באר היטב (עה"ת) כג

מקבל ונפחת שולי מזרק קודם שיגיע הדם לאויר המזרק בעי' (שם כ"ה ב') אי אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא ומוכח מזה דאם הגיע לאויר הכלי וודאי כמונח דמי לענין זה ונ"מ לענין אם אספו אח"כ מהרצפה (רש"י שם) כל הפסולין לקבלה פסולין לזריקת הדם (שם י"ד ב') וכן הולכת אברים לכבש פסולה בפסולים לכ"ע (שם ל"ה א') ובדין הולכת הדם למזבח ידובר בסמוך הזבח נפסל בארבעה דברים פי' ע"י מחשבה הפוסלת היינו במחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו בכל הזבחים לפסול לגמרי וע"י מחשבת שינוי קודש ושינוי בעלים בפסח וחטאת לפסול לגמרי ובשארי זבחים לענין עלי' לשם חובה בשחיטה בקבלת הדם ובהולכת הדם ובזריקה ור"ש מכשיר בהילוך שהיה אומר אי אפשר בלי שחיטה ושלא בקבלה ושלא בזריקה אבל אפשר בלא הילוך שוחט בצד המזבח וזורק וע"ה מש"ל (פרשה ז' פסוק י"ח) ד"ה ואם האכל ר"א אומר המהלך במקום שהוא צריך להלך מחשבה פוסלת. במקום שאין צריך להלך אין מחשבה פוסלת. (שם י"ג א') כיצד קבלו בחוץ פי' רחוק מהמזבח והכניסו לפנים פי' להמזבח זהו הילוך שצריך להלך קבלו בפנים והוציאו לחוץ זהו הילוך שאין צריך להלך. חזר והכניסו זהו הילוך שצריך להלך (שם ט"ו ב') ופירש"י שם דלפי"ז לא פליג ר"א אחכמים דוודאי מודו בהילוך דלחוץ לא חשיב הולכה אלא אר"ש אבוה קאי ופליג בדין הולכה בזר רב חסדא אמר הולכה בזר כשרה לכו"ע (זבחים י"ד ב') ואתותב שם רבה ור"י דאמרי תרוייהו הולכה בזר מחלוקת ר"ש ורבנן עולא אמר ר"א הולכה בזר פסולה אפילו לר"ש שם הוליכו זר והחזירו כהן וחזר והוליכו פליגי בה בני ר"ח ור' ינאי ח"א כשר מ"ט אפשר לתקונה וח"א פסול לא אפשר לתקונה. הוליכו כהן והחזירו וחזר והוליכו זר א"ר שימי ב"א לדברי המכשיר פסול לדברי הפוסל כשר (שם ט"ו א') והא דאמרינן לעיל גבי מחשבה דחזר והכניסו ה"ל הילוך שצריך להלך ולת"ק ולר"א מחשבה פוסלת צ"ל דלא שמיעא לי' ההיא ברייתא רבא אמר אף לדברי הפוסל פסול מ"ט דהא צריך לאמטויי והיינו ע"פ ברייתא דלעיל אף כרבי אליעזר מיהו רבא שם לא ידע מעיקרא מההיא ברייתא וס"ד דר"א דמתניתין לא ס"ל סברא דצריך לאמטויי ואתותב שם מההיא ברייתא אבעיא להו הולכה שלא ברגל שמה הולכה או לא שמה הולכה (שם י"ד ב') פי' אי שמה הולכה והובא למזבח בענין זה ונזרק כשר או לא שמה הולכה ואם נזרק ע"י הולכה זו פסולה וצ"ע אם היינו רק למ"ד הולכה בזר פסולה או לכו"ע ובאת"ל דלא שמה הולכה צ"ל דהא דתנן (פסחים ס"ד) שחט ישראל וקבל הכהן נתנו לחבירו כו' היינו דניידי פורתא פי' בנתיקת רגלים ממקומן והא דתנן כמוש"ל קיבל הכשר ונתן לפסול יחזיר לכשר היינו להכשר שנטל ממנו ומסקינן עולא אר"י הולכה שלא ברגל לא שמה הולכה שוב מבעי שם אם אפשר לתקונה או לא אפשר לתקונה. והא דקתני יחזיר לכשר היינו בקאי זר בראי פי' רחוק מהמזבח יותר מהכהן והא דקתני נשפך מהכלי על הרצפה כשר הייני בגומא שלא נתפשט להמזבח או בסמיכה פי' דם עבה ומסקנא דאפשר לתקונה הלכך הוליכה שלא ברגל במחשבה כשרה ונזרק פסול לא נזרק אף שהוליכה במחשבה פסולה אפשר לתקונה דה"ל כמו מחשב שלא בשעת עבודה:

שם את הדם. דם שבשלו או שמלחו נפסל (מנחות כ"א א') שיעור המליחה כמו לקדרה (שם) והיינו שאינו נאכל מחמת מלחו ובדבר צלול כיון שנימס המלח חשוב מליחה ול"ב כדי שיעמוד כו' כמו"ש הח"ד בסי' צ"ז ס"ק י' דם שנקרש עי' מנחות שם לחלק בין נקפא ע"י האור דלא הדר לנקפא ע"י חמה דהדר לכמו שהיה ושיש לחלק בין חטאות החיצוניות לפנימיות. דם שנתערב במים אם יש בו מראית דם כשר (זבחים ע"ז ב') ובפי' מראית דם משמע להדיא להלן ע"ח דאם דיהה מראה הדם אעפ"י שיש שם צבע אדמומית ל"ח כלום כמו"ש התוס' (מנחות כ"ב א') ד"ה אם יש בו מראית דם (חולין פ"ז א') ד"ה רואין ועמש"ל פרשה י"ד פסוק ה' ד"ה על מ"ח. אר"ח ב"א אר"י לא שנו אלא שנפלו מים לתוך דם אבל דם לתוך מים ראשון ראשון בטל (שם ע"ח א') אר"פ ולענין כיסוי אינו כן אין דיחוי אצל מצות (שם) נתערב ביין רואין אותו כאלו הוא מים (שם ע"ז ב') פי' כאלו היין הוא מים (שם ע"ח ב') ואית מ"ד שם דברובא בטל. נתערב בדם בהמה וחיה רואין אותו פי' לדם הבהמה והחיה כאלו הוא מים ודם החולין והיין והמים מותרין שלא לשם הקרבה כמו שאור ודבש לשם עצים תוס' (זבחים ע"ז ב' ד"ה) בדם בהמה רי"א אין דם מבטל דם (שם ע"ז ב' ע"ח א') והיינו ר"י משום ר"ג אבל ר"י דידיה ס"ל דבתר רובא אזלינן (שם ע"ח ב' ע"ט א') ולכו"ע עולין אין מבטלין זא"ז נתערב בדם פסולין יתבאר להלן בדם חטאת החיצונה וע"ש תשלום דינים אלו. נתערב כוס בכוסות מה"ת בטל ברובא ועי' (שם ע"ט ב') ועי' מש"ל בדיני דם חטאת בתשלום דינים אלו:

שם וזרקו את הדם וגו'. זרק בשמאל פסול ור"ש מכשיר (זבחים כ"ז ב') בברייתא. הכהן עומד על הרצפה וזורק רש"י (זבחים נ"ג א') בד"ה עלה בכבש גמ' (שם ס"ב א) מה דם אויר קרקע מפסיקו ועי' תוס' (שם פ"ז ב') ד"ה אויר והזריקה היא ע"י המזרק שקבל בו הדם דל"ב אצבע רק בחטאת עי' רש"י זבחים י"ג ב') ד' עבודות הן שחיטה קבלת הדם הולכת הדם זריקת הדם נתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ורע"ק ס"ל דלא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה (פסחים קכ"א א' זבחים ל"ז א') וע"ש בזה בדברי התוס' מבוכה רבה בדעתי' דר' ישמעאל:

ועשית וגו' הבשר והדם. (דברים י"ב) ר' יהושע אומר אם אין דם אין בשר אין בשר אין דם רא"א דם אעפ"י שאין בשר (פסחים עז א' זבחים ק"ד) ולר' יהושע באין שם בשר ויש שם חלב יזרוק הדם (פסחים ע"ז ב') וכדבעינן למימר קמן מיהו בפסח אם אין שם בשר אף שהחלב קיים לא יזרוק הדם (פסחים ע"ח ב') ור"י היא (שם ע"ט א') אמר ר' יהושע כל הזבחים שנשתייר מהן כזית בשר אי כזית חלב זורק את הדם. כחצי זית בשר וכחצי זית חלב אינו זורק דאכילה והקטרה לא