באר היטב (עה"ת) רנ

אמה ולר"י סגי בהרחקת טפח וכתב הרמב"ם דאע"ג דקיי"ל ירק בירק ששה טפחים היינו בין שדה לשדה אבל בשורה אחת בשדה הקילו ומשמע דהוצרך לחילוק זה אף לר' ישמעאל ורע"ק משום דבעמוק פחות מששה טפחים סגי ברוחב פחות מששה טפחים אבל מפרש הירושלמי כתב דמשמע מכל סוגיות הירושלמי דשורה היינו תל וכשנזרע בשיעור זה שוב א"צ שום הרחקה דה"ל שדה בפ"ע וכנ"ע לדבר מבורר ככל הנ"ל אלא דכבר כתבתי דלפי ענ"ד צריך לזרוע בשינוי דשתי וערב ובלא זה צריך הרחקה לערוגה שלמה ששה טפחים ולמעט כדרך שזורעין חמשה מינים בערוגה צריך הרחקה ג"ט לרש"י וטפח ומחצה להר"ש והא דמייתינן (שבת שם) מלתי' דר' יהודה דהכא היינו רק לענין רוחב הגבול דמדאמר ר' יהודה שיעור הזריעה בלשון פרסה דהיינו כדי הילוך פרסה דבזה חשיב לי' מקום בפ"ע מוכח דגבול דהיינו מקום ההילוך הוא פרסה דהיינו טפח לכו"ע והשתא א"ש הא דמייתי שם ראי' מדברי ר' יהודה לכו"ע ובביאור לשון מלואו ובביאור פלוגתייהו ידובר להלן בביאור הירושלמי מה אמר ר' ישמעאל ברוחב מה אין רע"ק חובש בשלש שורות אית לי' רוחב מלואו ר' ישמעאל שהוא חובש בשתי רוחות לא כ"ש מה אמר ר' ישמעאל בשורה של ירק בשדה של תבואה מה אין רע"ק דהוא מקיל הכא מחמיר תמן ר' ישמעאל דהוא מחמיר הכא לא כ"ש דמחמיר תמן לא צריכא דלא מה דאמר ר' ישמעאל תמן ברוחב כמה דאת אמר תמן לא שניא היא רע"ק היא ר' ישמעאל ברוחב שם בירושלמי מה אר"י ברוחב פי' איך ס"ל לר"י ברוחב התלם כמה יהי' ומסיק דהשתא רע"ק דאינו מצריך מפולש ותהי' השורה חבושה מג' רוחותי' סגי לי' ברוחב מלואו ופי' מה אין כמו מה אם ר' ישמעאל דמצריך מפולש דלפי"ז לא תהי' השורה חבושה רק משתי רוחות כ"ש דסגי ברוחב מלואו ובביאור לשון מלואו דעת המפרשים דהיינו ששה טפחים כארכו לרע"ק ולפי ענ"ד הוא תמוה דא"כ מאי מספקא להו ברוחב לר' ישמעאל שלמדו בק"ו מדרע"ק הא טפי מוא"ו טפחים וודאי לא בעינן דאיזה שיעור אחר נוכל לומר בזה וא"י למה שינו בזה משיעור תלם של פתיח שהוא ארבעה טפחים כמבואר שם פ"ב מ"ו במשנה וירושלמי וכמוש"ל מה אר"י בשורה של ירק בשדה של תבואה פי' המפרש דרע"ק שמעינן לי' דס"ל דעושה שורה עשר אמות ומחצה ברוחב ששה טפחים הובא למעלה וכתב דרע"ק הוא דמאן שמעית לי' דלא בעי מפולש רע"ק היא והבעיא היא אר' ישמעאל ומסיק מה אם רע"ק שהוא מקיל בירק בירק יותר מר' ישמעאל מחמיר בתבואה דבעינן אורך עשר ומחצה כשיעור בית רובע מרובע כ"ש דר' ישמעאל דמחמיר בירק בירק להצריך שיהיה מפולש כ"ש דמחמיר בירק בתבואה להצריך מפולש ומסיק לא צריכא דלא פי' הש"ס משיב ע"ז הפשיטות דוודאי א"צ לומר דלא מבעיא בזה אבל הבעיא היא לענין רוחב מה אמר ר' ישמעאל תמן ברוחב לא שניא היא כו' כתב המפרש דה"ג כמה דאת אמר הכא נ"ש היא ר"י היא רע"ק ברוחב כן את אמרת תמן היא ר"י היא רע"ק ברוחב פי' המפרש כמו דהכא בירק בירק לתרווייהו סגי ברוחב מלואו כמו כן התם סגי לתרווייהו ברוחב מלואו והיינו לשיטתו דמלואו היינו ששה טפחים ולמ"ש דהיינו ד"ט הפי' הוא כמו דהכא לתרווייהו השיעור הוא ד"ט כן התם לתרווייהו השיעור הוא ששה ט' שמואל אמר לא שנו אלא שורה אחת אבל שתים אסור ר' יוחנן ורשב"ל תרווייהון אמרי ל"ש היא אחת היא שתים רשב"ל אומר מותר להבקיע ארבע שורות בבקעה א"ר יוחנן ובלבד שיהיו שתי שורות החיצונות נידונות בערוגה אר"ז ובלבד שלשה בתוך ששה (שם) הא דשמואל אוסר בשתים נ"ל דהיינו לאו בשנים זה אצל זה דבכה"ג שנים עדיפי אלא במפורדין איירי משום דבכה"ג ה"ל ערבוביא מותר להבקיע ד"ש בבקעה לא אתפרש שיעור הבקעה וביאור דברי ר' יוחנן נשגב ממני ובעו"ה לא יכולתי לפרשם הנוטע שתי שורות של קשואין שתי שורות של דלועין שתי שורות של פול המצרי מותר שורה של קשואין שורה של דלועין שורה של פול המצרי אסור שורה של קשואין שורה של דלועין שורה של פול המצרי ושורה של קשואין ר' לעזר מתיר וחכמים אוסרין (שם פ"ג מ"ד) עפ"י כל הנ"ל בביאור המשנה שלפני זו מבואר דלפי"ד הר"ש והרמב"ם היינו הכל ע"י הרחקת ששה טפחים בין מין למין ולפי ענ"ד נ"ע כמו"ש מקודם דהיינו דכשזורע בענין זה א"צ שום הרחקה מיהו שינוי דשתי וערב בעינן כמוש"ל שיעור השורה שבאלו המינין מוכח ממתניתין דלהלן כמו שיתבאר בזה דהיינו ארבע אמות כשיעור עבודת כרם דמפני שאלו המינים עליהם מתפשטין הרבה אין דרך לזרוע מהם מעט מעט ובפחות משיעורים אלו ליכא בהו חשיבות שדה בפ"ע דלא לצטרך הרחקה ושיעור אורך השורה איתא בירושלמי שהיא כהרוחב וצ"ל דמרובע ג"כ נקרא שורה אלא שיש לעיין מ"ט דרבי אלעזר דמתיר בשורה של קשואין ושורה של דלועין ושורה של פול המצרי ושורה של קשואין נהי דהני תרי שורות של קשואין מצטרפי זל"ז להחשיב כ"א מהשתי שורות לגנה בפ"ע דודאי כצ"ל בזה מ"מ מאי מהני ב' שורות דקשואין לאינך מיני וצ"ל דע"י שתי השורות של הקשואין המפורדים זה מזה ניכר דשארי השורות ג"כ הם חשובות שדה בפ"ע ודוחק למאד והנ"ל לפי ענ"ד דחסר בזה תיבת וכו' ודרך הש"ס בכה"ג לחסר תיבת וכו' כמו שמצינו (נדה י"א א') וכמו שכתבו התוס' (שם ל"ט ב') ד"ה אלמא והיינו שזרע ג"כ שורה של דלועין ושורה של פול המצרי מיהו בירושלמי לא משמע כן דאיתא שם עד שלא נטע הרביעית לא כבר נאסרו תפתר שנטע ארבעתן כאחת מיהו י"ל דהיינו לאו דווקא היתה שדהו זרועה בצלים ומבקש ליטע בתוכה שורות של דלועין ר' ישמעאל אומר עוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות ועוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת ר' עקיבא אומר עוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות ועוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות וחכ"א אם אין בין שורה לחברתה י"ב אמה לא יקיים את הזרע של בינתים (שם מ"ו) כבר נתבאר שהשורה