באר היטב (עה"ת) קצד

נחמיה רק בדמים הפנימים אע"ג דהשוחט בפנים בלילה או שקיבל דמה שלא בכלי שרת או נשפך הדם קודם קבלה דלא היה לו שעת הכושר לר' יהודה דס"ל בהני אם עלו ירדו פטור על העלאתן בחוץ כמו"ש לעיל מ"מ השוחט בחוץ בלילה או קיבל בכלי חול בחוץ או נשפך הדם בחוץ ואח"כ העלה בחוץ חייב על העלאתן בחוץ לרבנן דפליגי אריה"ג ומחייבי בשחט בחוץ והעלה בחוץ (שם קי"א ב') בגמרא ועל השחיטה חייב לכו"ע בלילה ואע"ג דמסקינן (מנחות ה' א') דמחוסר זמן לבו ביום ה"ל מחוסר זמן וכן במס' (זבחים קי"ד ב') חשבינן לפסח קודם חצות מחוסר זמן והשוחט מחוסר זמן בחוץ פטור לגמרי לרבנן ולר"ש פטור מכרת נ"ל דצ"ל דלילה כיון דל"ה זמן הקרבה כלל לא חשיב מחוסר זמן ועיין תוס' (מנחות ה' א') ד"ה אלא אר"פ ועיין (זבחים י"ב א' חגיגה ט' ב' מנחות ק' א' נזיר י"ח יומא כ"ט ב' ס"ב ב') המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ חייב מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור פי' אף על המליקה כמו"ש לעיל השוחט את העוף בפנים והעלה בחוץ פטור שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב נמצא דרך הכשרו בפנים פטורו בחוץ דרך הכשרו בחוץ פטורו בפנים (שם קי"א ב') במשנה האי כשרו חיובו הוא תני חיובו שם בגמ' ונ"ל דלפי"ז ג"כ ברישא צ"ל נמצא דרך חיובו בפנים כו' פי' מלק בפנים דמתחייב על העלאתו בחוץ פטורו בחוץ שהמולק בחוץ והעלה בחוץ פטור לגמרי דרך חיובו בחוץ דהיינו שחט בחוץ והעלה בחוץ דחייב גם על העלאתו פטורו בפנים דאם שחט בפנים והעלה אח"כ בחוץ פטור אהעלאה דאינו ראוי לפתח אה"מ רש"א כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו בפנים שהעלה בחוץ חוץ מן השוחט בפנים ומעלה בחוץ (שם קי"א ב') במשנה אמר זעירי שחיטת בהמה בלילה איכא בינייהו וה"ק השוחט בהמה בפנים בלילה והעלה בחוץ פטור לר' יהודה דס"ל (שם פ"ד) דאם עלו ירדו שחט בחוץ בלילה והעלה בחוץ חייב רש"א כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו בפנים והעלה בחוץ חוץ מהשוחט עוף בפנים והעלה בחוץ שאעפ"י שבחוץ חייב בפנים פטור רבא אמר קבלה בכלי חול א"ב וה"ק המקבל בכלי חול בפנים והעלה בחוץ פטור לר' יהודה דאם עלו ירדו המקבל בכלי חול בחוץ והעלה בחוץ חייב רש"א כל שחייבין עליו בחוץ חייבין על כיוצא בו בפנים והעלה בחוץ חוץ מן השוחט עוף בפנים והעלה בחוץ והשתא דתני אבוה דשמואל המולק עוף בפנים והעלו בחוץ חייב מלק בחוץ והעלו בחוץ פטור ור"ש מחייב ר"ש התם קאי ותני כל שחייבין עליו בפנים והעלה בחוץ חייבין עליו בחוץ (שם קי"א ב') חטאת שקבל דמה בכוס אחד נתן בחוץ וחסר ונתן בפנים חייב (שם קי"א ב') במשנה פי' אבל החטאת פסולה שהרי הדם נפסל ביוצא בפנים וחזר ונתן בחוץ חייב (שם) והיינו כר' נחמיה דשירי הדם שהקריב בחוץ חייב קבל דמה בשתי כוסות שניהם בחוץ חייב פי' על כל אחד אחד בפנים ואחד בחוץ פטור (שם והיינו כת"ק דר"א בר"ש שהבאתי לעיל פרשה ד' פסוק ל' דס"ל כוס עושה חבירו דחוי פי' דלא אזיל ליסוד אלא נשפך לאמה שם בגמ' חומר בשחיטה מבעליה ובעליה מבשחיטה חומר בשחיטה שהשוחט להדיוט חייב והמעלה להדיוט פטור (שם ק"ח א') במשנה פירש"י דמעלה להדיוט פטור משום שחוטי חוץ וחייב משום עבודת כוכבים ואם הזיד בעבודת כוכבים ושגג בהעלאת חוץ אינו מביא על שגגתו חטאת ולטעמיה אזיל דס"ל במס' (שבת צ"ד א') דחיוב מיתה במזיד אינו פיטר מקרבן הבאתי לעיל בדיני חטאת עש"ה והתוס' זבחים שם תמהו ע"ז הא מומר לעבודת כוכבים הוה מומר לכל התורה כולה ולאו שב מידיעתו הוא ולאו בר קרבן הוא וכתבו דמעלה לחבירו אין שייך לחייבו משום עבודת כוכבים כיון דאינו מתכוין לשם עבודת כוכבים וא"צ לאוקמי בשוגג חומר מבעליה שנים שאחזו בסכין ושחטו פטורין אחזו באבר והעלו חייבין (שם ק"ח ב') במשנה אמר רב חסדא פסח ששחטו בחוץ בשאר ימית השנה פי' דבפנים כשר לשלמים לשמו פטור דפסח בשאר ימות השנה בפנים בעי עקירה וכל כמה דלא עקר ליה מפסח לאו ראוי בפנים הוא שלא לשמו חייב דעקירת חוץ הוה עקירה שחטו בחוץ סתם פטור דסתמא לשמי קאי ולא אמרינן הואיל וראוי הוא בפנים שלא לשמו כיון דבעי עקירה ובלא עקירה אינו ראוי (יומא ס"ג א' פסחים ס"ב) כי אתא רב דימי א"ר ירמיה א"ר יוחנן בין לשמו בין שלא לשמו פטור דעקירת חוץ לאו שמה עקירה כי אתא רבין אמר ר' ירמיה בין לשמו בין שלא לשמו חייב דפסח בשאר ימות השנה שלמים נינהו יא"צ עקירה והלכך ראוי הוא לפתח אה"מ אמר רבינא השתא דאמר רב חסדא כו' הא דאמר רב יהודה אמר שמואל שלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אה"מ בזמן שהוא פתיח ולא בזמן שהוא נעול שחטן בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל פטור מ"ט מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי (יומא ס"ג א') ונ"ל פי' דבמחוסר מעשה הדין כמו במחוסר זמן מיהו ר"ש דמחייב בל"ת אמחוסר זמן מחייב גם במחוסר מעשה ת"ר שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם משהגריל עליהם חייב על של שם ופטור על של עזאזל עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם למאי חזי פי' לכולהו תנאי דהגרלה מעכבא א"כ ה"ל מחוסרי מעשה דה"ל כמחוסרי זמן ופטור אמר רב חסדא הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ ול"ד לפסח בשאר ימות השנה דס"ל לרב חסדא שלא לשמו חייב ולשמו פטור ול"א הואיל וראוי הוא בפנים שלא לשמו משום דפסח ס"ל דבעי עקירה אבל הכא לא בעי עקירה ומ"ש לשעיר הנעשה בפנים דלא דמחוסר הגרלה לשעיר הנעשה בחוץ נמי לא חזי דמחסרי עבודת היום קא סבר רב חסדא אין מחוסר זמן לבו ביום פי' ולא חשיב מחוסר מעשה בגופו כמו הגרלה (יומא ס"ב ב' ס"ג א') בשינוי לשון איתמר המעלה בזמן הזה ר' יוחנן אמר חייב רל"א פטור רי"א חייב קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא רל"א