באר היטב (עה"ת) כד

מצטרפי ובעולה אפילו כחצי זית בשר וכחצי זית חלב יזרוק מפני שכולה כליל. היותרת הכבד ושתי הכליות כיון שעולין למזבח דינם כחלב (שם ע"ט א') נטמא הבשר או שנפסל בט"י ומחו"כ או שיצאו חוץ לקלעים דמפסל בהכי כנ"ל (פרשה ו' פסוק י"ט) רא"א יזרוק רי"א לא יזרוק ומודה ר"י שאם זרק הורצה (פסחים ע"ז ב' ע"ח א') ופשוט דאיירי בנטמא ג"כ החלב או שנאבד דאל"כ הא וודאי יזרוק כנ"ל והא דמודה ר"י דאם זרק הורצה היינו רק בנטמא הבשר או שיצא אבל באבוד ושרוף פוסל אף בדיעבד (פסחים שם) בנטמא משום דס"ל לענין דיעבד כר"א דהציץ מרצה על האוכלות. וביוצא משום דס"ל כרע"ק דזריקה מועלת ליוצא. תוס' (פסחים ל"ד ב') ועי' (שמות כ"ח) מש"ש בענין ריצוי ציץ. נפסל הבשר והאימורין בהיסח הדעת כדלהלן (פרשה ז' פסוק י"ט) ד"ה באש ישרף לר' יהושע לא יזרוק הדם וע"ה (פסחים ל"ד א' ב"ן נתערבו בפסולין דקיי"ל יצאו לבית השריפה (זבחים ע"ז ב') נראה ג"כ דלר"י לא יזרוק ואפילו דליכא היסח הדעת כגון שא' שלא ידע מהפסולין דעתו עליהן וכמו שהדין בקרבן פסח אף לר"א כדמוכח (פסחים פ"ח ב') בחמשה שנתערבו פסחיהם וכמו"ש התוס' (זבחים ע"ה א') ד"ה והא בעי סמיכה עפ"י הסוגיא דב"ב פ"א ע"ש דכיון דל"ח משום ספק ה"ל כמו ל"ח משום וודאי ובענין חטאת העוף הבאה על הספק צ"ל לפי"ז דלכו"ע אעפ"י שאין בשר וצ"ע בחטאת וודאי ואת"ל דאף בחטאת וודאי דם אעפ"י שאין בשר צ"ע בעולת העוף והא דכשר (במס' קנים) בתערובות בכהן שלא נמלך י"ל משום דלכהן שלא נמלך לפי טעותו היה ראוי גם הבשר של עולה להקטרה ושל חטאת לאכילה ויותר נ"ל לפענ"ד דפסול מספק מקרי לא חזי ואינו ראוי. אבל מ"מ לא הוה כמאן דליתי' ממש והלכך בכה"ג לכו"ע יזרוק הדם דם קדשים אי מקבל טומאה פלוגתא בפ"ק דפסחים (טז) ועי' (שמות שם) לן הדם נשפך חוץ לעזרה הקרבן בשריפה (פסחים פ"ב ב') קבל בשתי כוסות ויצא א' מהן לחוד השני כשר (זבחים פ"ב א') הדם נפסל בשקה"ח (זבחים נ"ו א') ופירש"י שם דאע"ג דבלילה וודאי לא יזרוק דליכא עבודה בלילה מביום צוותו כמוש"ל פסוק ב' ד"ה אדם מ"מ נ"מ לענין שלא יזרוק למחר. והתוס' הקשו ע"ז דהא למחר וודאי נפסל כדין האברים דמפסלי בלינה. וכמוש"ל בדין האברים ותירצו דלמ"ד אין לינה בראשו של מזבח כמוש"ל (פסוק ט') א"ש והיינו כשעלה לראשו של מזבח לאחר שקה"ח ולן שם עד לאחר עה"ש וזריחה ואע"ג דבכה"ג וודאי אם עלו לא ירדו כדאיתא (שם פ"ז א') מ"מ נ"מ בירדו אח"כ כדאיתא (שם) מיהו למ"ד לינה מועלת בראשו של מזבח קשיא ותי' התוס' שם אינו עולה נכון לשיטת החסיד בענין בהש"מ לר' יהודה (שבת ל"ד ב' ) באת"ל דכולו לילה כמוש"ש (נ"ו א') ועי' מש"ש בישוב הקושיא בשם ספר הנפלא ש"א ועי' מש"ש בבאור הענין דשקה"ח אם היינו שקה"ח או צה"כ באת"ל דבהש"מ יממא הוא לפי תי' של הש"א ועמש"ל (פרשה י"א פסוק כ"ה) ד"ה יטמא עה"ע בבאור ענין בהש"מ. ועמש"ל ספר במדבר פרשה כ"ח

שם על המזבח וגו' אשר פתח אהל מועד המזבח שהיה בזמן הבית השני היה ל"ב אמות על ל"ב עלה אמה וכנס אמה זה היסוד נמצא שלשים על שלשים עלה ה' וכנס אמה זה הסובב נמצא כ"ח על כ"ח מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא כ"ו על כ"ו מקום הילוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא כ"ד על כ"ד מקום המערכה אר"י מתחלה לא היה אלא כ"ח על כ"ח כנס ועלה במדה זו עד שנמצא מקום המערכה כ' על כ' וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו ד"א מן הצפון וד"א מן המערב כמין גאם (מדות פ"ג משנה א') כיצד בונין המזבח מביא מלבן ל"ב על ל"ב וגבהו אמה ומביא חלוקי אבנים מפולמות כו' סיד וזפת קוניא כו' וזהו יסוד ומביא מלבן ל' על ל' גבהו ה' אמות ומביא אבנים כו' וזהו סובב ומביא מלבן כ"ח על כ"ח וגבהו שלש אמות ומביא אבנים כו' וזהו מקום המערכה פי' בגובה ומביא מלבן אמה על אמה וגבהו אמה לכל קרן וקרן (זבחים נ"ד א') ועי' מנחות (צ"ז ב') בשיעורי האמות ושהיה שם שתי אמות וחוט של סיקרא חוגר באמצע הבדיל בין דמים עליונים לדמים התחתונים והיסוד היה מהלך על פני כל הצפון וע"פ כל המערב ואוכל בדרום אמה ובמזרח אמה מדות שם ונמצא שקרן מזרחית דרומית לא היה לו יסוד (זבחים נ"ג ב') מאי לא היה לו יסוד רב אמר בבנין לפי שמותר המלבן התחתון גייז לי' ולוי אמר בדמים (זבחים נ"ד א' ב') וע"ש ובקרן מערבית דרומית היו ב' נקבים כו' שהדמים הנתנין על יסוד מערבי ועל יסוד דרומי יורדין בהן כו' ומתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון (מדות שם מ"ב) וכבש הי' לדרומו של מזבח ל"ב על רוחב ט"ז (מדות שם מ"ג) נמצא פורח אמה על היסוד ואמה על הסובב ולכך הכבש והמזבח ס"ב (זבחים ס"ב ב') ונמצא שבכל אורך אמה מהכבש עולה 9/32 אמה ובכל גובה אמה נתארך 32/9 אמה = 32 . 9 = 5/9 3 היינו שלש אמות וחצי אצבע ושליש אצבע (זבחים ס"ג א') ועי' רש"י ותוס' שם שאל רשב"י כו' את ר"י אומר היה רשב"י אויר יש בין כבש למזבח כו' שם ועי תוס' שם ד"ה אויר ושם (פ"ז ב') ד"ה אויר ולפי חשבון העליה נגד האורך דלעיל צ"ל דהאויר הוא בכלל גובה ואורך הכבש ועי' תוס' שם אמר רב יהודה שני כבשים קטנים יוצאין מן הכבש שבהן פונין ליסוד ולסובב (שם ס"ב ב') היכן היה המזבח עומד לר' יוסי ולריה"ג כוליה מזבח בחצי הצפון של העזרה היה עומד נמצא חמש אמות מקצה הדרום של המזבח כנגד חצי הפתח של ההיכל שהיה רחב י' אמות ומהן 1 אמה יסוד 2 אמה סובב 3 אמה קרן 4 אמה הילוך רגלי הכהנים 5 אמה ממקום המערכה ר' יהודה אומר מזבח ממוצע ועומד באמצע עזרה ראב"י אומר כולי' מזבח בדרום קאי (זבחים נ"ח א' ב' נ"ט א') מתן דמי העולה מחצי המזבח ולמטה (זבחים נ"א א') מק"ו משיריים קנים (פ"א מ"א) כיצד סביב שתי מתנות שהן ד' (זבחים נ"ג ב') ופירש"י מזרחית צפונית ומערבית דרומית דמתן דמיו צריכין להיות כנגד היסוד (שם נ"א נ"ג ב')