באר היטב (עה"ת) קפה

העם ואימורי חטאת פירש"י דפר ושעיר שנתנן במגס כנ"ל אבל פר העולה ושבעת כבשים ושעיר הנעשה בחוץ פי' האמורים בסדר פנחס עם תמיד של בין הערבים ועמש"ל פרשה ה' פסוק ח' ד"ה לחטאת דנ"ע דחטאות המוספין כולן קרבין אחר העולות כדמשמע מלישנא דהכא ושכן מו כלח לרע"ק להלן רעק"א פר העילה ושבעת כבשים עם תמיד של שחר היו קרבין שנאמר מלבד גו' ואח"כ עבודת היום פי' שחיטת הפר והשעיר וקבלת דמן והזאתן והקטורת שלפני ולפנים ואח"כ שעיר הנעשה בחוץ שנאמר שעיר עזים גו' מלבד חה"כ ואח"כ אילו ואיל העם ואח"כ אימורי חטאת ואח"כ תמיד של בין הערבים מ"ט דר"א עביד כדכתיב עביד ברישא דת"כ והדר עביד דחומש הפקודים ורע"ק כדקתני טעמא מלבד עולת הבוקר גי' אלמא מוספין עם תמיד של שחר עביד להו (יומא ע' א' ב') בגמ' ובביאור כ"ז אימורי חטאת לר"א פשוט לברור שמקריב בהדי אילו ואיל העם בחד לבישה בבגדי זהב דהיינו לבישה שלישית ראשונה בבגדי זהב לתמיד של שחר שניה בבגדי לבן לעבודת היום שלישית לאילו ואיל העם ולרע"ק פירש"י דג"כ בהדי אילו ואיל העם היו קרבין בחד לבישה והתוס' שם פירשו דלרע"ק אימורי חטאת קרבין עם תמיד של בין הערבים ודברי תימא הן לפי ענ"ד דאם נאמר דגם התוס' ס"ל דתמיד של בה"ע היה קרב אחר הוצאת הכף והמחתה וכמוש"ל וודאי תימא דמנ"ל לעקור הכתוב מפשטי' וגם לעקור דברי רע"ק מפשטן ולחדש בזה פלוגתא בין ר"א לרע"ק ואם נאמר דס"ל להתוס' דתמיד של בת"ע היה עושה אחר אילו ואיל העם ואימורי חטאת בחד לבישה כמו"ש בגליון התוס' ג"כ תמוה מאד כמו"ש בסמוך וכל קושיותיהם דשם אינם מוכרחין ולמתניתין אין לנו לחוש כיון שכבר אמר רבא בפי' דלאו מתקנתא היא ומה שכתבו התוס' בתיקונה ג"כ בלתי מעלה ארוכה כלל דגם לפי דבריהם בלתי מתוקן כלל ומה שלא הזכירו בש"ס לעיל ל"ב א' האימורין בהדי אילו ואיל העם משום דל"ח רק עיקר העבודה שבאותה ה הלבישה ושעיר הנעשה בחוץ לרע"ק נעשה ג"כ בהדי אילו ואיל העם בחד לבישה דהיינו בלבישה שלישית ותמיד של בה"ע בלבישה חמישית דלכו"ע הוה אחר הוצאת הכף והמחתה וכפירש"י והא דלא הזכיר בזה הוצאת הכף והמחתה נ"ל משום דלא חשיב רק הני דבבגדי זהב ולקמן נדבר עוד מדין תמיד של בה"ע ר' יהודה אומר משמו פירש"י של רע"ק א' קרב עם תמיד של שחר וששה עם תמיד של בה"ע ר"א בר"ש. אומר משמו ששה קרבין עם תמיד של שחר ואחד עם תמיד של בה"ע שם. ונידון פר העולה ושעיר החטאת לר' יהודה ולר"א בר"ש משמו של רע"ק לא אתפרש בגמ' ונ"ל דהפר לעולה ודאי קרב עם תמיד של שחר לדידהו קודם לכבשים כדאמרינן מקודם לת"ק אליבא דרע"ק דפרים קודמין לאילים ולכבשים (זבחים צ' א') ושעיר הנעשה בחוץ שהוא מהמוסף נראה ה דקרב עם תמיד של בה"ע כמו ר"א דלא מסתבר כלל דשעיר החטאת דמוספין קרב בין הכבשים בהדי אילו ואיל העם כמי לת"ק דרע"ק מנחות המוספין ונסכיהם נראה דהיו באין בהדי אברי המוספין כמו בכל יום, שהיו קרבין עם האברים כדאיתא תמיד פ"ד דכו"ע מיהו דחד איל הוא כמאן כרבי דתניא רבי אומר איל אחד האמור כאן הוא האמור בחומש הפקודים ר"א בר"ש אומר שני אילים הן אחד האמור כאן ואחד האמור בחומש הפקודים שם. ונ"ל דלר"א בר"ש אותו האיל שבחומש הפקודים קרב אחרי הפר לעולה וקודם לכבשים דאילים קודמים לכבשים (זבחים צ' א') חמש עבודות הן תמיד של שחר בבגדי זהב עבודות היום בבגדי לבן עמש"ל פסוק כ"א אילו ואיל העם בבגדי זהב הוצאת הכף והמחתה בבגדי לבן תמיד של בה"ע בבגדי זהב (יומא ל"ב א') מוכח להדיא מכל הנ"ל כמוש"ל דתמיד של בה"ע לכו"ע קרב אחר הוצאת הכף והמחתה וכן הוא בדין עפ"י הכלל ששמענו מדברי ר"א עביד כדכתיב ברישא דת"כ והדר עביד דחומש הפקידים דשארי תנאי לא נחלקו ע"ז רק בענין דמוכחי קראי מיהו בגליון התוס' כתב דלרע"ק תמיד של בה"ע קרב אחר אילו ואיל העם ואימורי החטאת בחד לבישה דהיינו בלבישה שלישית הבאתיו מקודם בדברי וכן כתב הרמב"ם בפירוש סדר היום בבגדי לבן היינו לבישה שניה אילו ואיל העם והמוספין ואימורי חטאת ותמיד של בה"ע בבגדי זהב בלבישה שלישית הוצאת הכף והמחתה בבגדי לבן בלבישה רביעי קטורת חביתין נסכים נרות בבגדי זהב בלבישה חמישית ואף שזה תמוה למאד עפ"י הש"ס שלנו מצאנו בירושלמי אמר ר' יוחנן הכל מודים בהוצאת הכף והמחתה שהיא לאחר תמיד של בה"ע והל"מ הביא ראיות לדברי הרמב"ם ולפי ענ"ד אינם מוכרחין כלל ובנוסח הספרדים כתוב כדעת הרמב"ם ולפי מ"ש העיקר דתמיד של בה"ע היה קרב בלבישה חמישית פשוט שהיה מקריב עמו מנחתו ונסכו ומנחת חביתין של כ"ג שבערב וקטורת של בה"ע ונרות היו באין בין אברים לנסכים (יומא ל"א ב' שם ע' א' ובמס' תמיד) אלא דמ"מ לא אתפרש סדרן בדיוק כל המשנה מעבודה לעבודה צריך טבילה ועל כל טבילה שני קידושין א' לפניה וא' לאחריה חוץ מטבילה ראשונה שלא היה קידוש לפניה כמוש"ל ונגד זה היה לו קידוש בלא טבילה לאחר שגמר תמיד של בה"ע ושארי כל הענינים כנ"ל בבגדי זהב נמצא שחמש טבילות היה טובל כ"ג בו ביום ועשרה קידושין היה עושה בו ביום וכל הטבילות היו בקודש לבד הראשונה כנ"ל יומא ל' א' ל"א א' ל"ב א' ע"א א' י"ט א')

(כו) והמשלח גו' מאימתי מטמא בגדים משיצא חוץ לחומת ירושלים רש"א משעת דחייתו לצוק (יומא ס"ז א') במשנה ר' יוסי אומר משהגיע לצוק (שם ב') השעיר עצמו אי נו מטמא בגדים מחיים לא אדם וכלים ואי מטמא אוכלין ומשקין מחיים פלוגתא דתנאי (זבחים ק"ה א') דחכ"א חי אינו מטמא ט"א ור"מ אומר מטמא וע"ש שם ואחרי כן יבוא אל המחנה היינו למחרת יוה"כ (עיין יומא ס"ז א') אתא משלח פי' רש"י