באר היטב (עה"ת) קפח

על התורה ועל העבודה על ההודאה על מחילת העון על המקדש על ישראל על ירושלים על הכהנים ועל שאר התפלה כיצד תחנה בקשה מלפניך על עמך ישראל שצריכין להושע וחותם בשומע תפלה

פרשה יז (ג) אשר ישחט גו' בעדים והתראה חייב מלקות (מכות י"ג א') עונש שמענו אזהרה מנ"ל (זבחים ק"ו א') פי' התוס' דבלא אזהרה אינו לוקה ול"ת דכתיב להלן פסוק וא"ו ולא יזבחו גו' אע"ג דלפי מדרש חז"ל לא קאי אשוחט לעבודת כוכבים אלא אשחוטי חוץ מ"מ לא איירי רק בקדשים שהקדישן בשעת היתר הבמות ושחטן בשעת איסור הבמות ואין מזהירין מן הדין פי' בק"ו בהוקדשו בשעת איסור הבמות ואפילו למ"ד עונשין מן הדין אין מזהירין מן הדין א"ר יוחנן אתיא הבאה הבאה מהעלאה דלהלן פסוק ט' מה להלן לא ענש אא"כ הזהיר היינו בספר דברים פרשה י"ב דכתיב שם השמר לך פ"ת גו' וכל השמר פן ואל אינו אנא ל"ת אף כאן לא ענש אא"כ הזהיר רבא אמר אתיא שם שם מהעלאה. הכל (זבחים שם ק"ז א') קדשים שנשחטו בחוץ אע"ג דמעילה לית בהו כמו שנתבאר לעיל פרשה ה' בדיני מעילה מ"מ אסור בהנאה וצריך קבורה ואפילו בבכור שהוא ממון כהן הדין כן כדאיתא (בכורות כ"ח) ומשמע שם להדיא דהתם מה"ת ועמש"ל בסדר ויקרא בדיני המעילה המעלה אברי עולה שנשחטה בעזרה וכן אימורי קדשים קלים ואימורי חטאות ואשמות שנשחטו בעזרה ג"כ בכרת ובל"ת כנ"ל שם וכמו שיתבאר להלן אינו חייב עד שיעלה לראש המזבח רש"א אפילו העלה על הסלע או על האבן חייב (שם ק"ח א' במשנה) תניא קרן כבש ריבוע יסוד כו' אין מעכבין בבמה קטנה (שם ק"ח ב') ומשמע להדיא שם דלענין העלאת חוץ ג"כ לא מעכבי וחייב אף לרבנן תניא דם יחשב פי' דכתיב בשחוטי חוץ לרבות הזורק פי' הזורק דם קדשים שנשחטו בפנים דברי ר' ישמעאל רעק"א או זבח דכתיב בהעלאה לרבות את הזורק (שם ק"ז א') ת"ר מחוץ למחנה יכול חוץ לג' מחנות ת"ל אי עז במחנה מנין אף במחנה לויה ת"ל במחנה אי במחנה יכול השוחט עולה בדרום יהא חייב ת"ל או אל מחו"ל מה חו"ל מיוחד שאינו ראוי לשחיטת קדשים ולשחיטת כל זבח יצא דרום שאעפ"י שאינו ראוי לשחיטת קדשי קדשים ראוי לשחיטת קדשים קלים (שם ק"ז ב' אמר עולא השוחט על גגו של היכל חייב הואיל ואינו ראוי לשחיטת כל זבח (שם) ורבא פליג עליה וס"ל דפטור כולה בפנים וצוארה בחוץ פשיטא דחייב דאמאי קפיד רחמנא אשחיטה ושחיטה בחוץ הואי (שם) כולה בחוץ וצוארה בפנים לרבא מפורש שם דחייב ולעולא משמע שם דפטור בגמ' זבחים ק"ח ב' ממעטינן מקרא לפטור שוגג אנוס ומוטעה והיינו מחייב כרת דשוגג הא חייב בקרבן וכתבו התוס' קצת קשה אנוס ל"ל קרח כו' ושמא אנוס היינו אומר מותר ותימא שוגג ל"ל קרא למעט פשיטא בר קרבן הוא וי"ל דסד"א אי לא מייתי קרבן ליהוי בכרת כי' (תוס' שם) בכל התירה כולה שלוחו של אדם כמותו (רפ"ב דקדושין) מיהו אין שליח לדבר עבירה אלא המשלח פטור ושליח חייב לבר ממעילה ושליחות יד בפקדון וטביחה ומכירה בגניבה (קדושין מ"ב א') ושמאי הזקן ס"נ דיש שליחות לד"ע והמשלח חייב (שם מ"ג א') ומספקינן שם בגמ' אי היינו חיוב בדיני אדם או חיוב בדיני שמים ואת"ל חייב בדיני אדם מודה שמאי באומר לשלוחו צא בעול את הערוה ואכול את החלב ששליח חייב ומשלח פטור שלא מצינו בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב (שם) ולדידן אי יש שלד"ע בשליח שוגג עי' תוס' ב"מ י' ב' ב"ק ע"ט א' ש"ך חו"מ סי' שמ"ח ומש"ש בספרי עוד"ד ב"מ שם תניא אשר ישחט גי' אין לי אלא שוחט בהמה בחוץ שחט עוף פי' תור או בן יונה מנין ת"ל או אשר ישחט יכול אף המולק ודין הוא מה שחיטה שאין דרך הכשרה בפנים חייב מליקה שדרך הכשרה בפנים אינו דין שהיא חייב ת"ל זה הדבר (שם ק"ז א' דברי ר' ישמעאל ורע"ק יליף לה מאו אשר ישחט ע"ש פשוט מזה דבכל שחיטה פסולה פטור משום שחוטי חוץ ומשמע להדיא בזה ושם קי"א קי"ב ב' חילין פ"ב במחוסר זמן דבכ"ז פטיר לגמרי ויש לעיין למה לא תהיה מיתה כמום דעובר משים כל מים ל"י בו כדאיתא (בכורות ל"ד) ונ"ל משום דאין מזהירין מן הדין ואף לפי מ"ש הר"ן (חולין י"ב ב') דחתיכת עיר ובשר הצואר היה מום מ"מ דצורך ותחלת מיתה היא ל"ה מים כמי לענין שחיטה כשירה מיהו איסורא נ"ל דודאי איכא מה"ת משום ק"ו כדמשמע להדיא (מכות י"ז ב') ועוד יש בזה ק"ו ממותיר בקדשים ומאיסור איבוד תרומה עי' בכורות ל"ד א' ועיין מכות י"ד ב' ופשוט בכ"ז דאסיר באכילה ובהנאה מה"ת כדין קדשים שמתו ועמש"ל פרשה ה' פסוק ט"ו ד"ה מקדשי השם ת"ר אשר יעלה עינה גו' אין לי אלא עילה מנין לרבית אימורי אשם חטאת אימורי קדשי קדשים פירש"י כבשי עצרת שהן עצמן נאכלין אימורי קדשים קלים ת"ל זבח מנין לרבות המעלה את הקומץ הלבונה הקטורת מנחת כהנים פת שכולה כליל ומנחת כהן משוח פי' מנחת חביתין המנסך שלשה לוגין יין כי' ת"ל ואל פתח אהל מועד גו' כל הבא לפתח אה"מ חייבין עליו בחוץ ואין לי אלא קדשים כשרים מנין לרבות פסולין כגון הלן והיוצא והטמא ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו ושקבלו פסולין וזרקו את דמו והניתנין למטה שנתנן למעלה והניתנין למעלה שנתנן למטה הניתנין בחוץ שנתנן בפנים הניתנין בפנים שנתנן בחוץ הפסח והחטאת שעשאן שלא לשמן מנין ס"ל לא יביאנו לעשות כל המתקבל פתח אה"מ חייבין עליו בחוץ (שם ק"ט א') ובביאור זה י"ל לפו"ר דהיינו משום שהיו ראויין לפתח אה"מ קודם שחיטה מחיים ורש"י פי' כיון דאם עלו לא ירדו וכהן נזקק להפך בהם בצינורא או להעלותן מראש המזבח למערכה לעשות קרינא ביה וידובר מזה להלן פרת חטאת ששרפה חוץ מגתה שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ פטור שנאמר ואל פתח אה"מ לא הביאו כל