באר היטב (עה"ת) קצט

(ד) את משפטי גו' דברים שאלמלא לא נכתבו דין הוא שיכתבו ואלו הן עבודת כוכבים גילוי עריות שפיכת דמים גזל ברכת ה' את חקותי גו' דברים שהשטן משיב עליהם ואלו הן אכילת חזיר ולבישת שעטנז וחליצת יבמה וטהרת מצורע ושעיר המשתלח ושמא תאמר מעשה תוהו הם ת"ל אני ה' אני ה' חקקתים ואין לך רשות להרהר בהן (יומא ס"ז ב')

(ה) אשר יעשה אותם האדם. תניא ר"מ אומר כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא אדם הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה ה"ה ככהן גדול אלא שאין מקבל שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה (ב"ק ל"ח א' עבודת כוכבים ג' סנהדרין נ"ט):

שם וחי בהם. אר"י משום ר"ש בן יהוצדק נמנו וגמרו בעלית בית נתזה בלוד כל עבירות שבתורה אם אומרים לו לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת כוכבים גילוי עריות ושפיכת דמים ועבודת כוכבים לא והא תניא א"ר ישמעאל מנין שאם אמרו לו לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג מנין שיעבור ואל יהרג ת"ל וחי בהם ולא שימות בהם יכול אפילו בפרהסיא ת"ל ל"ת את שם קדשי ונקדשתי אינהי דאמרי כר"א דתניא רא"א ואהבת גו' אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך ואם נאמר בכל מאודך למה נאמר בכל נפשך אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ואם יש לך אדם שממוני חביב עליו מגופו לכך נאמר בכל מאודך גילוי עריות וש"ד כדרבי דתניא רבי אימר כי כאשר יקים גו' וכי מה למדנו מרוצח כו' מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור רוצח גופי' מנ"ל סברא הוא כו' מי יימר דדמך סומק טפי דלמא דמא דההוא גברא סומק טפי כי אתא ר"ד אר"י ל"ש אלא שלא בשעת הגזרה אבל בשעת הגזרה אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור כי אתא רבין אר"י אפי' שלא בשעת הגזרה לא אמרו אלא בצינעא אבל בפרהסיא אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור מאי מצוה קלה אמר רבא בר רב יצחק אמר רב אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא וכמה פרהסיא אמר ר' יעקב א"ר יוחנן אין פרהסיא פחותה מעשרה פשיטא ישראלים בעינן בעי ר' ירמי' תשעה ישראל ועובד כוכבים א' ופשטינן דכולהו ישראל בעינן והא אסתר פרהסיא הואי אמר אביי אסתר קרקע עולם היתה רבא אמר הנאת עצמן שאני סנהדרין ע"ד ח' ב') וע"ש תוס' ולא ראיתי להאריך בזה בספרי זה ויש להעיר בזה א) משמע להדיא מכל הנ"ל ומסוגיא דעבודת כוכבים נ"ד א' דרק אונס מיתה נתמעט אבל אונס יסורין לא נתמעט ומחויב לסבול ולא לעבור על שום ל"ת ואע"ג דחייבי מיתה נתמעטו מאונס מיתה שהוא כעונשן מ"מ חייבי לאוין לא נתמעטו מאונס יסורין קריבין למיתה שהן כעונשן. ב) כשעבר בעבודת כוכבים ג"ע ש"ד ע"י אונס מיתה כתבתי בספרי עוד"ד (עבודת כוכבים שם) ד"ה אונס רחמנא פטר ובשיטה הב' דמ"מ פטור ממיתה מההיא (דיבמות י"ג ב') עי' תוס' שם גם י"ל שם דאיירי בלא היה לו להשמט כלל ג) מיהו כשעבר בשארי עבירות משום אונס יסורין נראה דה"ל כעושה לתאבון דרק באונס מיתה בעבודת כוכבים ג"ע דבעינן ריבויא דחייב למסור עצמו הוא דאמרינן לעונש מיתה לא נתרבי ירינה נמי אתקש לג"ע אבל אונס יסורין דידעינן ליה מסברא אינו מציל מהעונש וה"ט דלא מחלקינן משום זה עבודת כוכבים שם א' בין מומר לערלות למומר לשארי עבירות ד) יסורין שאין להם קצבה משמע (כתובות ל"ב ב') ובכ"ד דאינו מחויב לסבול אף בעבודת כוכבים ומ"ש התוס' שם מהא דרע"ק י"ל דל"ח יסורין שאין להם קצבה רק כשמניחין אותו ביני וביני להתרפאות ה) מחויב אדם להוציא כל ממונו אפילו אאיסור לאו גרידא כמ"ש הר"ן בפרק לולב הגזול והובא ביו"ד סי' קנ"ז ועי' (סנהדרין ע"ג א') בענין לאו דלא תעמוד עד"ר ועי' (שבת קל"א א') בענין מזוזה דוודאי אינה דוחה שבת משום דיכול להפקירן ועי' (ב"מ ל' א') דלא דחינן איסורא מקמי ממונא ועי' (כתובות י"ח ב') ואף בשבות דאמירה לבלתי יהודי בשבת לכבות בשריפה משמע שמחויב למסור כל ממוני וצ"ע לענין עדות שקר אם מחויב להפסיד יותר ממה שיפסיד לחבירו ע"י העדות שקר ועי' (כתובות שם) מיהו כשהפסד כל ממונו עומד לסכנת נפשות למות ברעב וכה"ג משמע קצת מהא דסנהדרין ע"ד א' ובכ"ד דאינו חייב למסור רק בעבודת כוכבים וכן בג"ע וש"ד דהא באדם שממונו חביב עליו מגופי דהיינו כל מאודו לא נאמר רק בעבודת כוכבים דמחויב למסור עצמו למיתה מיהו בלא"ה נראה דאף שממונו חביב עליו מגופו בטלה דעתו אצל כל אדם ועי' היטב ביאורי החסיד יו"ד סי' קנ"ז ס"ק ה' י) משום עשה כתבו התוס' ב"ק ט' דאינו מחויב להוציא שליש ממונו:

(ו) איש איש גו' גר עובד כוכבים שנתגייר כקטן שנולד דמי ואין לו מה"ת שום קורבה לא מצד האב ולא מצד האם ולא משום נשואין דמקודם (יבמות כ"ב צ"ח) ובכ"ד גר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה יש לו שאר האם לענין איסור אמו ואחיו ואחותו תאומים וכש"כ דלאח"כ (יבמות צ"ז ב' סנהדרין נ"ח א') העבדים אעפ"י שחייבין בכל המצות אין להם שום דין קורבה לא מצד האב ולא מצד האם סנהדרין נ"ח ב') ונשותיהן מותרות של זה לזה (נדה מ"ז א' קדושין ס"ח) נשתחררו דינם כגרים פשוט ועי' (ביבמות צ"ח שם) שם לא תקרבו לגלות ערוה כל העריות חייבי מיתות ב"ד וחייבי כריתות אין קדושין תופסין בהם (קדושין ס"ז ב' ס"ח א') ועי' תוס' (שם ס"ז) ד"ה מה"מ דזה פשוט אף למ"ד דאין ממזר מחייבי כריתות חוץ מן הנדה שקדושין תופסין בה (שם ס"ט א') ובכ"ד ודיני חייבי לאוין יתבארו במקומן ועיין קדושין שם אמר רב יוסף אל ההרים ל"א גו' יחזקאל י"ח מקיש אשה נדה לאשת רעהו מה אשת רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור פי' במטה אחת אפילו בענין דליכא משום יחוד אף אשתו נדה הוא בבגדו והיא בבגדה אסור ופליגא דר' פדת דא"ר פדת לא אסרה תורה אלא קורבה של ג"ע בלבד וכתב הרמב"ם בהל' איסורי ביאה פכ"א ה"א דלוקה בקריבות וכתב המ"מ שם דלא איירי בחייבי לאוין והרמב"ן כתב דלכו"ע אין מלקות מה"ת