באר היטב (עה"ת) רלג

סאה רק בענין זה וא"א לחלק בית סאה לעשרה חלקים מרובעים שוים אבל אם הי' לו מרובע שמחזיק סאה ושלשה חומשי סאה דהיינו שמונה חומשי סאה חולקו לששה עשר מרובעי' שוה היינו שחולקו ממזרח למערב לארבעה ומדרום לצפון לארבעה חלקים ויעלה לכל חלק חצי חומש סאה דהיינו עשרה לבית סאה ומותר לזרוע כונן ממינים שונים בלי שום הרחקה ביניהם קמ"ל תשע מותרות עשר אסורות והא דאמרינן בירושלמי לדברי ר"מ אפילו חבושות כו' ולדברי חכמים ובלבד כו' הא דחכמים לא קאי אקרחות דידהו אלא דהגמ' מפרש דינא דהכ"ה קרחות דר"מ לרבנן ולפי"ז נ"ל דכוונת תיבת ארישא אינו דחכמים קיימי ארישא אלא דחזקי' עצמו מפרש למלתיה דהוא קאי ארישא פי' אקרחות דר"מ וה"פ דלדברי חכמים בקרחות דר"מ צריך שאותן הזרועות לא יהיו חבושות כמו שמתיר ר"מ ולא מבעיא דקפדי אחבישה אלא אפילו אסמיכה נמי קפדי ומפרש היאך עבידא פי' איך יהיו קרחות דר"מ זרועות לחכמים ומסיק תלתא כו' נ"ל לברור שיש כאן ט"ס שהמעתיק טעה בזה להגי' כמו שלפנינו שסבור שצריך שיעלה לסכום תשעה ובאמת חכמים מתירין בקרחות דר"מ לזרוע מהן י"ג כנ"ל וצ"ל תלתא ותרתי תרתי ותלתא חדא פי' בשורה ראשונה שלש בשניה שתים ולא יהיו נוגעים רק בקרנות דאין בזה שום קפידא כמו שיתבאר ופי' תיבת תרתי היינו שעושה כן ב"פ דהיינו שכופל סדר זה בשורה שלישית ורביעית ואח"כ זורע תלתא חד זמנא והיינו תלתא בשורה החמישית ויש להעיר בזה א) כמו דלרבנן בעינן הרחקת בית רובע בקרחות דר"מ כמו כן לר"מ צריך הרחקת בית רובע בין קרחות פחותות מבית רובע ואם היינו עם הזרוע או לבד הזרוע יתבאר להלן ב) הרחקת בית רובע למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' היינו רק מדרבנן אבל ללקות אינו לוקה רק בזרע שני מינין בתוך ששה טפחים כדאיתא בירושלמי ספ"ק ופ"ג ויובא להלן גם יובא להלן דלגרעינין יחידים או לשורה של גרעינין יחידים אף מדרבנן א"צ בית רובע וכ"ז כתבתי לשיטת המפרשים דלר"מ בכ"ד קרחות לבית סאה א"צ שום הרחקה מיהו לפי ענ"ד נ"ל דהרחקת ששה טפחים בעינן בכ"ע לכו"ע מה"ת וכבר כתבתי לעיל דברי הכ"מ דאינו לוקה רק בזרע שני המינים במפולת יד כאחת ראב"י אומר אפילו כל שדהו בית כור לא יעשה בתוכה חוץ מקרחת אחת שם במשנה ונלפענ"ד דקאי אהא דר"מ דעושה קרחת אחת או שתים חבושה בתוך שדהו וזורען חרדל וראב"י ס"ל דאפילו בבית כור אינו עושה רק קרחת אחת לזרוע בה חרדל אבל שתים אסור כמו בשלש לר"מ כל שהוא בתוך בית רובע עולה במדת בית רובע אכילת הגפן והקבר והסלע עולין במדת בית רובע (שם פ"ב מ"י) הר"ש והרמב"ם פירשו שעולין לשיעור בית רובע שצריך להרחיק בין שני זרעים וזה דבר תימא לפענ"ד דודאי פשוט הוא דאם כל הבית רובע אינה ראויה לזריעה מ"מ הא איכא הרחקה ועמש"ל בהא דמ"ח דפרקין ע"כ נראה כמו"ש בש"א דאהא דר"מ קאי דס"ל דקרחות לבית רובע א"צ שום הרחקה ביניהם משום דכ"א מהן ה"ל שדה בפ"ע עלה מפרש המשנה דאף שאין כל הבית רובע זרוע וגם אינו ראוי לזריעה מ"מ ה"ל כבית רובע זרועה וא"צ הרחקה כשיש מקום פנוי בית רובע לצד השני ולפי ענ"ד נ"ל כמוש"ל דאף חכמים דפליגי אדר"מ לא פליגי רק בטובא קרחות אבל בשתי קרחות שיש בכ"א בית רובע אף חכמים מודים דיכול לזרוע שני מינין בלי הרחקה ביניהם אכילת הגפן היינו עבודת הגפן יחידי ששה טפחים סביב לענין כלאי הכרם כדאיתא שם פ"ג מ"ז פ"ו מ"א ואיתא בירושלמי דמקום הגפן עצמו אינו מצטרף תבואה בתבואה בית רובע שם במשנה ובירושלמי איתא עלה ובלבד שלא תהא חבושה מארבע רוחותי' כל המפרשים פי' מתניתין לענין הרחקה ולפי"ז בחבושה מד' רוחותי' אף הרחקת בית רובע לכל צד לא מהני ולפי מש"ל נ"ל דמתניתין לענין שיעור שדה מתניא וכפלה המשנה ענין זה משום דמסיק עלה דיני ירק ולפי"ז לא אסר הירושלמי חבושה רק בלי הרחקה אבל ע"י הרחקה שרי ולפי מש"ל דבכ"ע לכו"ע בעינן הרחקת ששה טפחים א"כ מה שאסרו בזה חבושה היינו אף ע"י הרחקת ש"ט ולפי מש"ש לעיקר דשם מותר בלי הרחקה כלל רק ע"י שינוי החרישה שתי וערב לא אסרו חבוש רק בכה"ג דהיינו בלי שום הרחקה ועמש"ל בביאור המשנה דשם פ"ב מ"י בענין ירק בירק ש"ט הוכחה לזה אלא שיש לעיין אליבא דמאן אי אליבא דר"מ דקרחת הא לא קפיד אחבישה כנ"ל ואי אליבא דחכמים הא חכמים אסרי אפילו סמוכים ולפי מ"ש מקודם דמודו רבנן בשתי קרחות דליכא ערבוביא כיון דליכא רק שני מינין א"ש כמו"ש היה ראש תור נכנס בתוך של שעורים מותר מפני שהוא נראה כסוף שדהו (שם פ"ב מ"ז) פי' ראש תור היינו חוד מתמונת משולש ומלשון המשנה משמע דאף שנכנס לתוך השעורים מותר והרמב"ם העתיק דכשהזויות נוגעות בצלע של זרע אחר מותר וכ"ש כששתי זויות נוגעות זו בזו דמותר ונ"ל דאף לפי מש"ל דבכ"ע בעינן הרחקת ש"ט מ"מ בראש תור וודאי לא בעינן שום הרחקה ולא שינוי דחרישה שתי וערב ר"ל בשם חזקי' אומר ראש תור הבא מחורבה מותר א"ר יוחנן ל"ש אלא היה ר"ת הא ר"ת הבא מחורבה אסור חזקי' אמר מי שיש לו בית רובע וכ"ש אותו כ"ש זורע לתוכו כל מין שירצה אר"י אינו זורע לתוכו אלא מין אחד לבד אר"ז מודה ר"י שאם היה בית רובע ומחצה שהוא זורע חצי רובע מכאן וחצי רובע מכאן אותו חצי רובע נידון לכאן ולכאן מתניתא פליגא על ר"י היו לו שדות אחת זרועה חטין ואחת זרועה שעורים מותר להביא תלם בינתים ולזרוע אחת חטה ואחת שעורה מפני שהחטה נראית כסוף שדהו של חטים ושעורים כסוף שדהו של שעורים מה עביד לה ר' יוחנן פתר כראב"י דראב"י אמר אפילו חטה אחר חטה נכנסת לתוך של שעורין ושעורה אחר שעורה נכנסת לתוך של חטין מותר מפני שהחטה אחר חטה הנכנסת לתוך של שעורין חטה ושעורה אחר שעורה הנכנסת לתוך של שעורין אבל אם היתה חטה אחת מובלעת בשל שעורה או שעורה אחת מובלעת בשל חטין אסור (שם בגמ') ראש תור הבא מחורבה נ"ל דהיינו שהזרוע אינו רק חוד ותמונת המשולש משתלמת ע"י מקום חרוב ופנוי אשר הבלתי זרוע עם הזרוע יחד הן בתמונת