באר היטב (עה"ת) קפא

שמעתי א' של פרה סי' פרה אדומה ואחת של פרו א' כשרה בזר וא' פסולה בזר ולא ידענא הי מינייהו איתמר שחיטת פרה ופרו רב ושמואל חד אמר פרה פסולה פרו כשרה וח"א פרו פסולה פרה כשרה (שם מ"ב א') ואמרינן עלה דרב הוא דאמר פרה פסולה שחטו וקבל במזרק את דמו ונותנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרוש הדם (שם מ"ג ב') ופרכינן שם בגמרא והכתיב וכל אדם ל"י בא"מ א"ר יהודה תני של היכל פי' חוץ להיכל (שם)

(יב) ולקח מלא המחתה גו' נטל מחתה ועלה לראש המזבח ופנה גחלים אילך ואילך וחותה מן המאוכלות הפנימיות וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה בכל יום היה חותה בשל כסף ומערה בתוך של זהב והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס בכ"י חותה בשל ד' קבין ומערה לתוך ג"ק והיום חותה בג"ק ובה היה מכניס ר' יוסי אומר בכ"י חותה בשל סאה כו' בכ"י היתה כבדה והיום קלה בכ"י היתה ידה קצרה והיום ארוכה בכ"י היתה זהבה ירוק והיום אדום דברי ר' מנחם בכ"י כהנים עולין במזרחו של כבש ויורדין במערבו והיום כ"ג עולה באמצע ויורד באמצע רבי יהודה אומר לעולם כ"ג עולה באמצע ויורד באמצע כו' בכ"י היו שם ד' מערכות והיום חמש דברי ר"מ ר' יוסי אומר בכל יום שלש והיום ארבע ר' יהודה אומר בכל יום שתים והיום שלש יומא מ"ג ב' במשנה ועמש"ל פרשה וא"ו פסוק ג':

שם ומלא חפניו גו':

בכ"י היתה דקה והיום דקה מן הדקה (שם מ"ג ב') שנשחקה היטב הדק עיוה"כ (כריתות ו' ב') כיצד הביאו לו כף ריקן ומחתה גדושה של קטורת (שם מ"ז א') בגמ' חפן מלא חפניו (שם מ"ז א') במשנה לא מחוקות ולא גדושות אלא טפופות (שם מ"ח א') הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו (שם מ"ז א') במשנה ונתן לתוך הכף שם. נטל מחתה בימין ואת הכף בשמאלו (שם) אבעיא להו מהו שיעשה מדה לחפינה כו' (יומא מ"ז א') בעי ר"פ חפן חבירו ונתן לתוך חפניו מהו תיקו (יומא מ"ט א'):

שם והביא מבית לפרוכת נכנס להיכל ומהלך היכל (שם נ"א ב') ממזרח למערב רש"י שם) עד שמגיע לבין ב' הפרוכות המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים וביניהם אמה ר' יוסי אומר לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרוכת גו' (שם נ"א ב') שפיר קא"ל ר"י לרבנן ורבנן א"ל ה"מ במשכן אבל במקדש שני כיון דלא הואי אמה טרקסין ובמקדש ראשון הוא דהואי ואסתפק להו לרבנן בקדושתיה אי כלפנים או כלחוץ ועביד שתי פרוכות (שם בגמ') והא דלא עבדו בשני אמה טרקסין משום דהיה גבוה יותר מראשון במס' ב"ב ג' א' ב' ע"ש היכן מהלך בין המזבח למנורה דר"י רמ"א בין השולחן למזבח וי"א בין השולחן לכותל (יומא שם) שולחן בצפון משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה מנורה בדרום משוכה מן הכותל שתי אמות ומחצה מזבח ממוצע ועומד באמצע ומשוך כלפי חוץ קימעא (יומא ל"ג ב') ובסמוך יתבאר שאין זה לכו"ע מאן י"א אמר רב חסדא ר' יוסי היא דאמר פתחא בצפון הוה קאי (שם) פירש"י דר' יוסי לטעמיה דס"ל דלא היתה שם רק פרוכת אחת והכניסה לבית קדשי הקדשים לכו"ע היתה בצפון ורבי יהודה א"ל פתחא בדרום קאי פירש"י דס"ל כת"ק דמתניתין דשתי פרוכות היו ופתח החיצונה היה בדרום כמוש"ל ור"מ כמאן ס"ל כו' כר' יוסי ס"ל ואמר לך שולחנות צפון ודרום מונחים פירש"י עשר שולחנות שעשה שלמה היה חמש מהן מימין שולחן של משה וחמש משמאלו ולמ"ד צפון ודרום היו מונחים לכל שולחן אמתים ארכו הרי עשר אמות לאורך כולן וע"כ היה האחרון אצל הכותל וע"ש רש"י ואב"א לעולם מזרח ומערב מונחין ומשום שכינה לאו אורח ארעא למיעל להדיא ור' יוסי א"ל חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח ור' יהודה נמי ניעול בין מנורה לכותל משחרי מאניה (שם נ"ב א') פירש"י שכותל הדרומי היה שחור מעשן המנורה לר' יהודה דס"ל שתי פרוכות היו שם החיצונה היתה פרופה מן הדרום ופנימית מן הצפון מהלך ביניהם, עד שמגיע לצפון הגיע לצפון הופך פניו לדרום מהלך לשמאלו עם הפרוכת עד שהוא מגיע לארון הגיע לארון ניתן את המחתה בין שני הבדים (שם נ"ב ב') במשנה משניטל הארון אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים ושתיה היתה נקראת וגבוה מן הארץ שלש אצבעות ועליה היה נותן (שם נ"ג ב') משנגנז לא קתני אלא משניטל תנן כמ"ד ארון גלה לבבל דתני ר' אליעזר אומר ארון גלה לבבל שנאמר ולתשובת השנה גו' רשב"י אומר ארון גלה לבבל שנאמר לא יותר גו' ר' יהודה אומר ארון במקומו נגנז (שם נ"ג ב') משנגנז הארון נגנזה עמו צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של ארון ושקדים ופרחים וארגז ששגרו פלשתים דורון לא"י (שם נ"ב ב') ומי גנזו יאשיהו גנזו (שם) חוזר וחופן הקטורת מן הבזך לחפניו כיצד הוא עושה אוחז את הבזך בראשי אצבעותיו וי"א בשניו ומעלה בגודלו עד שמגעת לבין אצילי ידיו וחוזר ומחזירה לתוך חפניו וצוברה כדי שיהא עשנה שוהה לבוא וי"א מפזרה כדי שיהא עשנה ממהר לבוא וזו היא עבודה קשה מעבודות קשות שבמקדש (שם מ"ט ב') וש"מ דחופן וחוזר וחופן בפנים (יומא מ"ט ב') צבר את הקטורת ע"ג הגחלים ונתמלא כל הבית כולו עשן יצא ובא לו כדרך בית כניסתו ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון ולא היה מאריך בתפלתו שלא להבעית את ישראל (שם נ"ב ב') במשנה המחתה היה מניחה במקומה כדמוכח בגמרא שם ובדף ע' א' תנן כמ"ד צוברה (שם בגמ') תני חדא צוברה פנימה שהיא חוצה לו ותניא אידך צוברה חוצה שהיא פנימי לו אמר אביי תנאי היא ומסתברא כמ"ד פנימה שהיא חוצה לו דתנן במס' תמיד מלמדין אותו הזהר שלא תתחיל מלפניך שמא תכוה (שם בגמ') דרך כניסתו היינו שהולך לאחוריו ואינו מחזיר פניו מפני הכבוד (שם נ"נ א') מאי מצלי רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא תרווייהו משמיה דרב אמרי יר"מ ה"א שתהא שנה זו גשומה אם שחונה רב אחא ברי' דרבא מסיים בה משמיה דרב יהודה לא יעדי עביד