באר היטב (עה"ת) רמב

ובאמצע ערוגה טע"ט ויהיה ההרחק ביניהם טפח ומחצה אולם השורה שבכל רוח צריך להרחיקה מכ"א מהקרנות 1/14 1 שהאלכסון ממרובע של 1/14 1 הוא 15/10 דהיינו טפח ומחצה ומחצה שהרי מן 1/14 טפח שבצלע מתהוה 1/10 בהאלכסון כמוש"ל ולפי"ז יהיה אורך השורה מתחילת רחבה 6/7 3 ובסוף רחבה יהיה ארכה 2 לפי שאורך השורה בהכרח שתתקצר ברוחב טפח משני צדדיו בסה"כ 7/5 דבלא"ה יתקרבו זו לזו א ברוחב טפח שהרי בכל 1/7 מתקרבין 1/5 וחשוב הערות בזה א) בין לשיטה הא' בין לשיטה הב' י"ל שהמין האמצעי יוכל לזרוע שורה שלימה או אף שתי שורות שלימות אחת שתי ואחת ערב על כל פני הערוגה לרש"י שורה שורה של גרעינין יחידים ולהר"ש והרמב"ם שורה רחבה טפח והד' מינים יזרע בד' קרנות הערוגה לרש"י גרעין א' בכל קרן ולהר"ש והרמב"ם טע"ט בכל קרן ונ"ל דהיינו בעי' דהש"ס (שבת פ"ה ב') ויובא להלן ב) בין לשיטת רש"י לפי מ"ש דצריך הרחקה בקרנות ובין להר"ש יכול לזרוע ג"כ באופן זה אשר ההרחקה לא תהי' רק בצד אחד ד"מ ברוח מזרח ירחיק מקרן דרומי' שיעור ההרחקה לרש"י כדא"ל ולהר"ש כדא"ל ויזרע שורה עד סוף קרן מזרחית צפונית וכן יעשה בכל הרוחות ותהי' השורה לרש"י ג"ט ולהר"ש לפי מ"ש דרוחב השורה טפח יהי' ארכה ג"ט ומחצה ויובא להלן ג) כללא דכל אמה בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא אינו מדוקדק כמו"ש התוס' בכ"ד שאם תעשה מרובע מן 2 על 2 שהוא 4 מרובעים מן 1 על 1 ותעשה בתוכו מרובע אשר כ"א מצלעותיו יהיה אלכסון של 1 על 1 יהיה המרובע הפנימי 2 על 1 ומרובע של 2/5 1 על 2/5 1 אינו עולה לשטח זה כי יחסר לו 1/25 ומתבאר במופת אשר אין כאן מקומו שכל מספר שאין לו שורש בשלימות אין לו שורש מדויק בכל המיני השברים ואין לו לאותו המותר שום ערך ויחס כלל אל המדה היפוך הנראה לברור עפ"י כח השכל ומציאת השורש בכל אלו היא רק ע"ד הקירוב ואפשר לקרב החשבון יותר ויותר עד בלי תכלית ומלאכת חשבון זה היא להעלות המספר לשבר ממדרגות עשרה ע"י הוספת אפסים זוגים לימין המספר ויהיה האיכה ממנו 1 בהוספת האפסים זוגים למען יהיה בנקל להוציא השורש מהאיכה כי מן כל אפסים זוגים יצא השורש בסילוק מהן מחצה מהאפסים ד"מ $ציור בספר$ שירשו8 או רה ואב וכך היא מלאכת החשבון במשל הנ"ל ו צ ש אחבג אאב מחא רש אש אאור אי' כא,צה שז"ל ל ונשאר עוד א כצל אשר צריך להוסיפם על מרובע הנ"ל ואם נרצה לדקדק החשבון יותר נעשה סך או ק בא ולו שוה מח"י נאר וישאר רק מההמב י"ל שצריך להוסיפם על המרובע הנ"ל וכן אפשר לדקדק החשבון יותר ויותר ע"ו הוספת אפשים יותר והכלל הנ"ל הוא היוצא עפ"י הוספת שני אפסים הראשוצים והכלל האמיתי במדת האלכסון ע"ד ההנדסיא הוא אלכסון ממרובע נכון הוא צל למרובע נכון הנעשה משני מרובעים כמוה והאלכסון ממרובע ארוך הוא צלע למרובע נכין הנעשה משני מרובעים נכונים האחד מצלעו הארוכה והשני מצלעו הקצרה והמופת ע"ז נכנה צלע הארוכה א והקצרה ב ויהיה שטחו אב ר"ל א פעם ב ונעשה מרובע נכון אשר כ"א מצלעיחי' הוא א שב ויהי' שוה)א ע ב(ל כ אל לאב בב היינו מרובע גדול באי קטן ב ושנים ארוכים כ"א מהם שוה אב ותחתוך ממנו מכ"א מד' רוחותיו מחצה ממרובע ארוך מן אב באלכסון וישאר מרובע נכון אשר כ"א מצנעותיו היא אלכסון ממרובע הארוך אב ומחזיק א' בל מה שרצינו לבאר המספר העומד למעלה נקרא רכס המדרגה והוראת תמונה (א ב) הוא (אב ב) פעם (א כ ב) ובביאור שלשה שעל כל גבול להשיטה דא"צ הרחקה רק מפח ומחצה כבר נתבאר מקודם שיטת הר"ש ושיטת הרמב"ם ונתבאר שם ששיטת הר"ש א"א לקיים רק אפי השיטה הא' שהבאתי דזריעה פחותה מטע"ט ג"כ הוה זריעה ויזרע כך בכ"א מקרנות הגבול יזרע טע"ט וישארו ששה לכל רוח ויזרע בכ"א מהם שני מינין כל מין יהיה אורך טפח כרוחב הגבול ורוחב טפח כי ב נ והאי צ.ג שא או יזרע בכ"א מהד' קרנות ן על ה' ובין כל שתי קרנות יזרע ב' זריעות כ"א מהן יהיה אורך טפח ברוחב הגבול כנ"ל ורוחב מ' וריוח כל שני מינין בי טפחים ויהיה א. עב באי נם ובביאור שלשה דעל כל גבול לשיטת רש"י דבעינן הרחקה ג"ט לפי"ד רש"י דשינוי השורות זו למערב וזו לדרום מהני א"ש שמניח בכ"א מהד' קרנות טע"ט בלתי זרוע וזורע אצל כל קרן שירה מגרעינין יחידים באורך טפת כרוחב הגבול ומרחיק ג"ס וזורע שורה כנ"ל ומרחיק פעם שני ג"ש וזורע שירה כנ"ל ומניח טע"ט שבקרן בלתי זרוע ולפי מש"ל דשינוי השורות לא מהני בערוגה מ"מ בזה י"ל דמהני ע שנועל קרן הגבול שיהא החלל ניכר ועוי"ל דהשטא העליון של הגבול עם הכותל שלצד פנים חשיב כשטח אחד וה"ל האי גבול מה שכנגד הערוגה בזולת הקרנות אורך שני טפחים ברוחב ש"ט וכן יהיה סדר זריעתו ד"מ ברוח מזרח זורע בקרן דרומית מזרחית אצל נקודת הקרן מע"ל על ה בקירוב ומרחיק לצד צפון דל ל וירל כנ"ל למטה בכותל הגבול ויש ביניהם שלשה טפחים ויותר שהרי הוא אלכסין ממרובע ארוך ד"ב ברוחב ד שוב מרחיק ד ל לפעם שני וזורע כנ"ל למעלה בשפת הגבול שוב מרחיק ד"ל פעם שלישי וזורע כנ"ל למטה בזוית מזרחית צסיניח ששם כלין שבעה בפחים מתחילת קרן דרומית מזרחית ברוח צפוני מניח טע"ט שבקרן צפונית מזרחית בלתי זרוע ואח"כ מרחיק עוד לצד מערב דק' ל כנגד הערוגה וזורע כנ"ל למעלה שיב מרחיק פעם