באר היטב (עה"ת) רמ

יינקו המינים זה מזה כו' ושיעור הרב ומעט נ"ל דהיינו דכל פחות מש"ט על ש"ט ה"ל מעט ואף בתבואה נ"ל דכן הוא השיעור ואולי שיעור דא' מהחמשה מינים שבערוגה הוא דחשיב מעט ובירושלמי איתא זרועיה מיעוט זרעים שנים א"ר שמואל בר סיסרטא משנים אתה למד ארבעה מה שנים את נותן בתחילה ששה ומיצר והולך אף ארבעה את נותן בתחילה ומיצר והולך א"א שלא יהי' שם נקב אחד פנוי ליטע בו את האמצעות א"ר יונתן עבודה פוגע בעבודה ואין מין פוגע בחבירו לחובשו ריב"ל זרע זרעי' זרועי' וכרבי יהודה דר"י אמר ששה זרע זרעה זרעי' ר' חגא אמר זרעי' חמשה כלהן דאנא משכח וא"ו אנא מחיק לי' אשתאילת לר"ה ספרא דסדרא ואמר זרועי' מליא ר' יוחנן בשם ר' ינאי כולהון בתוך ששה כהנא בשם ר"פ בן לקיש כולהין חוץ לששה אם כולהון חוץ לששה נתני תשעה אמר רבי תנחום בצרייא וכן הוא בערוגה שבערוגות היא מתניתין זרעי' מיעוט זרעים שנים פי' והלכך תוציא צמחה תצמיח הרי חמשה מה שנים את נותן בתחילה ששה ומיצר והולך כו' נ"ל פי' דכשהיה רוצה לזרוע שני מינים בערוגה הי' זורע מצד מזרח ששה אורך מדרום לצפון והיה מיצר והולך יכלה עד כ"ש בשלשה טפחים רוחב וכן הי' עושה בצד מערב ומותר משום ראש תור בירק כדלהלן דס"ל דאף במעט איכא דינא דראש תור אף ארבעה הוא נותן בתחילה ששה פי' ד"מ במזרח ובמערב ומיצרים והולכים זא"ז כנ"ל וכן הוא עושה ברוח דרום זורע כל מה שיש שם פנוי עד המרכז וכן הוא עושה ברוח צפון ואעפ"י שכל אלו הד' מינין נוגעין זב"ז מותר שהוא זורע כל מין שורות שורות המין שבצד מזרח ושבצד מערב עושה שורות שירות מדרום לצפון והמין שבצד דרום ושבצד צפון עושה שורות שורות ממזרח למערב וה"ל צפון ודרום לגבי מזרח ומערב כמו זה זרוע שתי וזה זרוע ערב ומותר בלי שום הרחקה כמוש"ל בערוגה ששה על ששה שזרועה מין אחד דמותר לזרוע בצדה ערוגה בלי הרחקה רק ע"י שינוי דחרישה שתי וערב ואם יפרש ר"ש ב"ס ההיא דירק בירק ש"ט כמוש"ש דמוכח שם דבפחות משע"ש ל"מ שינוי דחרישה שתי וערב צ"ל דבזריעה מועטת כהני הדין כמו בערוגות דשע"ש דמכיון שכ"א מהמינים הוא רק מעט יוכל היטב לדקדק בעשית השורות והזריעה שיהיו ניכרין היטב זה מזה וכבר הבאתי מקודם בשם הר"ש לחלק בין רב למעט גם בלא סברא זו שכתבתי והא דמסיק א"א שלא יהיה ביניהן נקב כו' נ"ל ע"פ מ"ש מקודם דסוף כ"א מהד' זרעים שבד' רוחות הערוגה צ"ל בשורה ניכרת כנ"ל וכיון שבסוף כולן בהכרח יש ד' שורות בד' רוחות מרכז הערוגה הא בהכרח יש מקום פנוי באמצע לגרעין א' שזריעתו משונה מזריעת כל הד' מינים ומותר ור' יונתן פליג עלי' דס"ל דא"א לומר בכה"ג דבכה"ג הא פוגע בחבירו לחובשו אלא הני חמשה זרעונין הם רק בענין דעבודה פוגע בעבודה ובביאור זה נ"ל דכיון דעבודת ירק בירק היינו הרחקת ירק מירק הוא ש"ט א"כ מוכח דעבודת כל א' מהב' מינין ירקות הוא שלשה טפחים ולפי"ז מדלא אמרו עבודת מין אחד פוגעת במין אחר נראה דצריך שיהיו זרועים בענין שיהיה בין מין לחבירו ג"ט ובזה יהיו ב' הגרעינין היותר קרובין שמב' המינים אלא שהאמצעי י"ל שאין בו קפידא או שאינו רק גרעין אחד ודינו כראש תור או דנזרע במרובע בענין דה"ל ראש תור וידובר מזה עוד להלן ריב"ל זרע כו' הגי' צריכה תיקון ועי' במפרש כולהון חוץ לששה כל המפרשים פירשו דהיינו דכל הארבעה מינים שבד' רוחות הערוגה כולן חוץ לששה ולפי ענ"ד דבר תימא הוא לומר כן דאין לשון המשנה סובל כלל לומר כן והנ"ל בזה דוודאי לכו"ע גם הד' מינים שבד' רוחות הערוגה הן בתוך הערוגה אלא דפליגי בהני ד' מינין שבד' הרוחות אי איירי מתניתין גם כשמתפשטין חוץ לערוגה או לא דר' יוחנן ס"ל דאיירי כשכולהון בתוך ששה ואין מתפשטין חוץ לערוגה דבמתפשטין חוץ לערוגה יכול לזרוע תשעה שיעשה ערוגה של ש"ט על ש"ט אצל כל קרן של ערוגה זו ויכנס מכ"א של אותן הערוגות משהו לקרנות ערוגה זו שיטת רש"י דבעינן הרחקה ג' טפחים ולשיטת הר"ש והרמב"ם דסגי בטפח ומחצה כמו"ש להלן יכניס מכ"א טע"ט בתוך ערוגה זו ויהיו ד' מינים בקרנותיה שכ"א בא מערוגה שלמה וכיון דשתי ערוגות שלמות א"צ שום הרחק ביניהם כמוש"ל א"כ וודאי דיכול לזרוע עכ"פ גרעין אחד ביניהם שיהיה רחוק מכ"א של ב' הערוגות ג' טפחים בהדי הגרעינים החיצונים לשיטת רש"י ולשיטת הר"ש והרמב"ם יוכל לזרוע באמצע טע"ט דבזה ליכא לתרוצי כמו"ש התוס' בקושיתם אקושיא דתשעה מינים משכחת לה ע"ש דבכה"ג וודאי ליכא ערבוביא ורשב"ל ס"ל דאיירי אף במתפשטין חוץ לערוגה ומ"מ לא משכחת לה רק חמשה משום דמתניתין איירי בערוגה בין הערוגות שכ"א מהם זרועה מחמשה מינים וכ"א מהמינים של ערוגה יכול להתפשט מערוגה לערוגה אבל לא יתכן ערוגה שלמה ממין אחד אבל באינה בין הערוגות באמת יכול לזרוע תשעה מינים כנ"ל ובביאור זריעת החמשה מינים דעת הרמב"ם דע"י ראש תור מהמינים שבערוגה א"צ שום הרחקה ובהא דאמרינן (שבת שם) אין ראש תור בערוגה לא ביאר דעתו ונ"ל לפי ענ"ד דא"א ליישב רק שנאמר דנא הקילו לסמוך אראש תור מערוגה לערוגה דחיישינן שמא לא יכוין לזרוע חוד נגד חוד ויזרע קצת מצלע זו אצל קצת מצלע זו משא"כ במיני הערוגה דלא אפשר למזרע בלי ראש תור כמו שיתבאר ולפי"ז יש למצוא בזה אופן א) שהד' מינים שבד' רוחות יהיו זרועים בהרוחות ממש היינו שורה של ד"ע אורך ברוחב כמו שירצה בכ"א מהד' רוחות ויהיו הקרנות נוגעות בראש תור ואין לחוש שיזרע קצת מצלע זו אצל צלע זו דכיון שזורע רוחב שני המינין שוה א"א בלי ראש תור ובאמצע יזרע מרובע אשר כ"א מקרנותיו יגע באמצע שורה שאצלו ואם תהיה השורה של כ"א מהרוחות רוחב טפח יהיה הזרוע בסה"כ כ"ד טפחים כיצד ששה עשר ברוחות ובהנשאר מרובע של ד' על ד' שהוא ששה עשר יזרע המחצה ממנו שהוא שמונה סה"כ כ"ד .