באר היטב (עה"ת) ריא

היא לבעלה כמו שכל הנשים חוששות לוסת שאינו קבוע הרשב"א הקשה דהא ממתניתין דאעפ"י שאמרו ד"ש צל"ב חוץ מן הנדה כו' מוכח דמעוברת ומניקה צריכה בדיקה ולפי ענ"ד לק"מ דמ"מ א"ש דמשום וסתה א"צ בדיקה ובביאור הא דא"צ בדיקה בשעת וסתה דעת הר"ן דאף לכתחילה א"צ ודעת הראב"ד דהיינו לענין דיעבד היה לה וסת קבוע קודם העיבור כששלמו ימי עיבור והנקה שלה יש בענין דין חזרת הוסת ג' דעות בין הפוסקים א) דכיון ששלמו ימי מניקתה אף שלא ראתה עדיין חוזרת לוסתה וצריכה לעקרו ג"פ וכתב הב"י שדין זה ל"ש בוסת ההפלגה ונ"ל דלפי"ד הט"ז בס"ק ל"ג שהבאתי לעיל י"ל דה"נ חוששת ליום שחל הפלגתה דמקדם ואולי י"ל דמיום שפסקו ימי מניקתה מתחלת הפלגה ראשונה ולפי ענ"ד כ"ז אינו נראה דא"כ ימי טהרה למ"ד שני מעינות הן לא יעלו להפסקת ג"ע דהא סתימת המעין היא סבת ההפסקה וזה מסתלק אחר ימי טוהר ב) דכ"ז שלא ראתה אינה חוששת ראתה פ"א אף שלא בשעת וסתה חוששת לוסתה ג) דדווקא כשראתה פ"א בזמן הוסת דמכבר היינו באותו יום החודש בוסת דימי החודש או באותה הפלגה ע"י ב"ר בוסת ההפלגה ת"ר תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה פעם ראשונה ד"ש שני' ד"ש שלישית ה"ה ככל הנשים ומטמאה מעל"ע ומפקידה לפקידה (שם ט' ב') ולהלן יתבאר אי היינו כרבי דבתרי זמני הוה חזקה ובראי' שהיא מתחזקת בה ד"ש ולפי"ז לרשב"ג גם בראי' שלישית ד"ש או כרשב"ג ובראי' שהיא מתחזקת בה מטמאה למפרע או דאתיא ככו"ע עברו עליה ג"ע וראתה ד"ש ועוד עברו עליה ג"ע וראתה ד"ש עוד עברו עליה ג"ע וראתה ה"ה ככל הנשים ומטמאה מעל"ע ומפל"פ שם כתב הט"ז בסי' קפ"ט ס"ק מ"ג דאף בלא ראתה קודם הפסקה ראשונה רק פ"א ג"כ בראיה שלאחר הפסקה שלישית ה"ה ככל הנשים כוונה בהפלגתה ה"ז וסת קבוע לא כוונה ה"ל כאשה שאין לה וסת (ט"ז שם) כשהגיע זמנה לראות פעם ראשונה ד"ש שניה מטמאה מעל"ע ומפל"פ עברו עליה ג"ע וראתה ד"ש שם. ולהלן יתבאר אי היינו ככו"ע או רק לרבי וכבר הוזכר מזה לעיל והא דעברו ג"ע וראתה ד"ש מפורש להלן בגמ' דהיינו כר"א דכל אשה שעברו עליה גע"ב ולא ראתה ד"ש התוס' שם יו"ד נסתפקו כשראתה פ"א אחרי ההפסקה ראשונה ושוב הפסיקה גע"ב וראתה אי ד"ש בשני' לר"א אי לא אמר מר פי' בלא הגיע זמנה עברו עליה ש"ע וראתה ד"ש הדר קא חזיא בעונות מאי אר"ג אמר רב פ"א ושניה ד"ש שלישית מטמאה מעל"ע ומפל"פ שם נראה לברור דפעם ראשונה א"א לומר דהיינו ראיה ראשונה שאחרי הראיה שאחר ההפסקה דגע"ב דא"כ א"א לומר דבשניה ד"ש דהא ראיה שלישית היא ואנן הכא אליבא דהא ברייתא קיימינן דבשלישית מטמאה למפרע ומ"ש המהרש"א דבעיא זו והא דר"ג היינו לר"ש ב"ג אינו נראה כלל לפי ענ"ד אלא ראיה ראשונה היינו הראיה שלאחר ההפסקה דגע"ב וכמו"ש הט"ז שם ס"ק מ"ג וכפירש"י בזה ובביאור הספק שהיה בזה פשוט הוא דהיינו אם בשניה שראתה אחר ההפסקה דגע"ב ד"ש כמו בתחילה דבשניה ד"ש או דהשתא כיון דכבר ראתה בתחילה ג"פ ה"ל כהגיע זמנה דבשניה מטמאה מעל"ע והא דעברו עליה גע"ב שנית וראתה ד"ש כתבו התוס' דהיינו משום דע"י הפסקת ג"ע נעשית בחזקת מסולקת בדמים והדין בזה כמו בראיה שניה בעונות קרובות בתחלה ופירש"י בזה תמוה ומשמע להדיא דאף כשהראיה הראשונה והשניה היו בתוך מעל"ע של הוסת שהיה לה מקודם מ"מ ד"ש וכן נראה להדיא מהרשב"א שהובא בזה ביו"ד אמר מר ועוד עברו עליה ג"ע וראתה ד"ש הדר חזיא בעונות מאי אמר רב כהנא אר"ג א"ר פ"ר ד"ש שניה מטמאה מעל"ע ומפל"פ (שם) כבר כתבתי דפעם ראשונה היינו הראיה שאחר ההפסקה והיינו בזה הראיה שאחרי ההפסקה השניה וטעמא דמלתא דבשניה מטמאה למפרע הייני משום דה"ל ראיה שלישית לראיה שאחרי ההפסקה הראשונה וכמו"ש הט"ז שם ס"ק מ"ג ודלא כהב"י ומה שהקשה מזה לשיטת הרשב"א לק"מ עפ"י מ"ש וכמו"ש הט"ז שם אבל הראיות שלפני ההפסקה הראשונה לא מצטרפי לחשבון ג"ר ולכך כי חזיא בעונות לאחר ההפסקה הראשונה בשניה ג"כ ד"ש ורק אם הפסיקה ג"פ מכוונות אז מצטרפת גם הראיה שלפני ההפסקה הראשונה לקבוע וסת ההפלגה מג"ע מני רבי היא דאמר בתרי זמני הוה חזקה אימא סיפא עברו עליה ג"ע וראתה ד"ש אתאן לר"א פי' דס"ל כל אשה שעברו עליה ג"ע ולא ראתה ד"ש דסיפא דהגיע זמנה מייתינן וכי תימא רבי היא ובעונות ס"ל כר"א ומי ס"ל כו' אלא ר"א היא ובוסתות ס"ל כרבי שם לפי גי' זו משמע להדיא דהא דאמרינן מני רבי היא קאי אתינוקת שלא הגיע זמנה דקיי"ל להש"ס דבראיה שהיא מתחזקת בה לרואה בדין שיהא ד"ש כתם שבין ראשונה ושניה טהור שבין שניה ושלישית חזקיה, אמר טמא ר' יוחנן אמר טהור חזקיה אמר טמא כיון דאלו חזיא מטמאה כתמה נמי טמא ורי"א טהור כיון דלא אתחזקה בדם כתמה נמי לא מטמאינן לה שם בביאור זה אין לומר דקאי אהגיע זמנה דבהגיע זמנה אף בלא ראתה יש לה כתם כדמוכח להדיא (שם ה' א') ואין לומר דהיינו לענין טומאת למפרע דכתם דא"כ אמאי מודו בכתם שבין ראיה ראשונה לשניה ופליגי בין שניה לשלישית הא בהגיע זמנה בשניה מטמאה למפרע ועוד דהא ר"ש בן יהוצדק דלהלן אמר בפירוש להלן תינוקת שלא הגיע זמנה ומוכח להדיא שם דהיינו הא דר' יוחנן כמו שיתבאר להלן אלא ודאי בלא הגיע זמנה איירי וא"כ לפי גי' זו ודאי דהיינו כרבי ובביאור מלתי' דרבי יוחנן דאמר כחמה טהור כיון דלא אתחזקה בדם אע"ג דלרבי הא כבר נתחזקה פי' רש"י כלומר כ"ז שלא נהגנו בה עדיין תורת מוחזקת בדם לטמאה למפרע לא גזרו על כתמה ולפי"ז לרשב"ג כתם שבין שלישית לרביעית ג"כ טהור לר' יוחנן ולפי"ז ר"י ור"ל דהכא וכן ר"ש בן יהוצדק ונחותי ימא דלהלן שם דאמרי כר"י כולהו אליבא דרבי אלא דמ"מ יש נ"מ מפלוגתייהו גם לרשב"ג דקיי"ל כוותיה בןסתות והרשב"א