באר היטב (עה"ת) רמא

אופן ב) שיזרע בכ"א מקרנות הערוגה טפח ומחצה על טפח ומחצה ובאמצע יזרע מרובע שכ"א מצלעיו יהיה אלכסון מג"ט על ג"ט ויחזיק שמונה עשר טפחים כמו שמתבאר בנקל מתוך הצורה של פי' זה והקרנות הזרועים כנ"ל תשעה טפחים סה"כ כ"ז טפחים אופן ג) שיחלק את הערוגה לד' חלקים מרובעים שכ"א מהם יהיה ג"ט על ג"ט ויזרע מכ"א מהן מחצה החיצון באלכסון דהיינו בתמונת משולש וישאר שם מרובע אשר כל אחד מצלעותיו הוא אלכסון מג"ט על ג"ט ויעשה בתוכו מרובע מג"ט על ג"ט שקרנותיו כ"א מהן יהיה נוגע בחצי צלע המרובע החיצון ויזרע הפנימי כפי המצויר בפי' הרע"ב וכ"ז תימא לפי ענ"ד לשיטת הבבלי שאמרו וקים להו לרבנן דחמשה בשיתא לא ינקי דלפי כל הנ"ל לא משגחינן בזה לשיעור יניקה ולא מבעיא דא"א לומר דלא מהני בערוגה ראש תור נוגע לצלע אלא אפילו ראש תור נוגע בראש תור ג"כ צ"ל דלא מהני להיתר דא"כ אכתי יכול לזרוע ד' מרובעים בד' קרנותיה בגודל כפי מה שירצה וביניהם יזרע מרובע חמישי אשר קרנותיו יהיו נוגעין בקרנות איתן הד' מרובעים וגם בהא דהיה לה גבול דסיפא אפשר למצוא בנקל שלשה על כל גבול ע"י היתר ראש תור בראש תיר ולפי כ"ז א"א לומר בביאור זריעת החמשה מינים דהיינו שהוא מניח חלק כל הד' קרנות דהייני בכ"א טע"ט וזורע בכל רוח ד' טפחים אורך ברוחב טפח וטע"ט באמצע שהרי זריעות כל שתי רודית נוגעות זו בזו ודוחק לומר דשאני בכה"ג דכיון ששני המינים בגבולי הערוגה זה בדרום וזה במזרח עדיף מראש תור דעלמא ומותר מיהו לפי מה שנ"ע דל"מ בזה ראש תור עדיין אינו נח בכל זה דלשנא דהש"ס דקים להו לרבנן דחמשה בשיתא לא ינקי משמע דאי לא היו בקיאין דשיעור היניקה בשיעור מכוון לא היינו מוצאין היתר בחמשה מינים בערוגה ואמאי הא יש למצוא בנקל שיזרע ד' גרעינין בד' קרנות וגרעין א' באמצע שיהיה בין האמצעי לאותן שבקרנות יותר מד' טפחים עפ"י הכלל המפורש במס' עירובין נ"ז א' ובכ"ד דאמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסון דעל כ"כ ודאי אין לחוש ליניקה דהא אפילו לענין הרחקה מכותל סגי בג' טפחים כדאיתא בפ"ב דב"ב והנ"ל בזה שיטה א) דלשון על ארבע רוחות הערוגה משמע דהיינו ברוחות ולא בקרנות ולפי"ז נראה כשיטת רש"י דהרחק דבין ב' מינים ירקות הוא ג"ט כמו דמרחיקין זרעים מן הכותל ג"ט דכך הוא שיעור היניקה ומה ששני מינין יונקין ממקום אחד אין בזה איסור ואע"ג דהכא סגי בג"ט פחות רוחב גרעין אחד וחצי והתם בעינן ג"ט שלמים פורתא לא דק שם ולפי כ"ז זורע בכל רוח שורה מגרעינין יחידים ובענין אורך כל שורה פירש"י שאינו מניח ריק רק מקים גרעין אחד בכל קרן וקרן ובזולת זה זורע כל השורות ואע"ג דמשמע דאיהו ס"ל דל"מ ראש תיר בערוגה מ"מ בזה נראה דס"ל דזה עדיף מר"ת כיון ששורה זו הולכת ממזרח למערב וזו מדרום לצפון ולפי ענ"ד ג"ז דחוק ע"כ נראה לי דצריך להרחיק כל שירה מהקרן כ"כ עד שכשנעשה מרובע מצלעות ההרחקה יהיה אלכסונו ג"ט ולעמוד על שיעור הצלע מתוך האלכסון הוא בנקל עפ"י הכלל הנ"ל דכל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא דנמצא שהצלע הוא 5/7 מהאלכסון ולזאת נחלק ג"ט לשבעה חלקים יהיה בכל חלק 3/7 ובהכפלו עם 5 יהיה 1/7 2 ובספר ש"א בשם החסיד תפס על חשבון הר"ש בביאור זה דלפי הכלל הנ"ל מבואר דמכל שביעית טפח שבצלע נעשה חומש טפח באלכסון אותו המרובע שהרי הטפח שבע שבעיות ואלכסונו שבעה חומשין וא"כ בזה שאנו צריכין לאלכסון שיהיה ט"ו חומשין דטפח צריך שתהיה הצלע ט"ו שבעיות ולפי"ז יהיה אורך השורה שבכל רוח 5/7 1 שיטה ב) נ"ל דקיי"ל להש"ס דילן דאין זריעה פחותה מטע"ט מרובע ולפי"ז אם נאמר דבד' רוחות משמע דאין זה בקרנות אלא ברוחות ממש מוכח מכאן דא"צ הרחקה בין ב' מינים שבערוגה רק טפח ומחצה שזה הוא שיעור יניקה כמו"ש התוס' הר"ש והרמב"ם מיהו קשה דהנה בהא דקתני סיפא היה לה גבול זורע שלשה מינים על כל גבול וגבול פי' הרמב"ם שמניח הקרנות כ"א מהם טע"ט בלתי זרוע וזורע אצל הקרן טע"ט ומרחיק 1/2 1 וזורע טע"ט פעם שני ומרחיק 1/2 1 פעם שני וזורע טע"ט פעם שלישי והוא נשלם אצל טע"ט של הקרן השני אשר בסה"כ שמונה טפחים ולפי מ"ש דראש תור לא מהני בערוגה לפו"ר א"א לפרש כן וצ"ל כפי' הר"ש דהיינו שזורע ד' מינים בד' הקרנות בכ"א טע"ט נשתיירו שם לכל רוח ששה טפחים וזורע שם שני מינים ואם נאמר שאותן השני מינים כ"א מהם הוא טע"ט כיון שצריך בזה לשלשה הרחקות לא יעלה לכל הרחקה רק שליש מד' טפחים דהיינו 1/3 1 לכל הרחקה ולא מצינו שום מפרש ופוסק שסובר כן והנ"ל דאף לפי מ"ש דסברא דראש חור לא מהני בערוגה מ"מ בהא דגבול מהני מכיון דהכא מפסיק אויר הערוגה בין שני המינים לצד פנים ואולי באמת שהוא נוטל ג"כ מהגבול כל הקרנות בכ"א מהם טע"ט שיהיה החלל ניכר ובכה"ג ודאי שפיר י"ל דעדיף מראש תור דעלמא ומהני אף בכה"ג וא"ש פי' הרמב"ם בהא דשלשה שעל כל גבול ולפי ההנחה דאין זריעה פחותה מטע"ט מוכח מסיפא דההרחקה שבין שני מינים היא טפח ומחצה ולפי כ"ז אף אם נאמר לפי שיטה זו דבד' רוחות הערוגה י"ל דהייני בד' הקרנית דאין להוכיח מרישא רק דסגי בהרחקה 2 טפחים דכך יעלה החשבון כשיזרע טע"ט בכ"א מהקרנות ובאמצע טע"ט באופן שקרנותיו יהיה כ"א מהם נגד מחצית הערוגה דבאופן זה יהיו חלקי קו האלכסוני של הערוגה העוברים דרך הג' מיני זרעים שוה 2/5 1 + 1+1 2/5 1 = 4/5 3 וכשתחסר שיעור זה מכל האלכסון שהוא ישאר 2/5 4 וכשתחלק אותו לשתים דהיינו לשתי הרחקות יעלה לכל חלק 2 מ"מ מסיפא דשלש על כל גבול מוכח דסגי בטפח ומחצה ואין לפרש לפי שיטה זו סיפא כהר"ש ולהוכיח מזה הרחקה פחותה מטפח ומחצה כיון דאפשר לפרש כהרמב"ם ולפי שיטה זו זורע בכל רוח שורה רחבה טפח