עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › באר היטב (עה"ת)

באר היטב (עה"ת) קצ

Baer Hetev (torah) 190 · באר היטב (עה"ת) · free full Hebrew text

Open in the reader →

לשמו וכשר שלא לשמו והרי פסח בשאר ימות השנה דאינו כשר לשמו וכשר שלא לשמו פסח בשאר ימות השנה שלמים נינהו (שם קט"ו א') ועמש"ל בדין פסח בשאר ימות השנה ששחטו בחוץ המעלה מבשר חטאת מבשר אשם מבשר קדשי קדשים פירש"י כבשי עצרת מבשר קדשים קלים ומותר העומר ושתי הלחם לחם הפנים שירי מנחות היוצק הפותת הבולל המולח המניף המגיש המסדר את השולחן המטיב את הנרות הקומץ המקבל דמים בחוץ פטור ואין חייבין עליו לא משום זרות ולא משום טימאה ולא משום מחוסר בגדים ולא משום שלא רחוץ ידים ורגלים (שם קי"ב ב') במשנה ת"ר מנין למעלה מבשר חטאת כי' שפטור ת"ל עולה מה עולה שהיתה ראויה להעלאה אף כל שראוי להעלאה מנין שאף היוצק הפותת והבולל כי' הקומץ והמקבל בחוץ שפטור ת"ל אשר יעלה גו' מה העלאה שהיא גמר עבודה אף כל שהיא גמר עבודה (שם קט"ו ב') ולעיל שם ק"ז א' איתא והא דתנן הקומץ והמקבל בחוץ פטור מנלן ומהיכי תיתי דחייב תיתי משחיטה מה לשחיטה שכן נפסלת שלא לאוכלן בפסח תיתי מזריקה מה לזריקה שכן זר חייב עניו מיתה תיתי מבנינא פי' במה הצד הצד השוה שהיא עבידה וחייב עליה א"כ לא יאמר בזריקה ותיתי מבנינא משחיטה והעלאה כו' להכי כתב קרא למימר דלא אתי מבנינא והתוס' שם תמהו על אותה הסוגיא ולפי ענ"ד י"ל דבאמת אי לאו הא דלא יאמר בזריקה לא היינו ממעטין כל אלה מאשר יעלה דהוה ילפינן במה הצד משחיטה וזריקה דלא הוי עבודה תמה אי משחיטה והעלאה במה"צ אבל כיון דגלי רחמנא זריקה דנא ילפינן במה"צ אמרינן דאינו חייב רק בהעלאה שהיא גמר עבודה ורק בשחיטה וזריקה חייב אעפ"י שאינן גמר עבודה משים דבהו גלי קרא ועיין (יימא כ"ד א') המקריב קדשים ואימורים בחוץ חייב (שם ק"ט ב') במשנה אמאי והא איכא חציצה פי' בבשר שאינו של עולה אמר שמואל בשהפכן ור' יוחנן אמר כו' ה"מ ר"ש היא דאמר אפילו העלה על הסלע חייב רב אמר מין במיני אינו חוצץ (שם ק"י א') מנחה שלא נקמצה והקריבה בחוץ פטור קמצה וחזר קומצה לתוכה והקריבה בחוץ חייב שם במשנה והטעם בהא דסיפא דשירים לא מבטלי לקומץ ואף ע"ג דלכתחלה לא תעלה מ"מ אם הקטיר כשר כמוש"ל פרשה ב' פסיק ב' השוחט והמעלה בחוץ חייב על השחיטה וחייב על העליה ריה"ג אומר שחט בפנים והעלה בחוץ חייב פי' על העליה שחט בחוץ והעלה בחוץ פטור פי' על העליה שלא העלה אלא דבר פסיל א"ל אף השוחט בפנים ומעלה בחוץ כיון שהוציא פסלי (זבחים ק"י א') במשנה השיב רבי תחת ריה"ג מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שהיתה לו שעת הכושר תאמר בשוחט בחוץ ומעלה בחוץ שלא היתה לו שעת הכושר השיב ר"א בר"ש תחת ריה"ג מה לשוחט בפנים ומעלה בחוץ שכן קידש מקבלו פי' דהנפסל ביוצא אם עלה לא ירד (זבחים פ"ד א') תאמר בשוחט בחוץ שאין קודש מקבלו מאי בינייהו אמר זעירי שחיטת לילה א"ב פי' שחט בלילה בפנים איכא בינייהו לר"ש דס"ל (שם פ"ד) דאם עלתה לא תרד ושעת הכושר לא היה לה רבה אמר קבלה בכלי חול א"ב והיינו ג"כ לר"ש דס"ל בנשפך הדם דאם עלו לא ירדו והא נמי כנשפך הדם דמי ושעת הכושר לא היה לו (שם ק"ח א') ויש לתמוה למה לא אמרו א"ב נשחטה חוץ לזמנו וחוץ למקומו דלכו"ע אם עלו לא ירדו ועיין תוס' מ"ש בזה יש לתמוה מה השיבו רבנן לריה"ג הא רבנן נמי מודו דלר' יהודה דס"ל בנשחט בלילה ונשפך דמה או נתקבל בכלי חול דאם עלו ירדו פטור על העלאתן בחוץ אע"ג דהיו ראויים מחיים ול"ד לרובע ונרבע כי' משים דלא הי' להם שעת הכושר לאחר שחיטה ואין הקודש מקבלן כדאיתא (זבחים קי"א ב') וכמו"ש התוס' (שם ק"ח א') ד"ה שחיטה ורק לר"ש דס"ל בנשחט בלילה ונשפך הדם דאם עלו לא ירדו היא דמחייבינן הכא נר"א בר"ש וא"כ מאי מדמי פסול יוצא לפסול דנשחטו בחוץ הא בפסול דנשחטו בחוץ לכו"ע אם עלו ירדו ולא הי' להם שעת הכושר לאחר שחיטה ונ"ל דצ"ל דס"ל דשוחט בחוץ כיון דהפסול הוא בחוץ רק משום שחוטי חוץ ובלא"ה היתה כשרה לא גריעא לכל היותר מפסול דאם עלו לא ירדו והיתה לה שעת הכושר לאח"ש ולפי"ז לרבנן דריה"ג י"ל דלא מחייב בשחוטי פנים שנפסלו והעלן בחוץ רק בתרתי לטיבותא שעת הכושר ואם עלו לא ירדו מיהו ממתניתין דלהלן ק"ט א' ומברייתא דשם דקשה לומר דאתיא דלא כרבנן מוכת דכל שאם עלו לא ירדו חייבין עליהם בחוץ וכן מוכח מהא דשם קי"א ב' שהבאתי דרק בתרתי לריעותא פטור אף לרבנן כמוש"ל מיהו ר' יוחנן ס"ל (שם פ"ד ב') דלרבנן דריה"ג אפילו בפסול דתרתי לריעותא חייב כדמוכח שם עפ"י מ"ש רש"י ותוס' (שם פ"ה א') בד"ה לא תהא דמ"מ לא פחותה משוחט בחוץ ומעלה בחוץ ולפי"ז צ"ל דהא דהשיבו לריה"ג מפסול יוצא היינו משום דרבנן ס"ל דאין לחלק רק בין ראוי לפתח אה"מ קודם שחיטה או לא התוס' שם הקשו לר"א בר"ש לריה"ג שחט בפנים וזרק בחוץ אמאי חייב לר' יהודה (שם פ"ד) דס"ל דם שנפסל אם עלה ירד וכן איך מתחייב בהעלאת מנחה בחוץ לריה"ג דס"ל דכל המנחות שנפסלו אם עלי ירדו הא נפסלו ביוצא וי"ל כמו"ש התוס' (יומא ס"ג א') ד"ה שלמים משום שיש לו היתר בשאר זבחים וכמוש"ל פרשה ה' פסיק ט"י ד"ה מקדשי ה' מיהו כוונת התוס' שם היא רק דמשום שיש לו היתר בשאר זבחים הדין אם עלו לא ירדו ועיין תוס' זבחים נ"ט ד"ה עד שנא נבנה ע"כ נראה לפי ענ"ד בזה דר"א בר"ש נמי מודה בהיה לו שעת הכושר לאח"ש דאף באם עלו ירדו מחייב משום העלאה בחוץ אלא דלרבי לא מהני קודש מקבלו בלא היה לו שעת הכושר ולר"א בר"ש אף סברא דקידש מקבלי מהני והיינו דלא אמרינן איכא בינייהו נשפך דמה ויצא דמה חוץ לקלעים לר' יהודה דס"ל אם עלו ירדו דלרבי חייב על העלאתו ולר"א בר"ש איני חייב משים דכו"ע מודו דסברא דהיתה לו שעת הכושר מהני ולפי"ז הא דנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו חייב על העלאתו בחוץ כמוש"ל לרבי לא אתי כריה"ג שחט וזרק לרבנן דריה"ג דמחייבי על העלאה דחוץ דשחוטי חוץ א"ר אבהו לדברי ר' ישמעאל דמפיק זריקה משחיטה כנ"ל חייב אחת לדבר