באר היטב (עה"ת) רכה

אוכל תשע ואכל תשע והפריש קרבן ואח"כ אכל עשירית ה"ל עשירית חצי שיעור ואחצי שיעור לא מחייב (שם כ"ח ב' כ"ט א') אמר רבה שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים כו' מיגו דחלה שבועה על ענבים חלה נמי אתאנים (נדרים י"ז ב') ורב הונא פליג שם וס"ל דלא חלה שבועה כלל וכתבו התוס' שבועות שם דהא דלא אמרינן לרבה סברא דמינו בשבועה דתשע ועשר משום דאכל תשע מהעשר מחייב משום שבועה ראשונה ואין כאן אף אחת שאינה בכלל שבועה ראשונה אמר רבה שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים ואכל תאנים והפריש קרבן וחזר ואכל ענבים ה"ל ענבים חצי שיעור ואין מביאין קרבן על חצי שיעור (נדרים שם) דינים התלויין בלשון השבועה בכוונת ומטרת השבועה ודיני זמני השבועה ואם לא קיים בזמנו שקבע יתבארו בדיני נדרים בסדר מטות מתירין כו' כדאיתא (שבועות כ"ז ב' כ"ח א') אגב גררא כו' כדמסקינן הלכתא נדרים כ"ב ב') האב והבעל מפירין שבועות כמו שמפירין נדרים רמב"ם פי"ג מהל' נדרים וכדכתיב בסדר מטות וכל שבועת אסר אמר רבא נשבע על ככר ואכלה אם שייר ממנה כזית נשאל עליה אכלה כולה אין נשאל עלי' (שבועות כ"ז ב') ה"ד אי דאמר שלא אוכל מכזית קמא עבדי' לאיסורא אי דאמר שלא אוכלנה מאי איריא כזית אפילו כ"ש נמי אב"א שלא אוכל כו' מיגו דמהני לי' שאלה אכזית בתרא מהני כו' אכזית קמא אב"א שלא אוכלנה אי שייר כזית חשיב לאתשולי עלי' ואי לא לא חשיב לאתשולי עלי' (שם כ"ח א') הפוסקים כתבו עפי"ז ביו"ד סי' רל"ח דבשבועה שלא אוכלנה ושייר ממנה פחות מכזית חייב ולפי ענ"ד א"י מנ"ל הא דלא אמרו אלא דלא חזי לאתשולי עלי' אמימר אמר אפילו אכלה כולה נשאל עלי' אי בשוגג מחוסר קרבן אי במזיד מחוסר מלקות אבל כפתוהו על העמוד לא כדשמואל דא"ש כפתוהו על העמוד ורץ מב"ד פטור ולא היא התם רץ הכא לא רץ (שם) כל דיני התרת שבועות כדיני התרת נדרים ויתבארו בסדר מטות דיני קטנות וגדלות לכל המצות ולעונשין נתבארו בספר שמות פרשה י"ב עונת נדרים ושבועות שנה קודם גדלות ואז נדריו נבדקין אם יודעין לשם מי נדרו נדריהם נדרים (נדה מ"ה ב') בשינוי לשון ודין שבועתם כדין נדריהם ואם נשבע קודם גדלות מחויב לקיים גם כשיגדל דין הקדשם כדין נדריהם פשיט שם וכמו שיתבאר הביא שערות אחר י"ג שנים ויום אחד השנה דקודם גדלות היינו קודם הבאת שערות פשוט בתוס' שם מ"י ב' ד"ה ר"י ור"ל ע"ש הקדיש הוא ואכלו אחרים רב כהנא אמר אין לוקין כו' מופלא סמוך לאיש דרבנן ר"י ור"ל דאמרי תרוייהו לוקין כו' מופלא סמוך לאיש דאורייתא (שם) וכתבי התוס' דזה ל"ח התראת ספק שמא לא יביא שערות בי"ג שנים ויום א' משום דאזלינן בתר רובא א"ר הונא הקדיש ואכלה לוקה שנאמר איש כי יפליא גו' ולא יחל גי' כל שישנו בהפלאה ישנו בבל יחל (שם מ"ו א') ואע"ג דלגבי כל המצות אינו בר עונשין מ"מ לנדרים הוה בר עונשין רש"י שם ופשוט דהיינו למ"ד אכלו אחרים לוקין ופשוט הוא בכ"ד שדין השבועות כדין הנדרים ועמש"ל בסדר ויקרא בדין המעילה ת"ר למה רבו כופו לנזירות אבל לא לנדרים ולא לשבועות ולערכין (נזיר ס"ב ב') ומסקינן בביאור זה אמר אביי למה רבו צריך לכפותו לנזירות פירש"י דבלא כפית רבו חלה עליו נזירות וא"צ לכפותו לנדרים וא"צ לכפותו לשבועה כו' שאין הרשות בידו שם

(יג) לא תעשוק את רעך. כל הכובש שכר שכיר עובר בחמשה שמות הללו ועשה משום בל תעשוק א"ר ומשום בל תגזול ומשום בל תעשוק שכיר עני ומשום בל תלין ומשום ביומו תתן שכרו ומשום לא תבוא עליו השמש הני דאיכא ביממא ליכא בלילא ודאיכא בלילא ליכא ביממא א"ר חסדא שם שכירות בעלמא איזהו עושק ואיזהו גזל אר"ח לך ושוב לך ושוב זה הוא עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זה הוא גזל מתקיף לה ר"ש כו' אלא אר"ש נתתיו לך זהו עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זהו גזל מתקיף לה אביי כו' אלא אמר אביי לא שכרתיך מעולם זה הוא עושק נתתיו לך זהו גזל רבא אמר זה הוא עושק זה הוא גזל ולמה חלקו הכתוב לעבור עליו בשני לאוין (ב"מ ק"י א'): שם ולא תגזול עמש"ל פסוק י"א ויש לבאר בזה גזלן דיהיב דמי והנגזל אינו אומר רוצה אני כתבו התוס' במס' ב"ק ס"ב ב' ב"מ ה' ב' סנהדרין כ"ט ב' דאין זה בכלל גזל וחמס דקרא ולפי ענ"ד הוא דבר תימא מאד דמ"מ גוף הדבר הוה אצלו בגזלה וגם פשט הסוגיא דב"ק קי"ט א' לא משמע כלל הכי והנ"ל לדבר פשוט מבורר דבלא אמר רוצה אני הוה גזל וחמס גמור וכ"כ הב"י בטור בשם המישרים ובההיא דסנהדרין שם צ"ל דלענין קושיא דמדאורייתא היא סמיך אקושיא דמקשה שם מקמי הכי אגזלנים ועמ"ש מזה בספרי עוד"ד ב"מ ה' ב' ד"ה אלא הא דאר"ה וסנהדרין שם: שם לא תלין פעולת שכיר גו' שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום (ב"מ ק"י ב') במשנה כל היום פשיט דהיינו עד שקה"ח כדכתיב לא תביא עליו השמש וכל הלילה משמע דהיינו עד עלות עה"ש ועי' תוס' שם ד"ה יצא בלילה ת"ר מנין לשכיר יום שגובה כל הלילה ת"ל לא תלין פ"ש אתך עד בוקר ומנין לשכיר לילה שגובה כל היום שנאמר ביומו תתן שכרו ואימא איפכא שכירות אינה משתלמת אלא בסוף ח"ר ממשמע שנאמר ל"ת פעולת שכיר אתך איני יודע שעד בוקר מת"ל עד בוקר מלמד שאינו עובר אלא עד בוקר ראשון בלבד מכאן ואילך מאי אמר רב עובר משום בל תשהה אמר ר' יוסף מאי קרא אל תאמר גו' לך ושוב גו' שם בגמ' תניא שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה דברי ר' יהודה רש"א שכיר שעות דיום גובה כל היום