באר היטב (עה"ת) רמח

שינוי דשתי וערב וע"י עשיית העיגול וזריעתו ומ"ש מכל שני מינים דאסורין בלי הרחקה אף ע"י שינוי דשתי וערב וכבר כתבתי מקודם דרק בשני בית רובע בתבואה ובשתי ערוגות דששה על ששה בירקות הוא דמותר בלי שום הרחקה ע"י שינוי דשתי וערב אבל לא בכה"ג ולא עוד אלא שהן מתירין את החבוש ועוד תימא כיון שזורע סביב העיגול כמו"ש התוס' א"כ מאי מעלה יש בעיגול יותר מבשורה גם א"י איך יפרשו לשיטת הר"ש דסגי בהרחקת טפח ומחצה ובין כל ב' ערוגות איכא גבול טפח כנ"ל דא"כ יוכל לעשות העיגול ששה פחות רביע טפח ולמה אמרו עיגול ששה והנ"ל דבסתם ערוגות ליכא גבול כלל כמוש"ל וס"ל לר"י דראש תור לצלע אסור ולפיכך אינו יכול לזרוע בשני האופנים שהבאתי לעיל בשם הרמב"ם אלא דס"ל דשני עיגולין שרי בהרחק טפח והקרנות זורע בשלמות עד סוף ריבוע החיצון מרובע בכל זוית וחיד המרובע נוגע בהעיגול דבכה"ג שרי בלי הרחקה ולפי"ז יהי' זורע בכל קרן 3/14 1 על 3/14 1 ויהי' האלכסן מזה $ציור בספר $ ויהי' בסה"כ $ ציור בספר$ שהוא אלכסון של ששה על ששה ובערוגה שאצלה יזרע העיגול ממין אחר וקרנותיה כל ד' ערוגות שהן זה אצל זה יזרע באמת ממין אחד והא דאמר וממלא את הקרנות כל מה שירצה היינו כל הד' קרנות מד' ערוגות הסמוכות זל"ז ויהי' בתשעה ערוגות סה"כ כ"ה מינים ובכ"א מהן חמשה מינים ופריך והא איכא דביני ביני פי' מה שבין הקרנות ובין שתי עיגולים שבשתי ערוגות ואמרי דבי ר' ינאי במחריב בין הבינים ול"ד כל גנתו ורב אשי אמר שזורע שתי וערב ונ"ל ביאור זה דהלכך עושה בכל ערוגה עיגול ששה ובד' קרנות שלד' ערוגות שהן זו אצל זו זורע מרובע אחד שעולה לכל הד' קרנות ומותר ע"י ראש תור לעיגול בלי הרחקה כנ"ל ואעפ"י שהעיגולים של הערוגות נוגעין זה בזה כיון בזורען בשינוי זה שתי וזה ערב מותר כיון דאיכא תרתי לטיבותא כעין ראש תור בכעין ראש תור וגם שינוי דשתי וערב ונמצא שאינו מחריב רק דבר מועט אבל עדיין קשה לשין אם היו זרועין שתי זורען ערב דה"ל למימר אם היה זרוע שתי זורען ערב ונ"ל דצ"ל דכל החמשה מינין של ערוגה אחת זורען כאחת או שתי או ערב שעי"ז תהיה הגנה נחלקת לערוגות ערוגות ועי"ז לא יהיה ערבוביא אבל בלא היכר ערוגות ערוגות ה"ל ערבוביא ואסור ולפי"ז אף שהקרנות של ארבע ערוגות זורע ממין אחד כנ"ל מ"מ חולקו לארבעה חלקים ע"י שינוי הזריעה דשתי וערב עבודת ירק בירק ש"ט פירש"י ותוס' דחוק למאד לפי ענ"ד והנראה לפי ענ"ד דהיינו שמרחיק בין ירק לירק ששה טפחים כשיש זרוע מכ"א מהב' מינין יותר ממה שאפשר לזרוע בערוגה של ששה טפחים ע"י חמשה מינים ככל הנ"ל וכמוש"ל ורואין אותה כטבלא מרובעת גם בזה פירש"י ותוס' דחוק לפי ענ"ד והנ"ל לפי ענ"ד דס"ד דאעפ"י שהירק נזרע בעיגול וכה"ג רואין אותו כאלו היא כבלא מרובעת ונותנין ששה טפחים מסוף הטבלא מרובעת לכל רוח וא"כ כל מה שבתוך ריבוע הטבלא ה"ל כזרוע מין אחד וא"כ איך אפשר שיזרע שם מין אחר ומסיק התם לאקולי בה קולא אחרינא כו' נ"ל פי' שאם יש כאן ירק זרוע ד"מ בעיגול ובמקום אחד יש לו קרן זוית ונוגע בצלע אחרת ממין אחר מותר וקמ"ל דלא נימא דווקא מרובע ממש יש היתר בראש תור דילי' דבלא"ה הוא כמקום בפ"ע אבל בשארי תמונות לא קמ"ל דכל תמונה שיוצא ממנה חוד כעין ראש תור מותר כשנוגע בצלע ממין אחר גריד מותר לזרוע בו כל מין שירצה א"ר יוחנן ובלבד שיעשה ג' בתוך ששה ושלשה שהן סמוכין לגדר כגריד היו ג' בתוך ששה ואחד חוץ לששה מאחר שהוצלו אלו אף זה הוצל היו שנים בתוך ששה ואחד חוץ לששה מאחר שלא הוצלו אלו אף זה לא הוצל ירושלמי פ"ב אמתני' דסומכין לבור ולניר גריד היינו קרקע יבשה מיתר לזרוע בו כו' פי' נ"ל דהנה כבר נתבאר דערוגה שיש בה ששה טפחים א"צ הרחקה והיינו שכולה זרועה וגריד אינו מצמיח הזריעה רק מקומות מקומות וקמ"ל דמ"מ ה"ל כזרועה כולה וא"צ הרחקה והוא שיהיה שם זרוע שלשה בתוך ששה ונ"ל פי' שלשה על ששה בערוגה של ששה על ששה אבל בלא"ה לא חשיבא ערוגה בפ"ע וצריכה הרחקה שלשה שהן סמוכין לגדר כו' נ"ל דהא דסגי במחצה זרוע בגריד דווקא כשהמותר הוא ג"כ גריד אבל כשהמותר שדה או גנה טובה בלתי מצטרף להחצי הערוגה הזרועה אבל כשנשאר בין הגריד ולגדר ג"ט דין זה המותר כגריד ומצטרף להג' טפחים הזרועים היו ג' בתוך ששה פי' בתוך ששה של גריד ואחד חוץ לששה פי' חוץ לגריד וניצל אף זה שחוץ לגריד היינו שמותר לזרוע אצלו מין אחר בלי הרחקה היה שם גריד שורה ושורה גדר ושורה חובשין את השורה גבו של גדר בשדות שתי שדות זו ע"ג זו העליונה סמוכה לחריץ והתחתונה סמוכה לגדר (שם) היה שם גריד שורה פי' שורה נ"ל דהיינו בשיעור דחשיב שדה או ערוגה בפ"ע שא"צ הרחקה כנ"ל וה"פ היה שם שורה של גריד זרוע ואצל הגריד שורה זרוע ממין אחר או שיש כאן גדר ואצל הגדר שורה זרוע חובשין את השורה של גבי גדר וגריד כצ"ל לפי ענ"ד ותיבת בשדות נ"ל דשייך לבתר הכי וכמוש"ל ובביאור זה פי' א) מותר לזרוע עוד מין אחר אצל השורה של גבי גדר או של גבי גריד ואינו אסור משום חבוש רק ע"י זריעה מארבעה צדדין אבל ע"י גדר מצד אחד ל"ה חבוש ממש דאסור וכן ע"י גריד זרוע ג"כ ל"ה חבוש דגריד ה"ל מקום בפ"ע וה"ל כגדר ואולי היינו כגריד בלתי זרוע אלא דה"א דה"ל כגדר וה"א דגדר משוי חבוש קמ"ל דגריד לא משוי חבוש ולא מבעיא גריד אלא אפילו גדר לא משוי חבוש פי' ב) חובשין כלומר כשזורע סביבה מינים אחרים עושין דין חבוש ואסור וידובר מזה עוד להלן תיבת בשדות שכתבתי ששייך לדלהלן נ"ל דמשובשת וצ"ל ב' שורות וה"פ ב' שורות או ב' שדות זו ע"ג זו כלומר זו למעלה מזו עשרה טפחים הרי דין העליונה כדין סמוכה לחריץ ואע"ג דחריץ בעינן רוחב ד' הכא עדיף טפי כיון שאינם בשטח אחד והתחתונה דינה כסמוכה לגדר וא"צ הרחקה