באר היטב (עה"ת) רלט

דמתניתין איירי בין לענין שיעור שדה וגנה דלא צריך הרחקה כלל כשחרושין משונה זו מזו ובין לענין הרחקה כשחרושין בשוה רואין אותה כו' יתבאר להלן בענין דערוגה בין מן האמצע בין מן הצדדין פי' שסומך ירק לירק מן הצד בין שמכניס ירק בתוך ירק היו קלחין נוטין לה מד' רוחותיה פי' שקלחי הירק שסביבותיה נוטין לתוך הששה טפחים דכדי עבודה מותר ולפי"ז קשיא לפי ענ"ד להמפרשים שפירשו הירושלמי דאמר אהא דתבואה בתבואה בית רובע דבלבד שלא תהא חבושה מד' רוחותי' אף ע"י הרחקת בית רובע דהא הכא מתירין חבושה מד' רוחותי' ע"י הרחקה דשיעור עבודה א"ר יוחנן אינו זורע לתוכה אלא מין אחד בלבד אר"ז ומידה ר"י כשהיו שבעה שהוא זורע טפח מכאן וטפח מכאן אותן חמשה נידונין לכאן ולכאן מן מה דמר ר"ז מתיב על דר' יוחנן תמן נטע חצי שורה ועמד לו ובקש להתחיל בשורה אחרת רב חסדא אמר אסור אומרין לו עקור את השורה או מלא את השורה ר' יודן אמר אתפלגין ר' חייא בר בא ור' שמואל בר יצחק חד אמר אפילו ג' לתוך ששה וחרנא אמר אפילו אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן הא דא"ר יוסי ור' חייא בשם ר' יוחנן ובלבד שלא יהא שם חורבא הוי ר' שמואל בר' יצחק הוא דאמר אפילו אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע אם היו הצדדין רבין על החורבא מותר ירושלמי אמתניתין דירק בתבואה ואברייתא שהבאתי מקודם דבירק בתבואה עושה שורה עשר אמות ומחצה אורך על רוחב ששה טפחים אינו זורע לתוכה אלא מין אחד פי' בשורה הנ"ל שמכניס בתבואה לשם ירק ואע"ג דבין ירק לירק מעט סגי בהרחקת ג' טפחים או טפח ומחצה כמו שיתבאר ויש מקום להתיר בזה שני מיני ירק קמ"ל דלא ומודה ר' יוחנן כשהיו שבעה כו' כה"ג איתא לעיל בתבואה בתבואה דמי שיש לו בית רובע וחצי זורע חצי רובע מכאן וח"ר מכאן וח"ר שבאמצע נידון לכאן ולכאן הבאתי לעיל מן מה דמר ר"ז כו' פי' מהא דאמר ר"ז כנ"ל קשיא אהא דר' יוחנן דהתם כדבעינן למימר מין נטע חצי שורה כו' היינו ג"כ בשורה ירק כנ"ל בתוך תבואה נטע חצי שורה פי' שלשה טפחים רוחב באורך עשר אמות ומחצה והניח החצי השני בלתי זרוע ובקש להתחיל בשורה אחרת אצל החצי שורה הבלתי זרוע אסיר דכיון שאין כאן זרוע רק חצי שורה לא חשיב שדה בפ"ע ואסורה להיות סמוכה לתבואה ושאני מהא דאותו חצי רובע נידון לכאן ולכאן דהתם הבלתי זרוע הוא בין שני המינים ובצדיהן שבחוץ ליכא מינים אחרים ור' יודן אמר דאיכא בזה פלוגתא דר"ח ב"ב ורשב"י דחד אמר דיש לה תורת שורה אף שאינו זורע רק מחצה מהשורה דהיינו ג' טפחים יחד ומותר וחד אמר דיש לה תורת שורה אפילו בזורע טפח אחד בתחילת רוחב השורה וטפח אחד בסוף רוחב השורה וטפח אחד באמצע רוחב השורה ונ"ל דבזה יש להקל יותר דאין כאן חורבה בין המקומות הזרועין רק טפח ומחצה ובכה"ג הוא דמותר משום שורה בלי הרחקה ולא היו יודעין מי אמר כך ומי אמר כך מן הדא דא"ר יוסי כו' שלא יהא שם חורבה היי רבי חייא הוא דאמר אפילו אחד מכאן כו' כצ"ל לפי ענ"ד דכשמניח ג"ט יחד בלתי זרוע ה"ל חורבה אם היו הצדדין רבין כו' הוא נתינת טעם על ההיתר דאחד מכאן כו' דכללא הוא דאם היו הצדדין רבין על החורבה מותר ובכה"ג צדדים הזרועים אצל כל אחד מהחלקים הבלתי זרועים רבים על החלק הבלתי זרוע שביניהם ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים זורעין בתוכה חמשה זרעונין ארבעה בארבע רוחות הערוגה וא' באמצע היה לה גבול גבוה טפח זורעין בתוכה י"ג שלשה על כל גבול וגבול וא' באמצע לא יטע ראש הלפת בתוך הגבול מפני שהוא ממלאהו ר' יהודה אומר ששה באמצע (שם פ"ג מ"ב) זרעונים דהכא היינו זרעים דמיני ירקות אבל שיעורי דתבואה וכן שיעורי דמיני קטניות אינם בכלל זה כדאיתא במשנה שלאח"ז ודיני ההרחקות דתבואה וקטניות כבר נתבארו ויובאו עוד להלן וביאור אופני זריעת אלו החמשה מינין יובא להלן בזה רישא דהא מתניתין איתא בשבת במשנה פ"ד ב' בזה"ל מנין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים שזורעין בתוכה ה' זרעונין ד' על ד' רוחות הערוגה ואחת באמצע שנאמר כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח זרעה לא נאמר אלא זרועיה עכ"ל המשנה ובגמ' שם איתא מאי משמע אמר ר' יהודה כו' תוציא חד צמחה חד הרי חרי זרועיה תרי הא ארבע תצמיח חד הא חמשה וקים להו לרבנן דחמשה בשיתא לא ינקי מהדדי וכתבו התוספות אומר ר"ת דמ"מ אצטריך קרא דאי לאו קרא ה"א דאע"ג דלא ינקי איכא ערבוב ואסור קמ"ל כו' ובקרא לחודי' נמי לא סגי דלא הוה ידעינן חמשה בכמה שרי קרא אבל השתא דקים להו לרבנן דחמשה בשיתא לא ינקי אית לן לאוקמי קרא בשיתא וא"ת אכתי ינקי מהדדי דאין כאן ג"ט בין זרע לזרע דחסר מקום הזרעים כו' ואומר ר"ת דלק"מ דאמות של כלאים שוחקות הן כדמוכח ריש עירובין ור"י אומר דה"נ דגמירי דחמשה בשיתא לא ינקי עם מקום הגרעין וא"ת יזרעו ט' מינים בערוגה ד' בד' קרנות וד' באמצע כל רוח וא' באמצע דכ"א רחוק מחבירו ג"ט וי"ל דבכולי האי הוי ערבוב ועוד דאז לא היה יכול לזרוע אלא גרעין אחד מכל מין ומין אבל בחמשה זרעונים יכול לזרוע מארבע מינים הרבה לכל רוח ומיהו קשה לר"י דמנלן לאוקמי קרא בערוגה דשע"ש כו' לוקי בערוגה דה' על ה' דהשתא יש באלכסונה ששה ויותר דכל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי ויותר באלכסונה ויכיל לזרוע בקרנות כו' ותי' ר"י דאין להעמיד המקרא בענין זה שאינו שיעור לא ליניקה ולא לשום דבר ויותר נ"ל לפי ענ"ד דפחות מש"ט על ש"ט לא חשיבא ערוגה ואינה בכלל גנה דקרא וכ"ז לשיטת רש"י דבעינן הרחקה ג"ט ולקמן יבואר שדעת הר"ש והרמב"ם דסגי בהרחקת טפח ומחצה והקושיות הנ"ל יהיו לפי"ז אף בזריעת טע"ט מכל מין ויתורץ ג"כ כנ"ל ולקמן יבוארו ב' השיטות וכתב הר"ש דהא דתנן לעיל בפ"ב ירק בירק ש"ט ה"מ בשדה גדולה שיש בה ירק הרבה אבל הכא דאינו זרוע מכל מין ומין אלא מעט לא חיישינן אלא שלא