באר היטב (עה"ת) קעא

גרגרן (שם) ושם נ"ד א' פליגי בזה ר"ש ור"א ר"ש ס"ל דאסור מדרבנן ור"א ס"ל די"ל דאיסורא ליכא אף מדרבנן ראתה ליל י"ב לב"ש מה יהיה אחרית דינה עמש"ל עשירי לב"ה אי צריך שימור פלוגתא דאמוראי שלהי נדה רל"א עשירי כאחד עשר ולא בעי שימור וטובלת ליל יום י"א מה"ת ואיך דינה מדרבנן יתבאר להלן ורי"א עשירי כתשיעי וצריך שימור יום י"א כשנעשית זבה גדולה הסכמת כל המפרשים והפוסקים בזולת הרמב"ם עפ"י המשנה והגמרא דמסכת ערכין ח' א' ועפ"י הגמרא דנדה כ"ט ב' ל' א' ועפ"י הסוגיא דנדה נ"ד א' דאינה חוזרת להיות תחלת נדה עד שתספור ז"נ כד"ת מיהו בראתה עשירי וי"א לר' יוחנן דס"ל דאף לב"ה עשירי צריך שימור כשראתה ביום י"ב הויא תחלת נדה כדמוכח מכל הסוגיות הנ"ל ומשמע להדיא דהיינו אף שראתה בגיל י"ב ולב"ש דיום י"א צריך שימור כשראתה בי"א ובי"ב צ"ע אי ג"כ הדין כן דמ"מ נעשית תחלת נדה ביום י"ב או לא לר' יוחנן דס"ל עשירי צריך שימור ביום י"א כשראתה גם ביום י"א אי צריכה שימור ביום י"ב ואם ראתה ביום הי"ב שנעשית נדה אי צריכה לשמור אח"כ יום אחד טהור בשביל העשירי פלוגתא דאמוראי (נדה נ"ד א') לפי' התוס' שם שנ"ע וכמוש"ל רב ששת ס"ל דביום י"ב א"צ שימור ורב אשי ס"ל דצריכה שימור ונ"ל לענין הספק שהזכרתי מקודם לב"ש בראתה י"א דצריכה שימור ביום י"ב אי נעשית נדה ע"י ראיה דיום י"ב לרב אשי נ"ל דנעשית תחלת נדה כמו לב"ה בכה"ג ולרב ששת צ"ע לע"ע לרב אשי דס"ל דצריכה שימור ביום י"ב וכשראתה ביום י"ב צריכה שימור יום אחד אחר כשלא ראתה בא' משבעה ימי נדתה אחר שנעשית נדה בעיא בגמרא (שם נ"ד א' ב') אי עולה לשימור דיום עשירי וי"א או לא ומוכיח שם רב אדא ב"י דעולה והא דאמרינן (נדה ל"ז ב') מה ימי נדה שאין ראויין לזיבה ואין סז"נ עולה מהם פי' דא"א לומר שתהא צריכה סז"נ אחר שנעשית נדה דהא אין נעשית נדה קודם סז"נ כשצריכה לסז"נ כנ"ל אף ימי לידתה שאין ראויין לזיבה אין ספירת ז"נ עולה מהן דלפי"ז משמע דימי נדה שאינה רואה בהם אין עולין אף לספירה דיום א' בשומרת יום כנגד יום כיון דאינו ראוי לזיבה נ"ל דהיינו רק לר"א דמייתינן שם דס"ל גבי זב דאף דבר שאינו גורם סותר וכ"ש שאינו עולה אבל לרבנן דס"ל כיון שאינו גורם אינו סותר הובא פלוגתייהו לעיל בדיני זב ה"נ אינו סותר ועולה ועיין תוס' שם שדבריהם תמוהין ועמ"ש בספרי עוד"ד אין פתח בטועה פחות משבעה ולא יותר על שבעה עשר (ערכין ח' א') במשנה פי' שבעה ושבעה עשר ימים טהורין ת"ר טועה שאמרה יום א' טמא ראיתי פתחה שבעה עשר פי' שכשתשב י"ז ימים טהורין אז כשתראה אח"כ ביום הי"ח תהיה תחלת נדה ממ"נ אבל אם תראה ביום י"ז ה"ה בספק יום י"א דאפי' שימור יום א' א"צ וספק תחלת נדה דשמא היום א' כשראתה מקודם היה בימי זיבתה שני ימים טמאים ראיתי פתחה שבעה עשר דשמא הראשון מהם היה י"א דזיבה והשני תחלת נדה שלשה ימים טמאים ראיתי פתחה שבעה עשר דשמא שני ימים הראשונים היו עשירי ואחד עשר והשלישי תחלת נדה ולפיכך אינה חוזרת להיות תחלת נדה מקודם ארבעה ימים טמאים ראיתי פתחה ששה עשר דכשתראה בשבעה עשר ודאי ה"ל תחנת נדה דאי שלבה ימים הראשונים היו ימי זיבה נעשית זבה גדולה וכבר ספרה ז"נ וה"ל תחלת נדה ואי שני ימים הראשונים היו סוף ימי זיבה ושני ימים האחרונים היו תחלת נדה א"כ כשספרה ששה עשר ג"כ כבר כלו י"א יום דימי זיבה חמשה ימים טמאים ראיתי פתחה חמשה עשר ששה ימים טמאים ראיתי פתחה ארבעה עשר שבעה ימים טמאים ראיתי פתחה שלשה עשר שמונה ימים טמאים ראיתי פתחה י"ב תשעה ימים טמאים ראיתי פתחה י"א עשרה ימים טמאים ראיתי פתחה עשרה אחד עשר פתחה תשעה שנים עשר פתחה שמונה שלשה עשר פתחה שבעה שאין פתח בטועה פחות משבעה ולא יותר על י"ז א"ל רב אדא בר אהבה לרבה למה לי כולי האי תמני שבעה ותשתרי א"ל לתקנה לידי נדה ופתחה קאמרינן ת"ר כו' כל זבות הטועות מביאות קרבן ואינו נאכל דספיקא הוא חוץ מפתחה שבעה ופתחה שמונה שמביאות קרבן ונאכל (ערכין גמרא שם) דודאי זבה היא אבל פתחה תשעה דהיינו ראתה י"א ימים נ"ה זבה וודאית דשמא שני ימים הראשונים היו סוף ימי זיבה שבעה שאחריהם ימי נדה ובשני ימים האחרונים לא נעשית זבה. תניא יום א' טמא ויום א' טהור פי' אשה שכל ימיה מתחלת ראייתה תמיד רואה יום א' ופוסקת יום א' וכשרואה היא רואה ביום משמשת שמיני ולילו עמו פי' ליל שמיני ויום שמיני וגם לילה שלאחריו ועוד משמשת ד' לילות מתוך כל שמונה עשר יום (נדה נ"ד א') שהרי בשביעי כלו ימי נדתה וטובלת ליל יום שמיני וטהורה ליל שמיני ושמיני וליל תשיעי שהרי היא רואה ביום כמו"ש וכשרואה בתשיעי שומרת עשירי וטהורה ליל יום 1 י"א וכן ליל 2 י"ג וכן ליל 3 ט"ו וכן ליל 4 י"ז ביום י"ז תראה ותשמור יום י"ח הרי כלו י"ח ימים ולילה דתחלת הי"ח ימים לא חשיב והקשו שם בתוס' כי ראתה בי"ז הא היינו עשירי לימי זיבתה וא"כ נר"ל דס"ל עשירי לא בעי שימור תשמש ליל י"ח ויום י"ח ותירצו דמודה ר"ל דמדרבנן צריכה שימור ביום י"א לזיבתה ואם היתה רואה מבערב אינה משמשת אלא שמיני בלבד (שם) שני ימים טמאין ושני ימים טהורין פי' ורואה מבערב משמשת שמיני פי' ליל שמיני ויום שמיני ושנים עשר פי' עם הלילה שלפניו (שם) וששה עשר עם הלילה שלפניו ועשרים עם הלילה שלפניו (שם) ופרכינן שם ותשמש נמי בתשסר פי' דהא יום י"ח שהוא יום השני מהשני ימים טמאין שלה הוא יום י"א לזיבתה ויום י"א לא בעי שימור לב"ה דקיי"ל כוותייהו וכתבו התוס' דהשתא ס"ל דאפילו ר' יוחנן דס"ל עשירי צריך שימור כנ"ל היינו רק ביום י"א שהוא מימי זיבה אבל כי ראתה גם ביום י"א ס"ל דאפילו ר' יוחנן מודה דא"צ שמירה ביום י"ב שכבר כלו ימי זיבתה וכן ס"ל לרב ששת באמת אמר רב ששת זאת אומרת גרגרן דתנן ברואה יום י"א וטבלה למחר ושמשה היינו דאיכא בזה איסורא דרבנן ורב אשי אמר נהי דחד עשר לא בעי