדהו זרועה תבואה וביקש ליטע בתוכה שורה של דלועין נ"ל פי' של דלועין יחידים נותנין לה עבודתה ששה טפחים דשורה קיל מדלעת יחידית וקיל משורה של כמה דלעות דלעיל ואם הגדילה פי' שגדלו העלים וצ"ע אם היינו שגדלו כ"כ עד שעלו על המין שאצלה או שעלו לתוך ההרחקה יעקור מלפניה ר' יוסי אומר נותנין לה עבודתה ארבע אמות אמרו לו התחמור זו מן הגפן פי' לענין כלאי הכרם דסגי לשורה אחת ששה טפחים אמר להן מצינו שזו חמורה מן הגפן שלגפן יחידית נותנין לה עבודתה ששה טפחים ולדלעת יחידית נותנין לה בית רובע ר"מ אומר משום ר' ישמעאל כל שלשה דלועין לבית סאה לא יביא זרע לתוך בית סאה ר' יוסי בן החוטף אפרתי אמר משום ר' ישמעאל כל שלשה דלועין לבית כור לא יביא זרע לתוך בית כור (שם מ"ז) הנה מצינו בענין כלאי זרעים כמה מיני חילוקים א) בשיעורי ההרחקות יש חילוק בין רב למעט ולגרעין יחידי בין תבואה לירקות ובין ירקות לקשואין דלועין ופול המצרי ב) בשיעור שדה וגנה בפ"ע דאינו צריך שום הרחקה לפי"ד מפרשי הירושלמי שכנ"ע מהסוגיות ויש בזה חילוקים בין תבואה לירק ולקשואין דלועין ופול המצרי ויש חילוק בין מרובע לשורה ג) בין הרבה מינים לשני מינים דלחמשה מינים בערוגה מהני הרחקה לרש"י ג"ט ולהר"ש טפח ומחצה וליותר מחמשה מינים לא מהני הרחקה זו המבוכות מהחילוקים שבזה רבו גם עצמו מאד ולשונות המשניות וסוגיות הירושלמי שבכ"ז באמת סתומים וחתומים וקשה מאד להוציא מהם כללים עקרים ודינים מבוררין ולברר הדינים שהן מה"ת והדינים שהן מדרבנן בענין זה סתומים וחתומים הדברים לא יכולתי לכוונם על תלמי לבבי וכבר כתב הרא"ש ז"ל בתי כלאים החבהו ממני ונסתרו מעיני ונעלמו ממני עקרי יסודותיה ואנא יתמא דיתמי מה אענה אבתריה תבואה נוטה ע"ג תבואה ירק ע"ג ירק תבואה ע"ג ירק ירק ע"ג תבואה הכל מותר חוץ מדלעת יוונית רמ"א אף הקישות ופול המצרי ורואה אני את דבריהם מדברי (שם פ"ב מי"א) והיינו בזרועין כהלכתן רק שגדלו העלין כ"כ עד שנוטין על מין אחר ואף דשיעור התבואה הוא בית רובע מ"מ משכחת לה כשגבהו ועלו למעלה ממחיצה גבוהה יו"ד המפסקת ולפי מ"ש דבית רובע א"צ הרחקה כלל א"ש בפשיטות ואף לפי הסברא דבעינן הרחקה דששה טפחים ג"כ א"ש. כל סאה שיש בה רובע היינו רובע הקב שהוא אחד מכ"ד בסאה ממין אחר ימעט ר' יוסי אומר יביר בין ממין אחד בין משני מינים רש"א לא אמרו אלא ממין אחד וחכ"א כל שהוא כלאים מצטרף לרובע (שם פ"ב מ"א) אנן תנינן שיש בה אית תנויי תני שנפל לתוכה א"ר מנא מ"ד שיש בה אחד מכ"ד מ"ד שנפל לתוכה אחד מכ"ה א"ר יוסי בר בון בין כמ"ד שיש בה בין כמ"ד שנפל לתוכה אחד מכ"ד מאי כדון מ"ד שיש בה בתלוש מ"ד שנפל לתוכה במחובר מה נן קיימין אם במתכוין לזרוע אפילו חטה אחת אסור אם לערב אפילו כ"ש אסור לערב כו' אלא כשנתערבו דרך מכנס (שם בגמ') אנן תנינן שיש בה כו' פי' מאי בינייהו א"ר מנא מ"ד שיש בה היינו אחד מכ"ד בסה"כ ומ"ד שנפל לתוכה היינו כ"ה בסה"כ ור' יוסי אומר דלכ"ע השיעור היא אחד מכ"ד בסה"כ אלא דמ"ד שיש בה היינו שנתערב בתלוש ומ"ד שנפל לתוכה במחובר היינו שזרע מין אחד ונפל שם מין אחר רובע הקב וגדל שם ובסה"כ יש שם סאה ופריך ה"ד שיש בה אי במתכוין לזרוע אפילו חטה אחת אסור במין אחר ואולי צ"ל אפילו גרעין אחד אסיר אם במתכוין לערב פי' לערב מין גרוע במין יפה ולמכטר אסור משום גזל ומסיק דנתערב ממילא דרך מכנס פי' כשכונס תבואותיו נתערבו שם קצת המינין והמפרש פי' דעירב כשהכניס לאוצר לאכילת ב"ב ונמלך אח"כ לזריעה ומוכח מזה וכן הוא בש"ס דילן במס' מ"ק ו' דבפחות מבית רובע לסאה א"צ למעט אף לאחר זריעה וכ"ז אין זה משום תורת ביטול ברוב דלא שייך ביטול בדבר הניכר ואפשר לברור אלא צ"ל שכך הוא הלכה דלא הקפידה תורה על פחות מכ"ד בסאה ובמס' ב"ב צ"ד א' בבבלי איתא דסברוה דרובע דכלאים מה"ד לא בטל ומסיק דרובע דכלאים בטל מה"ד ורק מדרבנן החמירו למעט ואפ"ה מחמיר ר' יוסי והצריך לבור באיזה צד הוא ממעט פי' באיזה אופן הוא ממעט אי פוחת מרובע או מוסיף על הסאה לא כן א"ר יוחנן כו' כל האיסורין שריבה עליהן בשוגג מותר