באר היטב (עה"ת) רמד

אם כשהגבולין ממעטין ששה בדא תנינן רי"א ששה באמצע וקיימנוה כו' על ראשה פי' דר"י קאי על רישא דמתניתין בלא היה לה גבול גבוה טפח או בלא הי' לה גבול כלל ואין על ראשה ואי על רישא דמתניתין קאי ר"י בהדא תני ר"ח רי"א שמונה עשר עכ"ל הירושלמי שבענין זה ובביאור כ"ז הי' נ"ל לפו"ר דהמקשה ס"ד דאיירי אף בענין שאינו זורע הג' שעל הגבולין רק בשטח חצי טפח החיצון מרוחב הגבול וגובה הגבול עולה לחשבון שיעור ההרחקה ושיעור ההרחקה טפת ומחצה כנ"ל בשיטה הב' והלכך פריך ונתני חמשה ומשני תפתר כשהגבולין ממעטין ששה פי' דאיירי בזורע כל רוחב הגבול דאין זריעה פחותה מטע"ט כנ"ל וכשאתה נותן הרחקה להערוגה בתוכה סביבה נשאר ממנה רק חמשה על חמשה ואסור לזרוע בה יותר ממין אחד דאע"ג דהתירו חמשה בששה על ששה מ"מ בחמשה על חמשה לא התירו רק מין אחד אבל אין זה נראה ועוד דא"כ לא יתיישב כלל הא דפרכינן ובדא רי"א ששה באמצע מאי קושיא ומאי מספקא בזה הא וודאי ח"ש ששה באמצע לפי מ"ש מקודם דלר"י וודאי סגי בהרחקה טפח וגובה הגבול הא וודאי דעכ"פ דעולה בחשבון בשיעור ההרחקה וה"ל ערוגה ששה טפחים עש"ט לבד ההרחקה והדין שוה בין ברישא בין בסיפא והנ"ל בזה פי' א) דלכו"ע הגובה טפח עולה בכל שיעור ההרחקה וא"צ עוד שום הרחקה והלכך קשיא לי' ונתני חמשה ומתרץ כשהגבולין ממעטין ששה פי' שהגבולין הן בתוך כלל הששה על ששה ולפי"ז תוכה היא ד"ט על ד"ט וזורע שלשה על הגבול או כשיטת הר"ש או כשיטת הרמב"ם הנ"ל בהרחקה 1/2 1 בין שני מינים ויש זריעה פחותה מטפח והא דפריך יכי' אפשר לומר דבזה ס"ל לר"י ששה באמצע ולפו"ר הא א"ש אף אם לא נאמר רק דגובה הגבול עולה לשיעור ההרחקה דהא לר"י דסגי לי' בהרחקת טפח יש בה ערוגה ד' על ד' בזולת ההרחקה דמן הגבולין ומשכחת לה שפיר ששה מינים כל מין רחב 2/3 באורך 1/2 1 טפחים ויהיה 1.2 + 3. 2/3 = 4 ממזרח למערב בד"מ הנ"ל 2 1/2 1 +1 = 4 מדרום לצפון נ"ל די"ל דהאי דמקשה בהא לימא ר"י ששה ס"ל דר"י פליג בין ברישא בין בסיפא וס"ל בתרוייהו ששה באמצע והלכך קשיא ליה כיון דר"י גם ברישא דהמינים החינונים א"צ הרחקה אינו מתיר רק ששה מינים א"כ איך הוא מתיר ששה מינים בסיפא באותו שטח עצמו שהמינים החיצונים ג"כ צריכין הרחקה ומתרץ דר"י לא קאי רק ארישא ואתותב וממילא מובן דע"כ צ"ל דר"י רק אסיפא קאי וברישא באמת מתיר יותר מששה ולא אתפרש כמה ודוחק י' פי' ב) נל"ע כפי השיטה דסגי בהרחקת טפח ומחצה כנ"ל ואין זריעה פחותה מטפח על טפח וס"ל להמקשה דגובה טפח עולה במקום כל ההרחקה להכי פריך ונתני חמשה ולבתר הכי צ"ל תפתר שהגבולין ממעטין ששה בדא תנינן רי"א ששה באמצע ואין הגבולין ממעטין ששה וקיימנוה כו' והפי' תפתר טעמא דמלתא שהגבולין ממעטין ששה פי' דהגובה ל"ח שום הרחקה וכיון שצריך ליתן טפח ומחצה לכל צד לשם הרחקה בלתי נשאר בהערוגה רק שלשה על שלשה בזולת ההרחקה וכיון דאין זריעה פחותה מטפח על טפח אין לזרוע בה רק מין אחד ג"ט על ג"ט והא דאמרינן בדא תנינן רי"א כו' אין זו קושיא אלא שאלה ובעי' אי ר"י פליג אסיפא וס"ל דאין הגבולין ממעטין או דלא פליג רק ארישא ומייתי עלה וקיימנוה דר"י ארישא פליג ואתותב וממילא אפשט בעיין דר"י פליג גם אסיפא וס"ל דהגבולין אין ממעטין ששה דהגובה נחשב כשטח וה"ל הרחקה לר"י דא"צ רק הרחקה טפח ולשיטת רש"י דבעינן הרחקת ג"ט לת"ק ג"כ א"ש ע"ד כל הנ"ל ואין להאריך כ"כ ולפי מ"ש מקודם דר"י בתלמים שיש בכ"א ששה אורך ברוחב טפח א"צ שום הרחקה הא דמקשה או דמספקא לי' אי מתיר ר"י ששה בסיפא היינו משום דהשלשה שעל הגבול אין בכ"א מהם טפח על ששה צריכין הרחקה וצ"ל דסוגיא זו היינו כר' יוחנן דס"ל בענין תבואה דמי שיש לו בית רובע וכ"ש אינו זורע אותו כ"ש רק ממין הבית רובע כמוש"ל אבל לר"ל שם ששה בירקות כבית רובע בתבואה וא"צ שום הרחקה מיהו י"ל דאף ר"ל לא פליג אר"י רק בחד כ"ש אבל בשני כ"ש או שלשה מודה דצריך הרחקה תו גרסינן שם מהו להקרות בית רובע ולזרוע בתוכו חמשה מיני תבואה מה אם ששה שלוקין עליו ד"ת את אומר מותר כאן שאין לוקין עליו ד"ת לא כ"ש מהו להקריח בתחילה ששה להיות מיצר והולך מה בשעה שעבודה פוגעת בעבודה את אומר מותר כאן שאין עבודה פוגעת בעבודה לא כ"ש לא צריכא דלא מהו להקריח בתחילה בית רובע להיות מיצר והולך מה אם ששה על ששה שלוקין עניי דבר תורה את אומר מותר כאן שאין לוקין עליו ד"ת לא כ"ש ר' נסא שאל לא מסתברא בגגו של גבול שני טפחים לזרוע בו שני מינים ר' נסא שאל עשה פאה באמצע זרע בגו מיסין משכו בכמה מן מה דאמר ר' יצחק ור' אימי תפתר שהגבולין ממעטין ששה הד"א אפי' פרה מכאן עד היכן נשמעינה מן הדא גוממיות שהן עמוקים טפח זורעין לתוכה שלשה זרעונין אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע הד"א עד טפח רבי בא בר כהנא כו' בשם רשב"ל בנוטים לחורבה שנו א"ר זעירא כל טפח וטפח של גבול עשו אותו מקום בפ"ע ויהיו כ"ה ששה על כל גבול וגבול ואחד באמצע וכן היא התיב ר' בון כו' והא תנינן תלם ואמת המים שהן עמוקין טפח זורעין לתוכן שלשה זרעונין אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע ונתני חמשה שנים מכאן ושנים מכאן ואחד באמצע לית יכיל צד שכאן וצד שכאן חובש את האמצעי מהי להקריח בית רובע ולזרוע בו חמשה מינין פי' לזרוע בו חמשה מיני תבואה בריחוק ששה טפחים זמ"ז ואע"ג דבפחות מבית רובע בתבואה שיעור ההרחקה בית רובע כמוש"ל מהמשנה דשם פ"ב מ"ו מ"מ במשהו בעלמא שאני כמו שהדין בירקות דצריך הרחקה ששה טפחים היכא דליכא שינוי דחרישה שתי וערב אף בתלמים שיש בכ"א ששה טפחים על ששה טפחים כמוש"נ מ"מ בחמשה מינים בערוגה סגי בהרחקה מועטת ה"נ בתבואה לענין הרחקת בית רובע ופשיט לי' דמה בירקות בששה על