באר היטב (עה"ת) טז

בכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בערב גמ' שם בשינוי לשון ועיקר ההקטרה דבבוקר ובערב מפורש לעיל פסוק ח' ועמש"ל בסדר אחרי בענין שחוטי חוץ. זמן הקטרת הקטורת של שחרית ושל ערבית ביארתי בהלכות יוה"כ:

כי בענן גו' מלמד שנתן בה מעלה עשן ומנין שנותן בה מעלה עשן שנאמר וכסה ענן הקטורת וגו' קרא לקרא כו' אלא אמר אביי אין לי אלא עיקר מ"ע עלה מ"ע מנין ת"ל וכסה גו' רב ששת אמר כו' ה"ק אין לי אלא ביוה"כ בשאר ימות השנה מנין ת"ל וכסה גו' רב אשי אמר חד למצוה יחד לעכב רבא אמר חד לעונש וחד לאזהרה (יומא נ"ג א') לא נתן בה מ"ע או שחיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה ותיפוק ליה דקא מעייל ביאה ריקנית א"ר ששת הב"ע כגון ששגג בביאה והזיד בהקטרה רב אשי אמר אפילו תימא הזיד בזו בזו כגון דעייל שתי הקטרות אחת שלמה ואחת חסרה כו' (שם) הא דלא מתרץ בשאר ימות השנה דליכא מיתה בביאה ריקנית כמו"ש בספר ויקרא בריש סדר אחרי י"ל משום דמשמע שם דאיוה"כ קאי ועוי"ל דעונש מיתה משום חסרון ליכא במעלה עשן בשאר ימות השנה (עיין מ"ל פ"ב מהלכות כלי המקדש מלח סדומית נראה מהג' דכריתות שם דבא להקטרה כמעלה עשן ולא לתקן הי"א סממנין כיין קפריסין ובורית כרשינה וצ"ע אי מעכב ואי חייב' מיתה על חסרונו והא דכתיב ממולח תרגומו מעורב ואת"ל דמעכב הא דפליגי תנאי (מנחות כ' א' כ"א א') בקטורת אי בעי מלח צ"ל דהיינו אי בעי מלח מחדש בשעת הקטרה ועי' מ"ל שם. ת"ר קטורת היתה נעשית שס"ח מנים כנ"ל שס"ה כנגד ימות החמה שלשה מנים יתרים שמהם מכניס כ"ג מלא חפניו ביוה"כ (שם א') מותר הקטורת מה היו עושין בה מפרישין שכר האומנים פי' של מפטמי הקטורת ומחללין אותה על מעות האומנין ונותנין אותה לאומנין בשכרן וחוזרין ולוקחין אותה מתרומה חדשה (שקלים פ"ד מ"ה כריתות שם א') בשינוי לשון פי' לפי שהקטורת שביום א' בניסן מצוה להיות נלקחת מתרומה חדשה וכמוש"ל בספר במדבר פרשה כ"ח בקרבנות ומשום מצוה מחללין אותה בסוף אדר וחוזרין ולוקחין אותה בר"ח ניסן ועי' מש"ל במדבר שם ועי' שקלים שם מותר הקטורת פירש"י (שבועות י' ב') מה שנשאר מהשלשה מנים יתרים לאחר המלא חפניו של יוה"כ והתוס' שם פירשו דנכלל בזה י"א ששנת הלבנה שהיא שנ"ד פחותה משס"ה ונראה מדבריהם שזמן הפיטום היה בר"ח ניסן וידובר להלן ת"ר מותר הקטורת אחת לששים או לשבעים שנה היו מפטמין אותה לחצאין פי' כי ממותר הקטורת היה מתקבץ חצי שיעורה לפיכך יחיד שפיטם לחצאין חייב דברי רשב"ג שאמר משום הסגן אבל לשליש ולרביע לא שמעתי וחכ"א בכל יום מתקן במתכונתה ומכניס שם אחת לששים כו' כן היא הגי' שלפנינו וגי' התוס' (כריתות שם שבועות שם) היא אחת לע"ב שנים ובמס' שבועות (שם) הביאו די"ס דגרסי אחת לשבעים שנה ולביאור כ"ז יש לנו לבאר מקודם הזמן שהיה קבוע לפיטום דא"א לומר שהיו מפטמין תמיד בכלות הקטורת שהיה מקודם דא"כ לעולם לא היה שם מותר והנה מהתוס' דשבועות (שם) נראה כמו"ש מקודם דהזמן היה בכל ר"ח ניסן דשנת הלבנה ועפי"ז כתבו שם לפרש הא דבאה לפעמים אחת לששים שנה אעפ"י שבסה"כ אין שם מותר מהג' מנים רק 3 . 60=180 חסר 60 פעמים מלא חפניו משום דמשכחת לה כשכלים הס' שנים בשתי שנים הפשוטות שבזו אחר זו שיש מהן מותר 22 משני פעמים שס"ה אבל ביתרון דשנה אחת וודאי לא סגי דלשלשה מחזורים שהן 57 שנים הראשונים חסר ב 1/4 מן 57 דהיינו ערך 14 אשר 36519 חסרין מן 19 שנות הלבנה שבמחזור שלם כי רק 19 שנות החמה משתוין עם אן שנות הלבנה לפי ששנת החמה היא 1/4 365 ודברי התוס' שבועות (שם) בזה צ"ע לפיענ"ד וכ"ז אינו נכון לפיענ"ד דזה לא יתכן רק כשנאמר שכלו 3 מחזורים של י"ט י"ט שנים בר"ח ניסן דשנה מעוברת ד"מ בשנה הי"ט למחזור ונמצא שבר"ח ניסן דשנה י"ט למחזור הותחל מנין פיטומין השלמים וזה בלתי אפשר כי לפי זה בהכרח פטמו אותה לחצאין בר"ח ניסן דשנת י"ח למחזור וזה בלתי אפשר כי אם לא היה שם מהישנה רק 184 א"כ יחסר עד ר"ח ניסן הבא שהוא בשנה מעוברת 19 מנים ואם היו שם 19 מנים יתרים על קפ"ד א"כ למה לא פטמו אותה לחצאין בשנה שלפניה ואין להאריך וגם עיקר הסברא דזמן הפיטום בר"ח ניסן אינו נראה לפיענ"ד דמה ענין מספר שס"ה לשנות הלבנה ועוד דמה יעשו בתחילת פיטום השלימות או בשנה שפטמו אותה. לחצאין כשיהיה אחריה מעוברת וכן יהיה בהכרח לפי חשבון ביאור הששים שנה עפ"י הב' פשוטות כנ"ל ועוד דהנה בתחילת תשרי דשנה שניה למלכות פרס הותחל התמיד עי' ריש עזרא ומסתמא התחילו אז ג"כ בקטורת והיא היתה עפ"י מש"ל בסדר בהר שנת 4410 ליצירה וכשתשליך מזה י"ט י"ט ישארו ל נמצא שהותחלו בתשרי של שנת שניה למחזור ומסתמא פטמו אותה אז לחצאין לפי הנ"ל ונשאר ממנה 7 לתחילת ניסן דאותה השנה ובר"ח ניסן פטמו אותה שלמה ולא היה מספיק עד ר"ח ניסן דשנה שאחריה שהיתה מעוברת ויש ליישב בדחוקים ולא ראיתי להאריך בזה ע"כ נ"ל דזמן הפיטום אינו תלוי בניסן ובביאור זמן זה שיטה א' שהיה בזמן שוה בתקופה ד"מ כשפיטום הראשון היה בתחילת תקופת תשרי לעולם פטמו גם אח"כ בתחילת תקופת תשרי ולפי"ז אם התקופה היתה ד"מ בתחילת ליל ר"ח תשרי פטמו אותה 3 שנים אחת לשס"ו ימים דהיינו בכלות שס"ה ימים וברביעית פטמו אותה בכלות שס"ו ימים כי יום אחד נתוסף לארבעה שנים על שס"ה ימים לפי ששנת החמה היא 1/4 365 כנ"ל וכן נראה שיטת התוס' כריתות (שם) ועפי"ז כתבו בביאור החשבון דאחת לע"ב שנים סך 3, 72 = 216 ומזה צריך לחסר 1/4 מן 72 = 18 א"כ 216- 18 = 198 הסר מזה 184 דהיינו חצי שס"ח נשארו 14 מנים לע"ב שנים 7/36 למלא חפנים של כל שנה וא"כ למה חשבו כך שהרי אחת לע"ב שנים היינו אחר שעברו