באר היטב (עה"ת) רכו

שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום (שם קי"א א') טעמי' דר"ש שהיום הולך אחר הלילה ומתניתין הנ"ל דיצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום כר"ש והא דקתני שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום לאו היינו לצדדין אלא בשכיר שעות דלילה איירי שם בגמ' ע"ש ת"ר האומר לחבירו צא שכור לי פועלים שניהם אין עוברין משום בל תלין זה לפי שלא שכרן וזה לפי שאין פעולתו אצלו (שם קי"א א') ומפרשינן שם דא"ל שכרכם על בעה"ב אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים יש בו משום ביומו תתן שכרו ויש בו משום לא תלין גו' (ב"מ קי"א א') במשנה. ר' יוסי בר' יהודה אומר כו' בהמה וכלים אין בהן אלא משום בל תעשוק בלבד (שם קי"א ב') בגמ' אימתי בזמן שתבעו לא תבעו אינו עובר עליו (שם קי"א א') במשנה ח"ר לא תלין גו' יכול אפילו לא תבעו ת"ל אתך לדעתך יכול אפילו אין לו ת"ל אתך שיש אתך כו' (שם קי"ב א') אמר רבה בר רב הונא הני שוקאי דסורא לא עברי משום בל תלין מידע ידעי דעל יומא דשוקא סמיכי פשוט דהיינו אף ביש לו אבל משום בל תשהה עובר (שם קי"א א') פירש"י מיום השוק ואילך כשיש לו מעות המחהו אצל חנוני או אצל שולחני אינו עובר עליו (שם קי"א א') פשוט דהייני כשחוזר ותובעו בתוך זמנו אין בעה"ב עובר משום בל תלין (שם קי"א א') במשנה אבעיא להו חוזר או אינו חוזר ר"ש אמר אינו חוזר רבה אמר חוזר אמר רבה מנא אמינא לה מדקתני אינו עובר עליו מעבר הוא דלא עבר הא מהדר הדר ור"ש מאי אינו עובר אינו בתורת לעבור (שם קי"ב א') בביאור זה כתבו התוס' בחד פירושא דהא פשיטא להו דפועל חוזר בו לתבוע שכרו מבעה"ב כדבעינן למימר קמן ופלוגתייהו לענין לעבור על בל תלין דר"ש ס"ל דאינו עובר כיון דניתק מחיובי' דבל תלין שעה אחת שוב אינו חל עליו ורבה ס"ל דמחייב משים בל תלין כשחוזר ותובעו והא דקתני אינו עובר עליו היינו דווקא כ"ז שעומד אצל שולחני והכי דייק לישנא דמתניתין לרבה וכ"ז תימא וביותר לא יכולתי להבין כלל כוונתם דהא הא דקתני אינו עובר עליו ע"כ בתובעו איירי דבלא"ה בשום ענין אינו עובר ע"כ צ"ל בהכרח דאדרבה הא פשיטא להי דמשום בל תלין אינו עובר אלא דרבה ס"ל דמעבר משום בל תלין הוא דאינו עובר מכיון שניתק שעה אחת כנ"ל אכל מ"מ הפועל חוזר בו ויכול לתבוע שכירתו מבעה"ב ולפי"ז א"ש בפשיטות דיוקא דיליה ממתניתין ור"ש ס"ל דאיני חוזר כלל על בעה"ב ובביאור זה כתבו התוס' דא"א לומר דהיינו בפטרו בפירוש אף אם החנוני לא יפרעני דוודאי מחילה א"צ קנין כמו"ש התוס' בכמה דוכתי ו ממילא גם החנוני מתחייב בתורת ערב בשעת מתן מעות וכמו"ש בח"מ סי' קכ"ו ס"ב סי' קכ"ט ס"ג בהגהה ואשר י"ל בביאור זה כתבו א) דאיירי שלא פטרו בפירוש אלא בסתם ומספקא להו אי הוה כפטרו בפירוש לגמרי ושוב א"י לחזור בו על בעה"ב וממילא נתחייב החנוני וא"י לחזור בו או דל"ה כפטרו בפירוש לגמרי ויכול הפועל לחזור על הבעה"ב וממילא גם החנוני יכול לחזור בו פי' ב) שא"ל שהוא פוטרו לבעה"ב אם יפרענו החנוני ומבעיא להו אם יכול הפועל לחזור בו ולתבוע מבעה"ב כ"ז שלא חזר בו החנוני דר"ש ס"ל דאינו חוזר דה"ל כמחל לי כ"ז שלא יחזור בו החנוני בעו מיניה דרב ששת קבלנות עובר עליו משום בל תלין או אינו עובר עליו משום בל תלין אומן קונה בשבח כלי והלואה היא או אין קונה בשבח כלי ושכירות היא א"ל רב ששת עובר לימא מסייע ליה הנותן טליתו לאומן גמרה והודיעו אפילו מכאן ועד עשרה ימים אינו עובר עליו משום בל תלין נתנה לו בחצי היום מששקעה החמה עובר עליו משום ב"ת כו' א"ר מרי כו' בגרדא דסרבלא כו' דקא אגרי' מיני' לבטושי בטשא ובטשא במעתא פי' רש"י דאין זה קבלנות אלא שכירות (שם קי"ב א') ובמס' ב"ק צ"ט א' איתא דר"ש מצי סבר אומן קונה בשבת כלי ור"ש איירי בשליחא דאגרתא וכתבו התוס' דלשון הבעיא שהיה לפני ר"ש לא היה בלשון הש"ס לפי"ז א"א סתמא בעו מיני' והש"ס הוא דמפרש הכי במס' ב"מ משום דס"ל אין אומן קינה בשבת כלי תניא לא תעשוק שעו"א מאחיך פרט לעובדי כוכבים כבר כתבתי לעיל פסוק י"א דפשוט הוא דהיינו בעובדי כוכבים שלפי דתם זמו וממונו של בעל דת אחרת היה מותר גרך זה גר צדק בשעריך זה אוכל נבלות כי' וכולן עוברין עליהם בכל השחית הללו כו' משום ביומו תתן שכרו ויש בהן משום בל תלין גו' ר' יוסי ברי"א גר תושב יש בו משים ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין (שם קי"א ב') וכן ס"ל לתנא דבי ר' ישמעאל (שם קי"א ב') ועמש"ל פרשה כ"ה פסוק ל"ה בענין גר תושב

(יד) לא תקלל חרש. באומללין שבעמך הכתוב מדבר (סנהדרין ס"ו א') וה"ה לכל אדם (שם) ובספר שמות כ"ב איתא ונשיא בעמך ל"ת ודווקא בעושה מעשה עמך (מכות ח' ב' ב"מ מ"ח ב' פ"ב ל) ובכ"ד המקלל עצמו וחבירו בכולן עובר בל"ת (שבועות ל"ה א') בכולן היינו באלף דלית ביוד הי בשין דלת יר בחנון ורחום בארך אפים ברב חסד ובכל הכנויין דתני שם מקמי הכי למימרא דחנון ורחום שמות נינהו ירמיהו כו' הגדול הגבור הנורא האדיר כו' חנין ורחום ארך אפים ורב חסד ה"א נמחקין אמר אביי מתניתין במי שהוא חנון במי שהוא רחום קאמר (שם בגמ') ר' חנינא בר אידי אומר הואיל ואמרה תורה השבע ואל תשבע קלל ואל תקלל מה השבע בשם אף לא תשבע בשם מה קלל בשם אף לא תקלל בשם (שם ל"ה ב') אבל ככנויין נטורתכה ה' אלהים וכן יככה אלהים זו היא אלה הכתובה בתורה (שם ל"ה א') במשנה יתיב ר' כהנא קמיה דרב יהודה ויתיב וקאמר הא מתניתין כדתנן א"ל כנה יתיב ההוא מדרבנן ויתיב וקאמר גם אל יתצך לנצח א"ל כנה תרתי ל"ל מ"ד ה"מ מתניתין אבל בקראי אימא לא מכנינן קמ"ל אל יככה יברך וייטיב לך פ' בתנאי כך וכך ר"מ מחייב וחכמים פוטרין (שם ל"ה א') טעמיה דר"מ דמכלל לאו אתה שומע הן וחכמים ס"ל דל"א מכלל לאו אתה