באר היטב (עה"ת) רמט

ואיירי שאין בכ"א מהן כשיעור שדה ושורה גמורה שא"צ הרחקה או בענין דבלא גדר וחריץ ה"ל אחת מהן חבושה מד' רוחיתיה והיינו בגבוה י' ואפילו בתבואה אבל טפח בירקות לא מהני כמוש"ל בדיני גבול דערוגה דבי ר' ינאי אמרי גדר מותר לזרוע בו כל מין תורבכינה (שם) נ"ל דהיינו דמותר לזרוע ע"ג הגדר מין אחד ממיני תורבכינה שהיו נוהגין לזרוע ע"ג גדר ולא הוי כלאים עם מה שלמטה ואף על הכותל מותר לזרוע דל"ה כלאים עם מה שלמטה כמוש"ל מהא דזורע ג' מינים בגומא אחת ונראה דמותר לזרוע על הכותל כמה מינים ע"י הרחקה כדין הערוגה ואולי ערוגה מכמה מינים קרויה תורבכינה גדר מהו שיציל את הזרעים גריד זרוע מהו שיציל את הירק ר' שמואל בשם ר"ז שמע לה מן הדא וסומך לשרשי אילן שיבשו לא אמר אלא יבשו אבל לח אסיר ר' יוסי שמע לה מן הדא סומך לבור ולניר ולגפה ולדרך ולגדר שהוא גבוה עשרה טפחים הדא אמרה שגדר זרוע מציל את הזרעים אפילו תימא ולגדר שהוא גבוה עשרה טפחים אין גדר מציל את הזרעים שניא היא הכא שהיא גדר זרוע ואין גדר זרוע מציל את הזרעים (שם) גדר מהו שיציל כו' נ"ל דצ"ל גדר זרוע מהו שיציל את הזרעים גדר זרוע מהו שיציל את הירק ופי' דמבעיא בין לענין ירק בין לענין שארי מינים ואין זה לענין הזרעים שזרועין על עובי הגדר ועל גובה הכותל דכבר נתבאר לעיל דמותר כיון שאינם בשטח אחד אבל הספק הוא אם מפסיק בין שני מינים זרועים ע"ג קרקע לא אמר אלא יבשו אבל לח אסור כבר כתבתי להקשות מה בין זה לענפי אילן ותי' שם דשאני ענפי אילן דכיון דאפשר להגביהן ולהשפילן ה"ל כנעשו בידי אדם ומהני אפילו לחין ולפי"ז קשה מאי ראיה לגדר זרוע שנעשה בידי אדם ונ"ל דצ"ל דכיון דליכא מעשה בידי אדם אחר זריעת הזרעים על הכותל לא מהני עדיפותא דנעשית בידי אדם ר"י שמע לה מן הדא סומך כו' ולגדר כו' משמע ליה אפילו זרוע אפילו תימא ולגדר כו' כלומר אעפ"י שאתה אומר ולגדר כו' מ"מ גדר דאיירינן ביה אינו מציל דשאני הכא שהגדר זרוע ומתניתין באינו זרוע ר' יודן בעי גדר ומשך מהו שיצטרפו היאך עבידא היה שם מקום אורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה א"צ גריד עשה גריד מכאן מותר לסמוך משתי רוחותיו (שם) נ"ל פי' דשורה שארכה כבית רובע דהיינו עשר אמות וחצי בקירוב על רוחב ששה א"צ הרחקה בירק בתבואה לחד תנא כמוש"ל מהירושלמי וסוגיא זו הכין ס"ל וצ"ל בכ"ז גדר במקום גריד והבעיא היא אם המשך השורה דהיינו שטת השורה מצטרף עם עובי הגדר לתשלום השיעור ומפרש דבהיה שם מקום עשר אמות ומחצה על רוחב ששה טפחים א"צ גדר פי' לא גדר ולא הרחקה ולכך מבעיא ליה אם משלים עובי מחיצה לשיעור השטח לענין זה שיהיה מותר לסמוך מין אחר לאותו המין משתי רוחותיו וענין זה איתא ג"כ בתוספתא והא דאמר מותר לסמוך משתי רוחותיו ולא אמר משלש רוחותיו להפי' הב' שכתבתי בהא דגריד שורה ושורה גדר ושורה דע"י גדר מצד אחד ומינים אחרים מכל הג' רוחות האחרות ה"ל חבוש ואסור א"ש ולהפי' הא' דשם צ"ל דל"ד קאמר משתי רוחות דה"ה משלש רוחותיו והא דנקט שתי רוחות משום דלא איירי בדיני חבוש ובדין דחבוש ע"י ג' רוחות סמך אהא דלעיל תני ר' יונתן בן יוסי אומר היה שם סלע ארוכה עשרה ורוחב ארבעה מותר לסמוך לה משתי רוחותי' היתה עשרה על עשרה מותר לסמוך לה מד' רוחותי' (שם) נ"ל דהיינו לענין הרחקת תבואה בתבואה דאע"ג דבעינן הרחקה שיעור בית רובע דהיינו יותר מעשר אמות מ"מ כשיש שם סלע רחב ד"ט וארוך עשר אמות מותר לסמוך לשני צדי הרוחב שלו בענין שיהיה הפסק בין זה לזה עשר אמות וכשהיה עשר על עשר מותר לסמוך מד' רוחותיו דסלע עדיף מהרחקה גרידא ואיירי באינו גבוה עשרה טפחים כל מין זרעים אין זורעין בערוגה וכל מין ירקות זורעין בערוגה חרדל ואפונים השופין מין זרעים אפונים הגמלנים מין ירק גבול שהיה גבוה טפח ונתמעט כשר שהי' כשר מתחילתו (כלאים פ"ג מ"ב) אמר ר' אימי הדא דאת אמר לזרעים שבו הא לזרוע בו בתחילה פי' אחרי שנתמעט אסור עבר וזרע פי' אחר שנתמעט בעוד שהיו זרעים הראשונים קיימין מאחר שאלו מותרין אף אלו מותרין ר' ירמי' בעי ניחא נעקרו שניים ראשונים מותרין נעקרו ראשונים שניים מה הן נשמעינה מן הדא מטה שנטלו שתי ארוכות שלה כו' שהכל הולך אחר הישנות הד"א כו' נעקר ראשונים שניים מותרין (ירושלמי שם) ענין דמטה הנבא בסדר מצורע פ' ט"ו ספ"ד גובל שנתמעט כשר גדר שנתמעט פסול (שם) התלם ואמת המים שהן עמוקין טפח זורעין לתוכן שלשה זרעונין אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע (שם פ"ג מ"ב) והובא לעיל דהיינו בלי שים הרחקה ונראה דמ"מ צריך להרחיק בצד אחד כשיעור מקום העלין שבצד השני היתה שדהו זרועה ירק והוא מבקש ליטע בתוכה שורה של ירק אחר ר' ישמעאל אומר עד שיהא התלם מפולש מראש השדה עד ראשו רעק"א אורך ששה טפחים ורוחב מלואו ר' יהודה אומר רוחב כמלא רוחב הפרסה (שם פ"ג מ"ג) בביאור כ"ז כתב הר"ש דשורה הנזרעת קרי לי' תלם ובהרחקה לא מיירי דזה וודאי דבעינן ששה טפחים רוחב באורך כל השורה הנזרעת כדתנן בפ"ב מ"ז ירק בירק ששה טפחים אלא דל"מ הרחקה לשורה פחותה ממה שנתבאר בזה כיון דאין על הזריעה שם גנה בפ"ע ותמה ע"ז דמלתי' דר' יהודה מייתי (שבת פ"ה) לענין הרחקה ועוד איך אפשר לומר דל"מ הרחקה לזריעה משהו הא בתוספתא איתא בפירוש דירק בירק ששה טפחים אפילו לקלח אחד ותימא לפי ענ"ד למה לא הקשה ממתניתין דחמשה מינים בערוגה ואולי משום די"ל דאיירי בגרעינין יחידין ובזה מקילינן טפי וכתב דלפיכך צ"ל דשורה היינו הנזרעת ותלם היינו שיעור ההרחקה והוקשה לו הא דסגי לרע"ק בהרחקה אורך ששה ותי' דמיירי בקלח אחד והרמב"ם כתב דאף לירק מרובה סגי לרע"ק בהרחקת אורך ששה טפחים ובפי' מלואו כתב הר"ש דהיינו כרחבו דהיינו ששה טפחים והרמב"ם כתב דהיינו כעומקו ואפילו יהי' עומקו