באר היטב (עה"ת) קפ

לטבול שם ובקדש היתה שכל טבילותיו בו ביום חוץ הראשונה היו בקודש כדלהלן פסוק כ"ד (יומא ל"א א' ל"ד ב') פרשו סדין של בוץ כו' קידש ידיו ורגליו ופשט בגדי הזהב לת"ק ולר"מ פשט ואח"כ קידש (שם ל"ד ב') והרמב"ם כתב כת"ק ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי לבן לבש וקידש ידיו ורגליו ובא לו אצל פרו האמור כאן (יומא שם)

שם וכפר בעדו גו' בכפרת דברים הכתוב מדבר שהרי עדיין לא נשחט הפר דלהלן הוא דכתיב ושחט גו' (שם ל"ו ב') כיצד פרו עומד בין האולם ולמזבח (שם ל"ה ב') פי' בין כנגד המזבח כדמוכח (שם ל"ו א') ועיין (שם ל"ז א') ראשו לדרום ופניו למערב מעוקם והכהן עומד במזרח ופניו למערב וסומך שתי ידיו עליו ומתודה עליו עינו ועון ביתו וכך היה אומר אנא בשם כו' אני וביתי כו' והם עונים אחריו בשכמל"ו (שם ל"ה ב') ת"ר עשרה פעמים מזכיר כ"ג את השם בו ביום ג' בווידוי ראשון ג' בוידוי שני ג' בשעיר המשתלח וא' בגורלות (שם ל"ט ב') ת"ר כיצד מתודה עויתי פשעתי חטאתי כו' דר"מ וחכ"א עונות אלו הזדונות פשעים אלו המרדים פי' להכעיס חטאים אלו השגגות ומאחר שהתודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות אלא כך היה מתודה חטאתי עויתי פשעתי כו' (שם ל"ו ב') ונ"ל דהא דתנן (שם ס"ו א') גבי ווידוי דשעיר המשתלח והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים שם המפורש יוצא מפי כ"ג היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים בשכמל"ו היה נוהג ג"כ בשני הווידויים של הפר ובשעת הגרלה : שם ובעד ביתו. זו אשתו לא היה לו אשה עבודתו פסולה (פ"ק דיומא): (ז) ולקח את גו' בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו ושם שני שעירים ומשמע שם בגמרא שהיה עומד בין ב' השעירים

(ח) גורלות קלפי היתה שם ובה שני גורלות (שם ל"ז א') אמר רבא קלפי של עץ היתה ושל חול היתה ואינה מחזקת אלא שתי ידים (שם ל"ט א) הא דהיתה של חול היינו משום דכ"ש דעץ לא עבדינן שם גורלות של כל דבר כו' שיהיו שוין שלא יעשה א' של זהב וא' של כסף א' קטן וא' גדול (שם ל"ז א') ובבית שני היה של אשכרוע ועשאן בן גמלא של זהב שם במשנה טרף בקלפי והעלה שני גורלות א' כתוב עליו לשם וא' כתוב עליו לעזאזל אם של שם עלה בימינו הסגן או"ל אישי כ"ג הגבה ימינך אם של שם עלה בשמאלו ראש בית אב או"ל אישי כ"ג הגבה שמאלך נתנן על שני השעירים ואומר לה' חטאת ר' ישמעאל אומר לא היה צריך לומר חטאת אלא לה' והן עונין אחריו ברוך שכמל"ו (שם ל"ט א') במשנה מתניתין דלא כהאי תנא דתניא רבי יהודה אומר משום ר' אליעזר הסגן וכ"ג מכניסין ידן בקלפי אם בימינו של כ"ג עולה הסגן או"ל אישי כ"ג הגבה ימינך ואם בימינו של סגן עולה ראש בית אב או"ל לכ"ג דבר מליך במאי קא מפלגי מ"ס ימינא דסגן עדיף משמאליה דכ"ג ומ"ס כי הדדי נינהו א"ר ינאי עליית גורל מתוך קלפי מעכבת הנחה אינה מעכבת ור' יוחנן אמר אף עליה אינה מעכבת אליבא דר' יהודה דאמר דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ לא מעכבי כמו שיתבאר להלן כו"ע ל"פ דלא מעכבא כ"פ אליבא דר' נחמיה מ"ד מעכבא כר' נחמיה מ"ד אינה מעכבת ה"מ עבודה הגרלה לאו עבודה היא איכא דאמרי אליבא דר"נ דאמר מעכבא כו"ע ל"פ דמעכבא כ"פ אליבא דר' יהודה מ"ד לא מעכבא כר' יהודה ומ"ד מעכבא שאני הכא דתני ביה קרא אשר עלה אשר עלה תרי זימני שם ל"ט ב' ושם מ"א א' מסקינן מלתיה דמ"ד הגרלה לא מעכבא בתיובתא אלא דאפילו לר' יהודה הגרלה מעכבא מיהו ר"ש ס"ל הגרלה לא מעכבא (יומא מ"א ס"ג ב') לתנאי דהגרלה מעכבא פשיט דמחוסר זמן פסול לשל עזאזל דהא אין הגורל קובע אלא בראוי להשם ולר"ש מייתינן (יומא ס"ג ב') מקרא דמחוסר זמן פסול ישם מייתינן ג"כ לפסול בע"מ וזה אצטריך אף לתנאי דהגרלה מעכבא כשהומם אחר הגרלה וע"ש בגמרא ומשכחת לה ג"כ שנעשה מחוסר זמן אחר הגרלה כגון שנשחטה אמו ביוה"כ לחולה שדחייתו לצוק היא שחיטתו (שם ס"ד א')

(ט) ועשהו חטאת אין זה עשיה ממש דלהלן הוא דאומר ושחט גו' אלא הגורל עושהו חטאת (שם מ' ב') קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בית שילוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו (שם מ' ב') במשנה ומפרשינן שם בגמ' דהאי ולנשחט כו' אקשירה קאי ופי' המשנה דלהמשתלח קשר בראשו ולהנשחט קשר בצוארו לשון זהורית דשעיר המשתלח היה משקל ב' סלעים (שם מ"ב א') ואית מ"ד דאיכא פליגתא דתנאי בשיעור משקלו ומשמע שלנשחט היה קושר לשון אחר ולא הוזכר שיעור משקלו. על מה שעיר. הנעשה בפנים מכפר על זדון טומאת מקדש וקדשיו של ישראל (שבועות ב' ב') ועל מה השעיר המשתלח מכפר ע"ל פסוק ל"ג: (י) יעמד חי גו' עד מתי הוא זקוק לעמוד חי עד שעת מתן דמו של חבירו, דברי ר' יהודה רש"א עד שעת ווידוי דברים במק"מ כדתניא לכפר בכפרת דמים הכתוב מדבר כו' דברי ר"י רש"א בכפרת דברים הכתוב מדבר (יומא מ' ב' ס"ה ב') שם לעזאזל המדברה ת"ר עזאזל שיהיה עז וקשה יכול בישוב ת"ל במדבר ומנין שבצוק ת"ל גזרה תניא אידך עזאזל קשה שבהרים כו' תנא דבי ר"י עזאזל שמכפר על מעשה עוזא ועזאל (שם ס"ז ב') וע"ש פירש"י בביאור הענין דעוזא ועזאל דהיינו עריות

(יא) והקריב גו' פר החטאת גו' וכפר גו' בא לו אצל פרו שני' וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר אנא בשם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך אנא בשם כפר נא גו' ככתוב בתורת מ"ע כי ביום גו' והן עונין אחריו בשכמל"ו: שם. ושחט. א"ר יצחק שתי שחיטות שמעתי