באר היטב (עה"ת) קצב

חוץ בכזית כנ"ל ור"א סבר לא ילפינן פנים מחוץ א"ל רבא השתא חוץ מחוץ לא ילפי רבנן דהא פטרי במנסך פחות מג"ל יין אע"ג דאית בהו כמה זיתים כמוש"ל ולא ילפינן להו מקטורת דהיכל אף דהו"ל חוץ מחוץ פנים מחוץ ילפי ומסיק רב אשי שם לתרוצי הא דאביי ניסוך מהקטרה לא ילפי אף דה"ל חוץ מחוץ הקטרה מהקטרה ילפי אף דה"ל פנים מחוץ רבא אמר מתניתין ג"כ בקטורת דהיכל וכגון דקבעינהו שני חצאי פרס במנא פי' שקבע כל הפרס בכלי שרת מ"ס פי' ר"א ס"ל קביעות מנא מלתא היא ומפסלא ע"י חסרון לענין הקטרה בפנים והלכך גם בחוץ לא מחייב בזה אכזית ומ"ס פי' רבנן דר"א ס"ל דקביעותא לאו כלום הוא וגם בזה תמהו התוס' למה ליה למימר דלרבנן קביעותא לאו מלתא אפינו תימא מנתא היא ג"כ שפיר מחייבי אכזית בחוץ כמו בכזית דקומץ ותירצו ג"כ כנ"ל וזה ג"כ ודאי תמוה ביותר ע"ד מש"ל דה"נ נימא כיון דמצינו הקטרה בהיכל בכזית בלא קבעינהו במנא א"כ ה"ל הקטרה בחוץ בכזית גם בקבעינהו במנא כיון דמצינו דמהני בהו כזית וגם תימא כמוש"ל איך קתני ענה וכולן שחסרו כו' פטור אמאי פטור לרבנן דס"ל קביעותא דמנא לאו כלום הוא וצ"ל דאי קביעות מנא מלתא היא כיון דגם בלא"ה ליכא הקטרה בקטורת לכתחילה בפחות מפרס פטור בחוץ בפחות מפרס ואף אי קביעות מנא לאו מלתא מ"מ כשחסרו מחצי פרס פטור בחוץ כיון דלכתחילה לא מצינו הקטרה בפחות מפרס וה' יאיר עיני יש לעיין דהכא אמרינן דר"א ס"ל קביעות מנא מלתא היא ובמס' (מנחות ט') משמע דליכא מ"ד דקביעות מנא מלתא היא ואולי התם קביעות מנא לאו מלתא היא לענין פסול שלא יוכל להשלים והכא לר"א קביעות מנא מלתא היא היינו לענין זה שצריך להשלים השיעור ובלא"ה פסולה להקטרה כמוש"ל אמר רבא השתא למ"ד קביעותא דמנא לאו כלום היא קבע ששה לפר ומשך מהן ארבעה והקריבן בחוץ חייב שכן ראויין לאיל ארבעה לאיל ומשך מהן שלשה והקריבן בחוץ חייב שראויין לכבש חסרו כ"ש והקריבן בחוץ פטור (שם ק"י א') ת"ר המנסך שלשה לוגין יין בחוץ חייב ר"א בר"ש אומר והוא שקדשן בכלי מאי בינייהו א"ר אדא בר יצחק בירוצי מדות א"ב פי' דלכו"ע דווקא קדשו בכלי בעינן אלא דפליגי אי הגודש מתקדש על ידי הכלי או לא ואי אין הגודש מתקדש כשנחסר אח"כ משהו ממה שהיה בכלי והגודש משלים להג' לוגין ה"ל כחסר מג' לוגין ופטור כשנסכן בחוץ רבא בריה דרבה אמר קרבו נסכים בבמה א"ב (שם קי"א א') ופי' דלמ"ד קרבו נסכים בבמה והייני בבמת יחיד ובבמת יחיד ליכא כלי שרת כדאיתא (שם קי"ג) הלכך בשעת איסור הבמות חייב בחוץ אף בלא קידוש כלי ולמ"ד לא קרבו נסכים בבמת יחיד דלא מצינו נסכים בלא קידוש כלי כל שלא נתקדש בכלי בפנים לא מחייב בחוץ ופלוגתייהו בבמת יחיד תלי בפלוגתא אי קרבו נסכים במדבר דלמ"ד קרבו נסכים במדבר קרבו אח"כ בבמת יחיד ת"ר המנסך שלשה לוגין מים בחג בחוץ חייב ר"א אומר אם מלאן לשם חג כו' (שם ק"י ב') כן נראה גי' התוס' מאי בינייהו א"ר ב"י ביש שיעור למים קא מיפלגי פי' התוס' דר"א ה"ק אם מלאן לשם חג אע"ג דליכא ג"ל חייב דאין שיעור למים ר"פ אמר בקרבו נסכים במדבר קא מיפלגי פירש"י דלכו"ע יש שיעור למים ופלוגתייהו דת"ק ס"ל דאף בלי קידוש כ"ש חייב משום דקרבו נסכים במדבר ובבמת יחיד כנ"ל ודין המים כדין היין לכו"ע ור"א ס"ל דלא מחייב עלייהו אא"כ קדשו בכלי דס"ל לא קרבו נסכים במדבר ובבמת יחיד ולפי"ז נ"ל דצ"ל ר"א בר"ש אומר כמו שלפנינו במוסגר דר"א הא ס"ל במשנה שם דאין שיעור למים ועיין תוס' שם רבינא אמר בלמדין ניסוך המים מניסוך היין קא מיפלגי פירש"י דבנסוך היין לכו"ע לא בעינן קידוש כלי ופליגי במים שהוא קרבן צבור ולא הוה בבמה קטנה דלכך לא מצאנו ניסוך מים בלא קידוש כלי אי בעי קידוש כלי בפנים לענין חיוב חוץ או לא המעלה כזית מן העולה ומן האימורין בחוץ חייב (שם ק"ט א' במשנה) ומבואר בגמ' דאע"ג דליכא כזית רק משניהם דשניהם מצטרפין וכתבו התוס' (שם ק"ח ב') ד"ה כמאן מהדרינן פוקעין דאיירי אף בנאבד ונשרף המותר מקודם הקטרה כדמשמע מהברייתא דמייתינן להלן ע"ש ושאני מקומץ ומנחה וכו' שחסרו כ"ש דפטור על הקטר המותר בחוץ כנ"ל משום דהתם נפסלו בחסרון כמוש"ל משא"כ בזה ולפי ענ"ד יש נדין בדבר אי משמע כן מהברייתא וגם אין ראיה מהברייתא להמשנה כיון דאיכא פליגתא דתנאי בהא כדבעינן למימר קמן ואין להוכיח ממתניתין גופא דאין הדין בזה כמו בקומץ ומנחה כו' דלהלן שם ע"ב דאי דינם שוה למה פלגינהו תנא ה"ל למתני העולה והאימורין הקומץ והלבונה כו' שהקריב מהן כזית בחוץ חייב דהכא בעי לאשמעינן דהבשר והאימורין מצטרפין כמוש"ל וכדאיתא בגמ' ויתבאר בסמוך העלה וחזר והעלה וחזר והעלה חייב על כל עליה דברי ר"ש ר' יוסי אומר אינו חייב אלא אחת (שם ק"ח א') במשנה אר"ל מחלוקת בד' וה' אברים דמ"ס כי כתיב לעשות אותו על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר אכל בהמה כתיב ומ"ס אכל אבר ואבר כתיב אבל אבר אחד פי' שהקריבו לחצאין ד"ה אינו חייב אלא אחת (שם ב') פירש"י דלר' יוסי אינו חייב רק בהקטר כל הבהמה אבל בשייר ממנה כ"ש או עכ"פ כזית אינו חייב בחוץ ולפי"ז קשה לי הא דמסקינן אבל באבר אחד ד"ה אינו חייב אלא אחת הא לר' יוסי פטור לגמרי כיון שלא העלה כל הבהמה ות' דהא דאמרינן אבל באבר אחד היינו שהקריב אבר אחד לחצאין אחר שהקריב שאר האברים ובביאור זה נ"ל דהיינו שהקריב כל שאר האברים עם החצי הראשון מהאבר האחרון בבת אחת דהשתא לכו"ע חייב אחת על שתי ההקרבות וכ"ז דחוק הרבה גם יש לתמוה ע"ז דע"כ נ"פ רבנן ור"א בהקטיר כזית קימץ ושא"ד דחשיב שם רק בהני דנפסלין בפנים ע"י חסרון אבל בבשר עולה דליכא בזה פסול דחסרון לכו"ע חייב וגם בלא זה קשה דר"ש ור"י כר"א ואין לתרץ דפלוגתייהו דר"א ורבנן דבקומץ מנחה כו' היינו במוקטרי פנים והכא במוקטרי חוץ כדבעינן למימר קמן דאכתי תקשי כמו"ש