עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › באר היטב (עה"ת)

באר היטב (עה"ת) יח

Baer Hetev (torah) 18 · באר היטב (עה"ת) · free full Hebrew text

Open in the reader →

באר היטב סדר ויקרא פרשה א פסוק א

(א) ויקרא גו' למה הקדים קריאה לדיבור למדה תורה ד"א שלא יאמר אדם דבר לחבירו אא"כ קורהו כי' יומא ד' ב') ר' ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באוה"מ רעק"א כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באוה"מ ונשתלשו בערבות מואב (זבחים קט"ו ב'):

(ב) אדם כי יקריב וגו'. עכומ"ז נודרין נדרים ונדבות כישראל (חולין י"ג ב') ואפילו מינים שבהם (שם ה' א') איש מה ת"ל איש איש (להלן כ"ב) לרבות עכומ"ז שנודרין נדרים ונדבות כישראל א"י לה' לעולה אין לי אלא עולה שלמים מנין ת"ל נדריהם תודה מנין ת"ל נדבותם מנין לרבות העופות והיין והלבונה והעצים ת"ל נדריהם לכל נדריהם נדבותם לכל נדבותם א"כ מה ת"ל עולה עולה פרט לנזירות דברי ריה"ג רעק"א לעולה אין לי אלא עולה בלבד (מנחות ע"ג ב') ומספקא שם בג' לרע"ק אם מייתי ג"כ נסכים להעולה או לא ואת"ל מביא נסכים אם שלח עולה ולא שלה נסכים קרבין הנסכים משל ציבור משום תקנת ב"ד (שם) ומודה רע"ק דמייתי שארי קרבנות בשביל ישראל שהתחייב א"ע ודינם כקרבן ישראל (שם) ומודה בנדר ונדב שלמים שהן קרבין אלא שקרבין עולה ולריה"ג כשנדר ונדב שלמים נתנן לישראל ישראל אוכלן נתנן לכהן הכהן אוכלן ומנחתם שיריהן נאכלים לכהנים ובאת"ל דלרע"ק אינו מביא נסכים לעולה סמי יין מדברי ריה"ג דיין לחודיה לא מייתי לפי"ז אף לריה"ג דת"ר אזרח מביא נסכים ואין עכומ"ז מביא נסכים יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים ת"ל ככה וע"כ ר' יוסי הגלילי הוא באת"ל כנ"ל גמ' שם (ועמש"ל דברים י"ב ח') ישראל מומר לכל התורה אין מקבלין ממנו קרבן. מומר לעכומ"ז ולח"ש בפרהסיא כמומר לכל התורה (חולין ה' ב') ועי' מש"ל בעניני החטאות בדין אם הפריש והומר וחזר בו מהג' (זבחים י"ב א') רש"א כו' כל קרבנות שהוא מביא כו' אינו מביא כשהוא אונן (זבחים צ"ט ב') ובפסח פלוגתא דאמוראי שם ושם ק"א אליביה דר"ש ושארי תנאי שם לא ס"ל כלל הא דר"ש ואפילו לר"ש מנודה משלח קרבנותיו. מצורע אינו משלח קרבנותיו (במס' מ"ק ט"ו ב' ט"ז א') ועמש"ל פסוק ג' ד"ה יקריבנו אין שום קרבן קרב אלא ביום שנאמר (ויקרא י"ז) ביום צוותו (זבחים צ"ח א' מגילה כ' ב') ובכ"ד היינו אף שהיו דלתות ההיכל פתוחות בלילה דאל"כ בלא"ה פסול כמוש"ל פסוק ג' ובדין הזמן דלאחר תחלת השקיעה לשיטת התוס' (שבת ל"ד ב') דשתי שקיעות הן ובדין בהש"מ דר' יהודה לר"י שם וכן לר' יהודה בבהש"מ דידיה באת"ל דיממא הוא עי' תוס' (זבחים ל"ו א') ומש"ש בספרי עוד"ד ועמש"ל פסוק ה' ד"ה וזרקו ומש"ל פרשה י"א פסוק כ"ה ד"ה יטמא עה"ע ומש"ל ספר במדבר פרשה כ"ח פסוק ד' דין הקרבנות קודם שהוקם המשכן ואיסור הבמות משהוקם המשכן ודין הבמות והקרבנות בגלגל שילה נוב וגבעון ומשחרב הבית יתבאר בספר דברים י"ב עש"ה:

שם. קרבן לה' רש"א מנין שלא יאמר אדם לה' קרבן כו' דדלמא לא מסיק דבוריה ומזכיר ש"ש לבטלה כי' (נדרים יו"ד א' ב') ועי' (תמורה ד' א') דאיכא בזה אזהרת עשה מדכתיב את ה' אלהיך תירא גו' ועי' (סוכה ל"ח ב'. ל"ט א'):

שם מן הבקר גו' הצאן גו'. תחלת זמן שהם ראויין להקרבה הוא מיום השמיני. להלן פרשה כ"ב פסוק כ"ג ועמש"ש ולכתחילה אינו קרב עד שלשים יום ס' פ"ק דמס' פרה ויום שלשים כלהלאה שם במשנה ריה"ג אומר פרים בני שתים וחכ"א אף בני שלש רמ"א אף בני ארבע ובני חמש כשרים אלא שאין מביאין זקנים מפני הכבוד ועיין תוס' (ר"ה יו"ד א') ד"ה עגל שכתבו דר"מ דאמר אף כו' אחכמים קאי ולא אריה"ג דאיהו ס"ל שם דפרים בני שלש לכה"פ כדלהלן כבשים בני שנה אילים בני שתים (פרה פ"א משנה א' ומ"ב) שעיר עזים ושעיר סתם נראה דהיינו בני שנה דהא במוספין איתא שעיר עזים ואיתא שעיר ותנן (פרה שם) חטאות הציבור ועולותיהם כו' כשרין מיום שלשים והלאה ומדתני להו בהדי עולותיהם דהיינו כבשים משמע דחד דינא להו דלאחר שנה פסולין וצ"ע ברמב"ם בהל' מעה"ק פ"א הי"ד ועיין מ"ל שם שהביא מהת"כ בפירוש דשעירי הרגלים ושעירי ע"ז ושעיר נשיא הם בני שנה כשבה שעירה היינו ג"כ בנות שנה כדאיתא שם חטאת היחיד כשרה מיום שלשים והלאה (פרה שם) היה ר"מ אומר עגל בן שנה בן בקר בן שתים פר בן שלש (ר"ה יו"ד א') פי' בן בקר היינו עגל בן בקר (תוס' שם) זמן דעגל היינו לענין סוף זמנו וזמנו דבן בקר היינו בין לתחילת זמנו דמקמי הכי הוה ליה עגל בין לסוף זמנו דבתר הכי הוה ליה פר פנ"ל וזמן דפר היינו לענין תחילת זמנו בכל האי דלא כתיב בהו בפירוש בן שנה אי שנים פוסלים בהם מן התורה עיין (סוטה מ"ו א') דמשמע להדיא דמה"ת אין פוסלין מיהו כל שהוא רותת מחמת זקנה נראה דפסול כמו באדם (חולין כ"ד) ועיין זבחים נ"ט א') דפרכינן שם נהרס הא אזקין ליה הני שנים הם מיום ליום (פרה שם נדה מ"ז ב') ומהו שנה ת"ר שנה תמימה רבי אומר מונה שס"ה ימים וחכ"א מונה יב"ח מיום ליום ואם נתעברה השנה נתעברה לי פי' למוכר דשנה מעוברת הוה יג"ח (ערכין ל"א ב') אמר ר' אבא בר ממל נולדו לו שני טלאים אחד בט"ו אדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שנולד באדר השני כיון שבא יום א' באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה וזה שנולד בט"ו לאדר הראשון לא עלתה לו שנה עד ט"ו באדר של השנה הבאה מתקיף לה רבינא ולימא ליה אנא קדים אכיל ירקא מקמי דידך משום דא"ל את נחיתת לעיבורא אנא לא נחיתנא לעיבורא (ערכין שם ועיין מש"ל בסדר בהר בדיני בית ערי חומה שעות מונין לקדשים (זבחים כ"ה ב' בכורות ל"ט ב') נשלם זמנו עד