באר היטב (עה"ת) קפו

למחר כמו"ש מצאו לכ"ג בשוק או"ל אישי כ"ג עשינו שליחותך מצאו בביתו או"ל מחיה חיים עשינו שליחותו אמר רבה כי מפטרו רבנן מהדדי בפומבדיתא אמרי הכי מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים טובים ומתוקנים (יומא ע"א א')

(כז) ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת גו' יוציא גו' ושרפו גו' מנתחם לנתחים בלי הפשט (יומא ס"ח א') ענין זה ג"כ אינו על הסדר שהרי בשעה שכ"ג קורא נשרפין הפר והשעיר וכאן כבר נאמר עשיית אילו ואיל העם שהיה אחרי קריאתו (יומא ע"א א') וצ"ל כמוש"ל גבי הוצאת הכוה"מ שלא בא הכתוב בזה ללמדנו רק עיקר הדבר ולא סדר הדברים היכן שורפן ודיני קבלת טומאה ופסולי דפרים הנשרפין הכל נתבאר לעיל בפרשה ד' בפסוק י"ב

(כח) והשורף אותם גו' כל הדינים שבזה נתבארו לעיל פרשה ד' פסוק י"ב: (כט) תענו גו' וכל מלאכה לא תעשו יתבאר בסדר אמור

(לב) וכפר הכהן גו' אשר ימלא את ידו גו' מה ת"ל לפי שנאמר ש"י ילבשם הכהן גו' (שמות כ"ט) אין לי אלא נתרבה שבעה ונמשח שבעה נתרבה שבעה ונמשח יום א' נתרבה יום א' ונמשח שבעה מנין ת"ל אשר ימשח גו' ואשר ימלא גו' מ"מ (יומא ה' א') ופשוט בכולא תלמודא דריבוי יום א' בני משיחה כלל ג"כ הוה בכלל מכל מקום דהכא היינו דתנן בריש יומא דמתקינין כהן אחר שמא יארע בו פסול בכ"ג דודאי אינו משמש בשמונה בגדים מקמי הכי פשיטא אירע בו פסול קודם תמיד ש"ש מחנכין אותו בתמיד ש"ש פי' שלובש שמונה בגדים דהיינו בגדי זהב שהן בגדי כ"ג וה"ל כהן מרובה בגדים שדינו כדין משוח לכ"ד לבד מפר הבא על כל המצות כדאיתא (הוריות ו' ב') אלא אירע בו פסול אחר תמיד ש"ש במה מחנכין אותו א"ר אדא בר אהבה באבנט הניחא למ"ד אבנטו של כ"ג בשאר ימות השנה שהי' של כלאים זהו אבנטו של כהן הדיוט פי' דאבנט של כהן הדיוט הי' של כלאים שפיר דאיכא היכר באבנט כ"ג ביוה"כ דהוה של בוץ וה"ל כמרובה בגדים אלא למ"ד אבנטו של כ"ג לא זהו אבנטו של כהן הדיוט פי' דאבנט של כהן הדיוט תמיד אינו של כלאים מאי איכא למימר הא ליכא שום היכר בד' בגדים דכ"ג מד' בגדים של כהן הדיוט אמר אביי לובש שמונה ומהפך בצינורא כו' ור"פ אמר עבודתו מחנכתו מי לא תניא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן ה"נ עבודתו מחנכתו (יומא י"ב א' ב')

(לג) וכפר את מקדש הקודש גו' מקדש הקודש זה לפני ולפנים אה"מ זה היכל מזבח כמשמעו וכפר אלו עזרות הכהנים כמשמען עם הקהל אלו ישראל יכפר אלו הלוים הושוו כולן לכפרה אחת שכולן מתכפרין בשעיר המשתלח בשאר עבירות דברי ר' יהודה רש"א כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישראל בטומאת מקדש וקדשיו כך דם הפר מכפר על הכהנים בטומאת מקדש וקדשיו וכשם שווידוי של שעיר המשתלח מכפר על ישראל בשאר עבירות כך ווידוי של פר מכפר על הכהנים בשאר עבירות (יומא ס"א א' שבועות ב' ב' י"ג ב') מקדש הקודש זה לפני ולפנים כו' פירש"י דהיינו אטומאה דלפני ולפנים ואטומאה דהיכל וטומאת המזבח היינו ששימש על המזבח בטומאה והתוס' (שבועות י"ג ב') כתבו דקאי אהזאות דלפני ולפנים ודהיכל ומזבח הזהב ושירי הדם שעל מזבח החיצון ולפי"ז א"ש הא דאיתא שם אקרא דוכלה מכפר גו' כלשון הזה ומסיק מלמד שכ"א כפרה בפ"ע ולפירש"י נ"ל דצ"ל כיון דחשיב החטאים כ"א בפ"ע ממילא דההזיות שכנגדן ג"כ כ"א כפרה בפ"ע הוא חייבי חטאות ואשמות וודאין שעבר עליהם יוה"כ חייבין להביא אחר יוה"כ (כריתות כ"ה) אבל אשם תלוי יוה"כ פוטרו (שם) וע"ה מ"ש מזה לעיל פרשה ה' בדיני אשם תלוי כפרה דשאר עבירות היינו בין על השגגות בין על הזדונות (שבועות שם) ובענין אי השעיר מכפר בלא תשובה תליא מלתא בפלוגתא דרבי ורבנן בענין כפרה דיוה"כ ויובא להלן פרשה כ"ג דלרבנן גם השעיר אינו מכפר בלא תשובה משום זבח רשעים תועבה (שבועות י"ב ב') ועמש"ש

(לד) והיתה זאת לכם לחקת עולם גו'. כל מעשה יוה"כ האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום (יומא ס' א') א"ר יהודה אימתי בדברים הנעשין בבגדי לבן אבל דברים הנעשין בבגדי לבן מבחוץ אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי ר' נחמי' אומר בד"א בדברים הנעשין בבגדי לבן בין בפנים בין בחוץ אבל בדברים הנעשין בבגדי זהב בחוץ מה שעשה עשוי (יומא ס"א) בגמ' מת אחד מהם פי' א' מהב' שעירים אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני אם משהגריל מת יביא זוג אחר ויגריל עליהם בתחלה ואם של שם מת יאמר זה שעלה עליו הגורל לה' יתקיים תחתיו ואם של עזאזל מת יאמר זה שענה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה שאין חטאת צבור מתה ר' יהודה אומר תמות ועוד אר"י נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם (יומא ס"ב א' במשנה) מי קרב משנים דשל שם כשמת של עזאזל ומי משתלח משנים דשל עזאזל כשמת של שם כשמת של עזאזל אחר שנשחט של שם דאיכא תרי של שם לכו"ע ישפך הדם לאמה וקרב השני של זוג שני דכולהו הני תנאי ס"ל שחוטין נדחין והא דקתני בדברי ר"י מת המשתלח ישפך הדם אף ת"ק לא פליג עלה ועיין (זבחים ל"ד ב') דרב אשי ס"ל דכל שבידו לא הוי דיחוי והכא ל"ח בידו ע"ש רש"י ובמת המשתלח בעוד של שם חי מי יקרב מהשנים של שם ובמת של שם מי ישתלח מהשנים של עזאזל לר' יהודה וודאי דשל זוג ראש ימות ומתכפר בשני שבזוג שני דהא בפי' אמר נשפך הדם ימות המשתלח משום דס"ל דבע"ח ג"כ נדחין והל