באר היטב (עה"ת) קפט

שאינו ראוי לבוא לפתח אה"מ אין חייבין עליו (זבחים קי"ב א') במשנה מאי חוץ מגתה אר"ל חוץ ממקום הבדוק לה א"ל ר' יוחנן והלא כל א"י בדוקה היא אלא אר"י כגון ששחטה לפנים מן חומת ירושלים וכ"ש חוץ לחומה שלא כנגד הפתח במאי קא מיפלגי מ"ס ירד מבול לא"י ולא הוה בדיקה גמורה ומ"ס לא ירד (שם קי"ג א') שעיר המשתלח ורמינהו אי קרבן שומע אני אפילו קדשי בדק הבית שנקראו קרבן שנאמר במדבר נ"א ונקרב את קרבן ה' ת"ל ואל פתח אה"מ גו' מי שראוי כו' לה' להוציא שעיר המשתלח שאינו מיוחד לה' פי' אלמא דשעיר המשתלח לא מתמעט מפתח אה"מ רק מקרא דלה' ומסקינן ל"ק כאן קודם ווידוי דראוי הוא לפתח אה"מ לווידוי ומתמעט מלה' כאן לאחר ווידוי מתמעט מפתח אה"מ וכתבו התוס' דהיינו דאפשר למעוטי מפתח אה"מ אבל א"צ לכך דלאחר ווידוי אתי בק"ו מקודם ווידוי וקרא דפתח אה"מ אצטריך משום קדשי בדק הבית והרמב"ם היה לו בזה גי' אחרת לחייב קודם ווידוי והל"מ דחה אותה הגי' בטוב טעם הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד והמחיר ואתנן והכלאים והטרפה ויוצא דופן שהקריבן בחוץ פטור שנאמר לפני משכן ה' כל שאינו ראוי לבוא לפני משכן ה' אין חייבין עליו (שם קי"ב א') במשנה ופרכינן בגמ' הא נמי ת"ל מפתח אה"מ בשלמא רובע ונרבע משכחת לה דאקדשינהו מעיקרא וכיון דלא דמי לפרת חטאת ושעיר המשתלח אצטריך קרא אחרינא למעטינהו אלא מוקצה ונעבד דבר שאינו שלו בקדשים קלים ואליבא דריה"ג דאמר קדשים קלים ממון בעלים הוא אתנן ומחיר כלאים ויוצא דופן בוולדות קדשים וקסבר וולדות קדשים בהווייתן הן קדושין פי' בשעת לידתן (שם קי"ג ב' קי"ד א') ועיין תוס' שם בעלי מומין בין בע"מ קבועין בין בע"מ עוברין שהקריבן בחוץ פטור רש"א בע"מ קבועין פטיר בע"מ עוברין חייב בל"ת תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן שהקריבן בחוץ פטור רש"א בני יונה שעבר זמנן פטור ותורים שלא הגיע זמנן בל"ת אותו ואת בנו ומחוסר זמן בין בגופו פי' קודם יום שמיני בין בבעליו פטור רש"א ה"ז בל"ת שהיה רש"א כל שהוא ראוי לבוא לאח"ז ה"ז בל"ת ואין בו כרת וחכ"א כל שאין בו כרת אין בו ל"ת איזהו מחוסר זמן בבעליו הזב והזבה והיולדת והמצורע שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ פטורין עולותיהם ושלמיהם בחוץ חייבין (שם קי"ב ב') במשנה ועמש"ל פרשה ה' פסוק ט"ו ד"ה את אשמו בהא דקדשים לר"ש לפני זמנן ועמש"ל בענין שחיטה פסולה לענין איסור תורה דשחיטה ואכילה והנאה באותן הקדשים ועמש"ל פרשה כ"ב פסוק כ"א בענין איסור הטלת מום בקדשים ועמש"ל פרשה כ"ז פסוק י"ב דבע"מ בדוקין שבעין לרע"ק חייב עליו משום שחוטי חוץ (בכורות ט"ז א') ע"ש בגמ' זבחים שם מותבינן הני בני אשמות נינהו אמר זעירי תני מצורע בהדייהו הני בני שלמים נינהו אמר רב ששת תני נזיר בהדייהו דזעירי קבעוה תנאי דר"ש לא קבעוה תנאי (שם קי"ד ב') מ"ט דר"ש א"ר אלעאי אמר ר"ל דא"ק דברים י"ב ל"ת ככ"א אנחנו עושים גו' א"ל משה לישראל כי עליהו לארץ פי' כשתהיו בגלגל י"ד שנים ישרות תקריבו חובות לא תקריבו וגלגל לגבי שילה מחוסר זמן הוא לגבי חובות וקאמר להו משה לא תעשון אמר רבי ירמיה לר"ז א"ה מלקא נמי לילקי אלמא אמר ר"ז (חולין פ') במחוסר זמן דאותו ואת בנו דלא נקי משום מחוסר זמן משום דהכתוב נתקו לעשה ה"מ לרבנן לר"ש ה"נ דלקי (שם קי"ד א' ב') רב נחמן ב"י אמר פנים דגלגל לגבי שילה כחוץ דמי (זבחים קי"ד א' ב') כ"ז תמוה לפי ענ"ד דמאי פריך מפנים דאיירי ר"ז במס' חולין אחוץ דאיירי ר"ש התם החיוב הוא משום מחוסר זמן והכא החיוב הוא משום שחיטת חוץ ומאי מתרץ רנב"י דלפנים דגלגל כחוץ דמי והא מעיקרא נמי מייתינן לה ללאו בשחוטי חוץ גם לשון אי הכי תמוה ופי' התוס' דחוק למאד והנ"ל דצ"ל כהגי' שהובא בתוס' והא גלגל פנים ארנב"י פנים דגלגל כו' ופי' כ"ז דרבי ירמיה שמע להא דאמר רב אלעאי אמר ר"ל למילתא בפ"ע ולא לפרושי טעמיה דר"ש וס"ד דגלגל הוה פנים ובענין מחוסר זמן בפנים איירי והלכך שאלו לר"ז אלמא אמר דנתקו הכתוב כו' הא מהא דר' אלעאי אר"ל מוכח דאיכא מלקות במחוסר זמן ששחטו בפנים דבלאו מפורש ליכא למימר נתקו כמו"ש התוס' וא"ל ה"מ לרבנן דלא מחייבי בשחוטי חוץ במחוסר זמן אלא לענין פנים איירינן אבל לר"ש בשחוטי חוץ ה"נ דלקי מהאי קרא דר' אלעאי כו' משום שחוטי חוץ במחוסר זמן ואזדא ליה בזה קושיית התוס' (חולין פ' ב') סוד"ה דכמה ע"ש דאף ר"ש לא מחייב מלקות במחוסר זמן בפנים והשתא דמסיק דאשחוטי חוץ קאי ר' אלעאי מקשה הש"ס הא קרא דמייתי בפנים איירי ומתרץ רנב"י דפנים דגלגל כחוץ לגבי שילה הוא ונ"ל דכן היא מסקנת הש"ס בתשובתם אהא דמקשינן בתחילה מ"ט דר"ש ואולי דבתחלת הסוגיא צ"ל מ"ט דר"ש דא"ר אלעאי אר"ל אמר קרא כו' לא תעשון ואמר ר' ירמיה כו' רבה אמר טעמיה דר"ש כדתניא רש"א מנין לזובח פסח בבמת יחיד בשעת איסור הבמות שהוא בל"ת ת"ל לא תוכל לזבוח אה"פ יכול אף בשעת היתר הבמות כן ת"ל באחד שעריך לא אמרתי לך אלא שכל ישראל נכנסין בשער אחד אימת אי נימא אחר חצות כרת נמי מחייב אלא לאו קודם חצות דה"ל מחוסר זמן לעולם לאחר חצות ובשעת היתר הבמות קאי והא בשעת איסור הבמות קאמר איסור במה לו פי' לאחר חצות שאסור להקריב פסח בבמה קטנה כדלהלן שם ובשעת היתר הבמות היינו קודם חצות דאז מותר להקריב פסח בבמה קטנה דקודם חצות הוה שלמים (שם קי"ד ב') עש"ה אמר רב חלקי' דבי רב טובי לא שנו פי' דאשם מצורע בחוץ קודם זמנו פטור לרבנן אלא לשמו דפסול בפנים אבל שלא לשמו דחייב בחוץ הואיל וראוי שלא לשמו בפנים פירש"י לשם עולה דמותר אשם לעולה כמוש"ל פרשה ה' בדיני אשם א"ה לשמו נמי נחייב הואיל וראוי שלא לשמו בפנים בעי עקירה (שם קי"ד ב') וקסבר עקירת חוץ הוה עקירה ולהלן יובא בזה פלוגתא דאמוראי דיומא ס"ג א' מתקיף לה ר"ה וכי יש לך דבר שאינו כשר