באר היטב (עה"ת) רח

לא אתפרש ומלשון הגמ' משמע קצת דכמו דרשב"ג פליג ובעי שלש בוסת הימים כן פליג בוסת הגוף ובעי שתים והפוסקים והמפרשים כתבו דלרשב"ג בעינן שלש גם בוסתות הגוף כדקתני במתניתין כל שקבעה לה ג"פ ה"ז וסת אר"ה ב"ח א"ש הרי אמרו לימים שנים לוסתות אחת למה שלא מנו חכמים שלשה פי' כרבי כמו"ש התוס' שם ד"ה לימים למה שלא מנו חכמים לאתויי מאי אר"י לאתויי ראשה כבד עליה ואבריה כבדים עליה ורותת וגוסה פי' דבהני אפילו רבי מודה דבעי שלש א"ל אביי מאי קמ"ל מתניתין היא דהא פירשה רבה בר עולא אלא אמר אביי לאתויי אכלה שום וראתה אכלה בצלים וראתה כססה פלפלין וראתה (שם) וכתב הב"י דמשמע מלשון הרא"ש ורבינו ירוחם דכל הני תלתא מיני מצטרפי לקביעות וסת דבכולהו חד גורם הוא ועי' מש"ל בענין וסתות הגוף דלא מצטרפי להדדי ויש לתמוה לפי ענ"ד לשיטת כל המפרשים והפוסקים דלרשב"ג בעינן ג"פ גם בוסתות הגוף א) מאי פריך מאי קמ"ל דהא פירשה רבה ב"ע הא טובא קמ"ל דאף לרבי בעינן בהני ג"פ ב) למה אר"י א"ש למלתי' אהא דהיתה למודה כו' ולא אמר אהא דהכא דמשנה זו היא קודמת למשנה דהיתה למודה וכן למה לא מייתינן (יבמות ס"ד) ממשנה זו דסתם לן תנא כרשב"ג ומייתינן ממתניתין דהיתה למידה ג) דמנ"ל לחדש פלוגתא חדשה בוסת הגוף דלרבי חד זמנא חשוב לכל הפחות כשני פעמים דוסתות הימים ולרשב"ג הין חילוק בין וסתות הגוף לוסתות הימים והנ"ל לפי ענ"ד דהא דקתני כל שקבעה נה ג"פ ה"ז וסת קאי אהא דקתני וכן כל כיוצא בזה והייני בין לרבי בין לרשב"ג והשתא א"ש הכל והא דאמרינן דלרבי א"צ לשנות בוסת הגוף ולשלש בוסת הימים היינו דלרבי דין דוסת הגוף אינו רחוק כ"כ מוסת הימים משא"כ לרשב"ג שדינם רחוק זמ"ז דבוסת הגוף סגי בפ"א ובוסת הימים בעינן ג"פ וכבר כתבתי דהא דבוסת הגוף סגי בפ"א אין זה לענין עקירה היתה למודה להיות רואה בתחילת הוסת כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות טמאות בסוף הוסתות כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות טהורות רי"א אף ימים ושעות וסתות היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה אינה אסורה אלא עם הנץ החמה רי"א כל היום שלה (שם ס"ג ב' במשנה) והתניא רי"א כל הלילה שלה ל"ק הא דרגילה לראות בתחילת יממא פי' בזה אמר ר' יהודה כל הלילה שלה אבל ביום אסורה והא דרגילה לראות בסוף ליליא פי' מתניתין דרגילה לראות בסוף ליליא דבזה כל היום שלה וכל הלילה אסורה שם בגמ' ומוכח מלשון הברייתא דלר' יוסי כששעת וסתה הוא קבוע בתחילת העונה שריא אחר שעת וסתה כשלא ראתה באותה שעה וכן מבואר שם בגמ' להלן מיהו ברישא משמע להדיא דלכו"ע מקמי שעת וסתה טהורה אף באותה עונה ולבתר שעת וסתה טמאה ב) באותה העונה כשלא ראתה בשעת וסתה ובביאור החילוק שבין רישא לסיפא הסכמת כל המפרשים והפוסקים וכן הוא בהכרח דרישא בוסת הגוף ושעות וסיפא בוסת הימים ושעות ונמצא דלענין מקמי שעת וסתה באותה העונה יש להקל יותר בוסת הגוף מבוסת הימים ולענין בתר שעת וסתה באותה עונה כשלא ראתה בשעת וסתה יש להחמיר בוסת הגוף יותר מבוסת הימים וצ"ע למה איירי בסיפא לענין איסור לבעלה ורישא בענין טומאה וטהרה ונ"ל דרישא רבותא קתני דאף לטהרות טהורה מקמי שעת וסתה דלטהרות מחמרינן כדאיתא בפ"ק דנדה בכ"ד ויש לבאר בזה א) הא דאסורה בכל עונת הוסת לר' יהודה אף שיש לה שעה מיוחדת נ"ל דאין זה רק מדרבנן אף למ"ד וסתות דאורייתא ולפי"ז מוכת דלמ"ד וסתות דרבנן אינה אסורה אף בשעת וסתה ממש רק מדרבנן וכן כשאין לה שעה קבועה באותה עונה אינה אסורה בכל העונה רק מדרבנן וכן מוכח מכל הסוגיא דלעיל ט"ז א' מהא דאיתא שם דלמ"ד וסתות דרבנן שריא לגמרי לבתר עונת וסתה ומ"ש בס' בינת אדם היפך זה אינו נכון כלל ב) מבואר במס' שבת פ"ו מקואות פ"ח מ"ג והובא לעיל בסדר מצורע פרשה ט"ו פי"ח דעונה היינו יום או לילה וצ"ע אם היום נחשב תמיד מהנץ החמה עד השקיעה והלילה מהשקיעה עד הנץ החמה ולפי"ז יהיה בין השמשות בספק כמוש"ל בסדר שמיני פ' י"א או דהיום הוא ששה שעות קודם חצות וששה שעות לאחר חצות וכן הלילה הוא ש"ש קודם חצות לילה וש"ש לאחר חצות לילה ועי' נדה ס"ה ב' ועי' יו"ד סי' קפ"ד ש"ך וט"ז שם מכ"ז ג) מ"ש הש"ך בסי' קפ"ד ס"ק מ' בשם הא"ז לפי מה שפי' הוא דבריו דבאין לה שעה קבועה בעונת הוסת צריך לפרוש כ"ד שעות תמוה מאד לפי ענ"ד עפ"י כל הנ"ל ד) מ"ש בס' הנ"ל ס"ב בהגהה באשה שמשנית וסתה להקדים ב' או ג' ימים או לאחר כו' בלתי מובן וכבר האריכו האחרונים בביאורו ולפי ענ"ד אין לחוש לדבר הבלתי מובן כלל ה) וסת המורכב מימים עם וסתות הגוף אי אסורה כל עונת הוסת כמו בוסת הימים לר' יהודה או כוסת הגוף דאינה אסורה רק בשעת וסתה צ"ע ועי' ט"ז שם ס"ק ל"ט א"ר הונא קפצה וראתה קפצה וראתה קפצה וראתה קבעה לה וסת למאי אילימא לימים פי' כשקפצה בימים שוים לחודש או להפלגה הא כל יומא דלא קפיץ לא חזיא אלא לקפיצות והתניא כל שתקבענה מחמת אונס אפילו כ"פ לא קבעה וסת מאי לאו לא קבעה לה וסת כלל לא לא קבעה וסת לימים לחודייהו ולקפיצות לחודייהו אבל קבעה לה וסת לימים ולקפיצות לימים לחודייהו פשיטא א"ר אשי כגון דקפיץ בחד בשבתא וחזאי וקפיץ בחד בשבתא וחזאי ובשבת קפצה ולא חזאי ולחד בשבתא חזאי בלא קפיצה הרשב"א פי' לחד בשבתא דלשלשה שבועות או יותר דאל"כ אין אשה קובעת לה וסת בימי זיבתה כנ"ל ועי' מש"ל בענין רואה מחמת תשמיש מהו דתימא אגלאי מלתא למפרע דיומא הוא דגרים ולא קפיצה קמ"ל דקפיצה נמי דאתמול גרמא והאי דלא חזאי משום דאכתי לא מטא זמן קפיצה (נדה י"א א') בביאור לשון אלא לקפיצות שיטה א) היא שיטת רש"י דהיינו לקפיצות לחודייהו ולפי"ז א"א לומר דאיירי בראתה בימים שוים דבזה פשוט דא"א לומר כן אלא היינו בראתה בימים בלתי שוים ובהא דמסקינן לא קבעה לה וסת כו' ולקפיצות לחודייהו פי' א) פי' הרמב"ן והרשב"א דהיינו אף בראתה בימים בלתי שוים אלא