באר היטב (עה"ת) רמג

פעם שני 2/7 2 וזורע כנ"ל למטה שוב מרחיק 2/7 2 פעם שלישי וזורע כנ"ל בחוד קרן צפונית מערבית למעלה כנ"ל הרי שמונה אורך הגבול בהדי קרנות רוח מערבי זורע כרוח מזרחי רק שזריעה הראשונה שבקרן כבר זרוע וזריעה האחרונה שלו היא למטה רוח דרומי הוא זורע כרוח צפוני אלא שזריעה האחרונה שלו שבחוד הקרן למעלה מוצא כבר זרוע מקודם ולפי כ"ז א"ש הא דבעינן גבול גבוה טפת גם לשיטת הרמב"ם כהא דשלשה על כל גבול לפי מ"ש מקודם דהיתר ראש תור שבזה הוא ע"י גובה הגבול מקרקע הערוגה ג"כ א"ש דדווקא גובה טפח מהני ולשארי הפי' הא דבעינן גבוה טפח צ"ל משום דבערוגה של שמונה על שמונה אינו רשאי לזרוע כ"כ מינים דמ"מ ה"ל ערבוביא ואסור ולהלן ידובר עוד מזה ראש הלפת היינו קצה העב מהמינים שאנו קוראין מערין בוריקעס וכה"ג עי' (חולין צ"ז ב') כבשר בראשי לפתות וכשנוטעו העלין מתפשטין הרבה ובביאור אחד באמצע דקתני הכא בסיפא סברא א) דגובה הגבול לא מהני מידי לענין הרחקה ולפי"ז לפי הנראה מכל המפרשים שזורע כל רוחב הגבול לשיטת רש"י האי באמצע היינו כמו באמצע דרישא דהיינו גרעין אחד באמצע הערוגה שיהי' מרוחק מהמינים שעל הגבול שלשה טפחים מכל צד ולשיטת הר"ש והרמב"ם דלא בעינן הרחקה רק טפח ומחצה דלפי"ז נראה כמו"ש מקודם דוודאי זורע כל רוחב הגבול דלפי"ז אין זריעה פחותה מטע"ט נראה דאין זה כמו ברישא אלא זורע באמצע ג"ט על ג"ט ויהי' מרוחק מכל צד טפח ומחצה ויותר ממין אחד באמצע אינו יכול לזרוע כיון דאין זריעה פחותה מטע"ט והרחקה בעינן טפח ומחצה סברא ב) דגובה הגבול עולה בחשבון ההרחקה ולפי"ז לשיטת רש"י יזרע באמצע ב"ט על ב"ט ולהר"ש יזרע באמצע ה"ט על ה"ט ומ"מ אסור לזרוע יותר ממין אחד דמ"מ ע"י ריבוי המינים בהדי דגבולין איכא ערבוביא ואסור סברא ג) דגובה טפח דגבול עולה לכל ההרחקה הנצרכת בין מין למין וא"צ עוד שום הרחקה ולפי"ז אחד באמצע דהכא היינו כמו באמצע דר' יהודה דהיינו בין הגבולין שזורע את כולה ששה על ששה ממין אחד ולפי"ז י"ל דהא דבעינן גובה הגבול טפח כדי שיוכל לזרוע כולה ממין אחד מיהו לפי מש"ל דלפירש"י זורע ג"כ על כותלי הגבול יש לדון בדבר וידובר עוד להלן ויותר ממין אחד אינו רשאי לזרוע בכל הערוגה שע"י ריבוי המינים בהדי דגבול ה"ל ערבוביא ואסור כנ"ל ר' יהודה אומר ששה באמצע לפי הסברא הא' הנ"ל דגובה הגבול לא מהני מידי לענין הרחקה לפי מ"ש דראש תור ל"מ בערוגה מוכח מכאן דר' יהודה לא בעי הרחקה יותר מטפח ומחצה ולפי"ז משכחת לה בשורות של גרעינין יחידים שמרחיק ד"מ מכותל מזרח טפח ומחצה ומכותל דרום טפח ומחצה וזורע שורה מדרום לצפון באורך 3/4 ומרחיק עוד לצפון 1/2 1 וזורע שורה כנ"ל ומניח 1/2 1 לצפון 3. 1/2 1 + 2. 3/4 = 6 וכן זורע שתי שורות כנ"ל מדרום לצפון באמצע הערוגה ומרחיק אח"כ 1/2 1 לצד מערב וזורע פעם שלישית שתי שורות כנ"ל ולפי הסברא הב' הנ"ל דגובה טפח דגבול נכנס בחשבון שיעור ההרחקה אין להוכיח רק דר"י לא בעי הרחקה יותר משני טפחים ולפי הסברא הב' דגובה הגבול עולה לכל שיעור ההרחקה וא"צ עוד לשום הרחקה י"ל דר' יהודה ג"כ בעי הרחקה ג"ט ולפי הסברא שכתבתי שזורע בכותלי הגבול צ"ע בזה וידובר להלן במשנה ג' ולפי השיטה הב' דאין זריעה פחותה מטע"ט לפי הסברא דגובה הגבול אינו עולה בחשבון ההרחקה לפי הנראה דזורע כל רוחב הגבול יש להוכיח דלר"י סגי בהרחקת 3/4 טפח בין שני מינים ולפי הסברא דגובה הגבול עולה בחשבון ההרחקה יש להוכיח דסגי בהרחקת טפח ורביע ולפי הסברא דהגובה טפח עולה לכל ההרחקה אין להוכיח רק דסגי בהרחקת 1/2 1 טפח מיהו ממשנה ג' דשם מוכח גם לפי דעת כל המפרשים דלר"י סגי בהרחקת טפח בין שני מינים ולפי"ז יש למצוא זריעת תשעה מינים אשר כ"א יהיה 1/3 1 על 1/3 1 ובגרעינין יחידים יש למצוא 7.7=49 אלא דמ"מ ביותר מששה מינים איכא ערבוביא ואסור ולפי ענ"ד לר"י תלמים שיש בכ"א רוחב שפח באורך ששה א"צ הרחקה כלל כמוש"ל לחכמים בתלמים שיש בכ"א מהן ששה על ששה ולפי"ז ששה דר' יהודה היינו ששה תלמים שיש בכ"א מהן רוחב טפח באורך ששה בלי שום הרחקה וכבר כתבתי דלפי"ז נ"ל דצריך שינוי דחרישה שתי וערב ודעת הרמב"ם בביאור הששה דר"י שחולק את הערוגה לשני מרובעים ארוכים כ"א מהם רחב שלשה וארוך ששה אורך כ"א מהם ד"מ מדרום לצפון ורוחב כ"א מהן ממזרח למערב ואח"כ חוזר וחולק כ"א מהם לשלשה מרובעים ארוכים כ"א מהם ארכו שלשה ממזרח למערב ורחבו שנים מדרום לצפון סה"כ ששה מרובעים ארוכים ועושה בכ"א מהם מרובע מעויין שכ"א מצלעיו הוא אלכסון של מרובע ארוך מטפח ומחצה ברוחב טפח ושטחו הוא טפח באורך שלשה שהרי המעויין הוא מחצה מהמרובע ארוך שהמעויין נעשה ממנו והמרובע הארוך הוא אורך שלשה ברוחב שנים וזורע אותן הששה מעויינים ויש מרחק בין צלעות המעויינים יותר מטפח ומחצה וביאור זה היה נראה לפו"ר דהיינו מפני שהרי הקו ההולך בשניהם שהוא צלע המעויין הבלתי זרוע וצלע המעויין הזרוע שבצדו השני הוא אלכסון ממרובע ארוך טפח ומחצה ברוחב טפח וכ"ז מתבאר בנקל מהציור שבפי' הרמב"ם והתוי"ט מיהו אין זה אמת שהרי בין כל שני קוים מקבילים שרחוקין זמ"ז ד"מ טפח נוכל לעשות ביניהם מעויין אשר אורך צלעותיו יהי' יותר ויותר מטפח כפי מה שנרצה וידיעת המרחק היא ידיעת הקו היוצא מזה לזה בנצב על כ"א מהם וכבר העיר מזה בספר כליל החשבון וכתב שם שידיעת זה הקו היא עפ"י ידיעת הצלע שמדתה כמעט 9/5 והשטח הוא 3 ע"כ קו זה הוא 3:

9/5 = 3.5 :

9= $ציור בספר$ בירושלמי שם איתא היה לה גבול כו' ואחד באמצע נתני ששה באמצע נ"ע דפשוט הוא דט"ס הוא וצ"ל נתני חמשה באמצע תפתר שהגבולין ממעטין ששה