באר היטב (עה"ת) כב

דאמוראי (זבחים ל' א') ובכ"ד כשם שהשחיטה צריכה להיות לשמה לכתחילה ובדיעבד כשרה בשינוי קודש אלא שלא עלה לשם חובה כמו כן הדין בקבלת הדם וזריקתו (זבחים ד' א') ובהולכת הדם פלוגתא דתנאי שם (י"ג א') בחטאת וה"ה בכל הזבחים לענין עליה לשם חובה ויתבאר עוד להלן בד"ה והקריבו שינה במחשבת שינוי קודש באיזו עבודה אעפ"י כן אסור לשנות בעבודה שלאח"כ ריש זבחים בגמ' ועי' מש"ל בדיני החטאת אי מחשבין מעבודה לעבודה דזריקה ואי מחשבין בא' מד' העבודות להקטיר בשינוי קודש. כשם שצריך מחשבה בשחיטה לשם אותו הזבח כמו כן צריך מחשבה לשם בעלים. שם (מ"ו ב') דבעי כוונה לשם זובח וכן בעינן בקבלה הולכה וזריקה לחכמים ולר"ש בקבלה וזריקה ואם שינה לא עצו לשם חובה שם (ד' א' ב') מיהו יש חילוק בין דין שינוי קודש לדין שינוי בעלים דדין שינוי בעלים אינו נוהג בקרבנות ציבור [זבחים ד' א') ע"ש ועמ"ש בדיני חטאת דדין דשינוי בעלים משונה מדין דשינוי קודש דבעבודות דמקמי זריקה אין המחשבה דשינוי בעלים פוסלת רק במחשב לזרוק דמה לשם בעלים אחרים עש"ה. ונראה פשוט דה"ה בכל הזבחים לענין עליה לשם חובה וכ"כ התוס' ריש זבחים אי איכא ביורש דין דשינוי בעלים פלוגתא בגמ' זבחים ז' ב' והיינו בכל הזבחים דחטאת ואשם אין יורש מקריבם עקירה בטעות אי הוה עקירה לענין שלא יעלו לבעלים לשם חובה בכל הקדשים ולפסול בפסח וחטאת פלוגתא דאמוראי. מנחות (מ"ט א') ועיין פסחים (ע"ב א') לשם ששה דברים הזבח נשחט לשם 1 זבח פירש"י אותו זבח לשם 2 זובח לאפוקי שינוי בעלים. לשם 3 השם לשם מי שאמר והיה העולם. לשם אישים לאפוקי כבבא פרש"י ע"מ לעשותו חתיכות צלויות לשם 4 ריח לאפוקי אברים שצלאן והעלן דאין בהם משום ריח והיינו ג"כ בחישב ע"מ כן לשם 6 ניחוח לשם נחת רוח, זבחים (מ"ו ב') במשנה וגמ' אר"י אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו כשר שהוא תנאי ב"ד (שם) שינה במחשבת הארבע דברים האחרונים כשר ומרצה היינו שעלו ג"כ לשם חובה תוס' ריש זבחים. מיהו בשינוי דלשם השם נראה דלא משכחת לה דא"כ ה"ל לשם ע"ג אין מחשבה מועלת אלא במי שראוי לעבודה ובדבר הראוי לעבודה ובמקום הראוי לעבודה (מנחות ה' ב') בסיומא דמלתיה דרבא וע"ש בסי' כ"ז מחשבה שאמרנו לענין לכתחילה ולענין דלא עלו לשם חובה ולפסול דבעינן למימר קמן בדיני פיגול וחטאת אי היינו מחשבה בלא דיבור או דוקא דיבור עי' תוס' ב"מ (מ"ג ב') ד"ה החושב שכתבו דהיינו דיבור כדמוכח (זבחים נ') (מנחות כ') (פסחים ס"ג) (גיטין נ"ד) ועי' תוס' (זבחים ד' ב') ד"ה מחשבה (בכורות נ"ט) ד"ה במחשבה (חולין נ"ט) ד"ה אלא זביחה ועמ"ש במס' (ר"ה כ"ח א') ד"ה שכפאוהו:

שם והקריבו וגו' היינו קבלת הדם שצריכה כהונה (זבחים נ"ב א') אר"ה בריה דר"י הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו דאי ס"ד שלוחי דידן נינהו מי איכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד ושליח מצי עביד (קדושין כ"ג ב' יומא י"ט א') ובמס' נדרים ל"ה ב' בעיא דנא אכשטא ונ"מ לענין מודר הנאה אי מצי מקריב וכתבו התוס' דהא דאר"ה בריה דר"י דוודאי שלוחי דרחמנא נינהו היינו גם שלוחי דרחמנא. הקבלה בכלי שרת קבל פחות מכדי הזיה בכלי א' ופחות מכדי הזיה בכני שניה לא נתקדש הדם (מנחות ז' ב' זבחים צ"ג ב' ועיין זבחים ל"ו ב') דרק מתנה א' מעכבת ועיין מ"נ בהל' מעה"ק פ"ד ה"ח אין כפרה רק בדם הנפש (כריתות כ"ב א') וע"ש מהו דם הנפש ויתבאר להלן פרשה ז' פסוק כ"ו ולכתחילה צריך לקבל כל הדם (זבחים כ"ה א') וצריך שיתן הוורידין לתוך הכני שם וע"ש עוד כמה פרטים. קדשי קדשים ששחיטתן בצפון קיבול דמן ג"כ בצפון (שם מ"ז א') כל הזבחים שקבלו דמן זר אונן טבול יום מחוסר כפורים מחוסר בגדים שלא רחץ ידים ורגלים ערל טמא יושב עומד שלא על הרצפה פסולין (זבחים ט"ו ב') בפי' טמא עמ"ש בספר שמות פרשה כ"ח פסוק ל"ח אונן אמר רבא דבציבור הציץ מרצה (שם ט"ז ב') ומסקינן שם דלא כוותיה קיבל בשמאל פסול ור"ש מכשיר (שם ט"ו ב') משום דלא כתיב יד בקבלה דכ"מ שנאמר יד אינו אלא ימין (שם כ"ד א') (מנחות י' א') מיותר בגדים כמחוסר בגדים (שם י"ח א') קרוע בגדים כמחוסר בגדים. כ"ג שלבש בגדי כהן הדיוט ה"ה כמיותר בגדים:

כהן הדיוט שלבש בגדי כהן גדול ה"ה כמחוסר בגדים (שם) ויש עוד פסולין אחרים והן נשים (קדושין ל"ו) כהן שעבד ע"ג במזיד (מנחות ק"ט ב') ע"ש שתוי יין (זבחים י"ז ב' י"ח א') פרוע ראש היינו לאחר שלשים יוה משגילח (סנהדרין כ"ב ב' תענית י"ז ב) ואינו מחלל עבודתו בעל מום מחלל (קדושין ס"ו ב') עי' רש"י שם. חלל עבודתו כשרה (קדושין שם) (פסחים ע"ב ב') והיינו בשוגג כדמוכח שם וכפירש"י מיהו ת"ק דשם פוסל בכ"ע קבל הפסול ולא זרק עדיין אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל דקבלה לחוד וודאי לא משוה שיריים כן מוכח ממתניתין (זבחים ל"ב א') וכ"כ התוס' בפירוש (שם ל"ד ב') ד"ה פסול וכן מוכח (מעילה ה' ב') קבל כשר במחשבה הפוסלת וזרקו בכשרות אפילו יש דם הנפש לא יחזור ויקבל דנעשו שיריים אבל כ"ז שלא זרקו נראה מהא דאמרינן (שם ל"ד ב') דאין עושה שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו דאם יש דם הנפש יחזור ויקבל קבל פסול בלי מחשבת פסול וזרקו פסול בעי מיניה ר"ל מר"י (זבחים שם) (מעילה שם) ופשוט לו דאינו עושה שיריים וכן בקבל פסול וזרק כשר כמוש"ש ובטמא שקיבל וזרק מסקינן (מעילה שם) דעושה שיריים ועמש"ל בדיני פיגול קבל הכשר ונתן לפסול יחזיר לכשר לא החזירו לכשר וזרקו הפסול נעשה מה שנשאר במזרק שיריים כן משמע שם בג' ועי' (זבחים צ"ב א') תוס' ד"ה ושקבלו פסולין וזרקו א"ד (מעילה ו' א') קיבל בימינו ונתן לשמאלו יחזיר לימינו. קיבל בכלי קודש ונתנו בכלי חול יחזיר לכלי, קודש נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר (שם ל"ב א') נשפך הדם על הרצפה ואספו פסול (שם כ"ה א') היה