באר היטב (עה"ת) ר

אף בחייבי מיתות ב"ד וכריתות ופשוט דהרמב"ם פסק דלא כר"פ עולא כי הוה אתא מבי רב הוה מנשק לאחוותיה אבי חדייהו וא"ל אבי ידייהו ופליגא דידיה אדידיה דאמר עולא אפילו שום קורבה אסיר משום לך לך אמרינן לנזירא לכרמא לא תקרב (שבת י"ג א') ונ"ל דהא דאמרינן משום לך לך כו' פירוקא הוא יחוד בעריות אסור מה"ת (סנהדרין כ"א ב') ועי' שלהי מס' קדושין כל העריות שבתורה בין חייבי מיתה בין חייבי כרת בין חייבי לאוין חייבין עליהן בכל ענין יבמות נ"ג ב', במשנה נ"ד נ"ה א') אמר שמואל העראה זו נשיקה כו' כי אתא רבב"ח אר"י כו' (יבמות נ"ה ב') ועי' מש"ל פסוק כ"ב ופסוק כ"ג. קטן בן תשעה שנים וי"א ביאתו ביאה ואעפ"י שהוא פטור עד י"ג שנים ויום אחד היא חייבת (נדה מ"ה א') במשנה מיהו במס' סנהדרין איתא פלוגתא דב"ש וב"ה במסוללת בבנה קטן שב"ש אומרים פוסלה מן הכהונה ומסקינן שם דפלוגתייהו בבן שמונה שנים דילפי מדורות הראשונים שהיו מולידין לשמונה שנים ומשמע דה"ה לכל עריות וידוע דלית הלכתא כב"ש בת ג' שנים ויום א' היא פטורה עד י"ב שנים ויום א' והבא עליה חייב (נדה מ"ד ב') במשנה בשינוי לשון חייבי מיתות ב"ד וחייבי כריתות אי ישנן בכלל מלקות ארבעים עיין (מכות י"ג ב') הבאתי בפרשה ב' פ"ג העונשין של כל העריות מפורשין לעיל פרשה ד' פ"ב ויתבארו בסדר קדושים

(ז) ערות אביך גי' בנו משפחה וכנענית ל"ח בנו (יבמות כ"ב א') דוולדן כמו הן אבל בן אנוסה ומפותה בנו לכ"ד (יבמות כ') הבא על האם פי' שילדתו ע"י נשואין חייב עליה משום אם ומשום אשת האב פי' שתי חטאות לשוגג או שתי מלקיות לר' ישמעאל דס"ל דחייבי מיתות ישנם בכלל מלקות ארבעים במס' (מכות י"ג ב') ר' יהודה אומר אינו חייב אלא משום האם בלבד ואפילו אמי שלא ע"י נשואין חייב עליה משום אמו (שם נ"ג ב') בגמ' הבא על אשת האב חייב משום אשת האב ומשום אשת איש וחייב משום אשת אב בין בחיי אביו ובין לאחר מיתת אביו בין מן האירוסין ובין מן הנשואין (סנהדרין נ"ג א') במשנה בקצת שינוי לשין ועמ"ש בפסוק שלאח"ז טעמיה דר"י איתא בגמ' (שם ב') אמר אביי אמר קרא אמך היא משום אמו אתה מחייבו יאי אתה מחייבו משים אשת האב (שם ב') הבא על אביו חייב שתים משום זכר ומשום אביו איכא דאמרי דלא כר' יהודה דלר"י ערות אביך היינו אשת אביך ולכך כי כתיב אמך היא ממעט אמו מחיוב אשת האב כנ"ל אבל רבנן סברי ערות אביך היינו אביך ממש ולא הוזכר בזה אשת האב שתתמעט מקרא דאמך היא ואיכא דאמרי אפ"ת ר"י ומייתי ליה בק"ו מאחי אביו וס"ל עונשין, מן הדין אם אמו ואם אביו מותרין מן התורה ואסורין מדרבנן ונקראות שניות לעריות (יבמות כ"א) ושם נתבארו כל השניות

(ח) ערות אשת אביך גו' לרבנן דלעיל דערות אביך שבפסוק שלפני זה היינו אביך ממש אתי האי קרא לאשת האב ואיסור לאחר מיתה ילפינן מדכתיב ערות אביך היא ולר' יהודה עיקר קרא אשת האב לאחר מיתה וסיפא דקרא דריש משום אשת אביך אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת איש (סנהדרין נ"ד א') והא דתנן (שם נ"ה א') והבאתי לעיל דחייב עליה משום אשת אב ומשים אשת איש היינו דלא כר"י ואע"ג דר' יהודה לא פליג שם במשנה פליג בברייתא (סנהדרין נ"ד א') נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו ר' יהודה אוסר (יבמות צ"ז א') אר"ג א"ר מ"ט דר"י דכתיב דברים כ"ג לא יקח איש את א"א ולא יגלה כנף אביו כנף שראה אביו לא יגלה וממאי דבאנוסה כתיב מעילויא דקרא ונתן האיש השוכב גו' מיהו מודה דאין בזה רק לאי גרידא כדאיתא (שם מ"ט א' י' א' ב') תניא רי"א אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו חייב אלא משום האם בלבד (סנהדרין נ"ג א') והא ברייתא פליגא אתנא דמתניתין שם הבאתי לעיל בד"ה ערות אביך דלר"י בכ"ע אינו חייב רק משום אמו לבד פי' אינה ראויה לאביו היינו דלא תפסי בה קדושין (שם בגמ') ואע"ג דר"י אוסר באנוסת אביו היינו למלקות כנ"ל והכא לענין כרת וחטאת ואולי יש לחלק בין אינה ראויה לאנוסה ראויה או דרק באינה אמו מחייב משום כנף שראה אביו

(י) ערות בת בנך גו' היינו אף בת בנו ובתו מאנוסה ומפותה דליכא משים אשה ובתה (יבמות צ"ז א' סנהדרין ע"ה) בתו מאנוסתו מנין אמר אביי ק"ו על בת בתו ענש על בתו לכ"ש וכי עונשין מן הדין גילוי מלתא בעלמא רבא אמר א"ל ר' יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה (סנהדרין ע"ו א')

(יא) ערות בת אשת אביך גו' ת"ר הבא על אחותו והיא בת אשת אביו חייב משום אחותו ומשום בת אשת אביו ר"י בן יהודה אומר אינו חייב אלא משום אחותו בלבד כו' מ"ט דרבנן אמרי מכדי כתיב ערות אחותך גו' ערות בת אשת אביך גו' למה לי ש"מ לחייבו משום אחותו ומשום בת. אשת אביך ונ"ל דצ"ל דאע"ג דבת אשת אביו שאינה אחותו שריא מ"מ כשהיא אחותו חייב עליה ג"כ משום בת אשת אביו ור"י בר"י אמר קרא אחותך היא משום אחותו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום בת אשת אביו ורבנן האי אחותך היא מאי עבדי ליה מבעיא להו לחייבו על אחותו בת אביו ובת אמו לומר שאין מזהירין מן הדין כו' ור"י בר"י האי בת אשת אביך מאי עביד ליה מבעי ליה מי שיש לו אישות לאביך בה פרט לאחותו משפחה וכנענית ואימא פרט לאחותו מאנוסה ההיא לא מצית אמרת כדרבא כו' (יבמות כ"ב ב')

(יב יג) ערות אחות אביך גו' אחות אמך גו' בין שהאחוה מן האב בין שהאחוה מן האם (יבמות נ"ד ב') אמר רע"ק שאלתי את רבן גמליאל ור' יהושע כו' הבא על אותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו מהו אינו חייב על כולן אלא אחת או חייב על כל אחת ואחת א"ל לא שמענו אבל שמענו הבא על חמש נשים נדות בהעלם א' שחייב על כל אחת ואחת ונראין דברים מק"ו ומה נדה שהיא שם א' חייב על כל או"א כאן ששלשה שמות לא כ"ש