באר היטב (עה"ת) יז
Baer Hetev (torah) 17 · באר היטב (עה"ת) · free full Hebrew text
Open in the reader →ע"א פיטומין שלמים ולשנה הע"ב סטמו לחצאין ולפי"ז ישארו לע"א שנים 6 מנים ויותר נראה הגי' דאחת לשבעים שנה ויהיה א מנים לס"ט שנים: שיטה ב' שלא היו משגיחין לזמן התקופה אלא לאחר שכלו שס"ה ימים מפיטום הקודם פטמו אותה שנית ולפי"ז נ"ל דצ"ל אחת לששים ושבעה או לשבעים שנה ויהיה החשבון כך 3, 66 = 198 צא מהם 184 נשארו 14 למלא חפניו של 66 שנים היינו 7/33 למלא חפניו ולפי כ"ז מותר הקטורת שהיו מחללין כנ"ל היינו בשנה פשוטה יותר מחציה כיצד סדר הקטרת הקטורת מי שזכה בקטורת היה נוטל הכף הכף דומה לתרקב גדול של זהב מחזקת ג' קבין והבזך היה בתוכו מלא וגדוש קטורת וכיסוי היה לו וכמין מטוטלת היה עליו מלמעלה פי' כמין חתיכת בגד על כיסוי הבזך מי שזכה, במחתה נטל מחתה של כסף ועלה לראש המזבח ופנה את הגחלים ונוטל מהמעוכלות הפנימיות ירד ועירן לתוך של זהב כו' הגיעו בין האולם למזבח נטל אחד את המגרפה וזרקה כו' וג' דברים היתה משמשת כהן ששומע קולה יודע שאחיו הכהנים נכנסין להשתחות והוא רץ ובא כו' החלו עולים במעלות האולם מי שזכה בדישון מזבח הפנימי היה מקדים לפניהם נטל את הטני דישן את המזבח והשתחוה ויצא. מי שזכה במחתה צבר את הגחלים ע"ג המזבח רדד בשולי המחתה והשתחוה ויצא מי שזכה בקטורת היה נוטל את הבזך כו' (תמיד פ"ד ופ"ה) ומוכח מכל הנ"ל שהיה פייס על המחתה מיהו ריס"ל דלא היה פייס למחתה אלא כהן שזכה בקטורת אומר לזה שעמו זכה עמי במחתה (יומא כ"ה א') ע"ש פרישת העם בשעת הקטרה יתבאר בסדר אחרי בספר ויקרא מזבח שנעקר מקטירין קטורת במקומו (זבחים נ"ט א')
(ל) אעלה אל ה' וגו' ג"פ מ' יום היה משה בהר. ראשונים בשביל לוחות ראשונות. שניים להתפלל שלישיים לקבל לוחות אחרונות (דברים ט' י') ועמ"ש בספר ויקרא בסדר אמור בריש הלכות יוה"כ: (ב) תקים את אהל מועד וגו' אותו היום נטל עשרה עטרות יתבאר בספר ויקרא ריש סדר שמיני ולפי"ז לאחרים דס"ל דאין בין עצרת לעצרת רק ד' ימים דכל החדשים הם לעולם אחד מלא ואחד חסר א"כ מדריש ירחא דניסן דההיא שתא חד בשבתא הוה כנ"ל שם סדר שמיני דאשתקד בד' בשבתא הוה ריש ירחא דאייר בששה בשבת ור"ח סיון שבתא וקשיא לר' יוסי דס"ל דר"ח סיון היה באחד בשבת וקשיא ג"כ לרבנן דאמרי דר"ח סיון היה בתרי בשבתא כמוש"ל פרשה י"ט וצ"ל דלר' יוסי ז' חסרין עבידי ולרבנן שמונה חסרים עבידי (שבת פז ב') ועיין תוס' שם ד"ה לרבנן ואחרים צ"ע אי פליגי אההיא ברייתא שהבאתי לעיל שם או דס"ל הוראת שעה היתה: