באר היטב (עה"ת) טו

מעילה עש"ה פי' ב'. דתרוייהו בעינן שקבלו פסולין וגם זרקו פסולין ולפי"ז ע"כ כ"ש מקדש פסולין ליקרב לכתחילה ולענין מעילה צ"ל להיתר זריקה שנינו כר' זירא שם מדלא סגי בזרקו פסולין לחוד פי' ג' דזרקו את דמו היינו וג"כ זרקו את דמו אלא דהיינו בין כשרים ובין פסולין ולפי"ז צ"ל ג"כ דכלי שרת אינו מקדש את הפסולין ליקרב לכתחילה ורק בדיעבד שזרק לא ירדו ולענין מעילה בהכרח דהיתר זריקה שנינו דדווקא בקבלו פסולין ה"ל לא היתה לו שעת הכושר אבל לא בזרקו פסולין ולפי"ז תימא דהא ר' יוחנן דס"ל היתר אכילה שנינו במעילה ע"כ מפרש כפי' הא' הנ"ל דאו או קתני דמסתמא אידי ואידי בחד פירושא מתפרשין ואיך ס"ד למימר כפי' הב' והנ"ל לפיענ"ד דצ"ל בהכרח דמוחלפת השיטה וצ"ל מאי לאו שקבלו פסולין א"נ זרקו פסולין ומוכח דכ"ש אינו מקדש פסולין ליקרב ודחי לא שקבלו פסולין וזרקו פסולין וה"ה דה"מ למימר וזרקו פסולין או כשרין ובספרי עוד"ד הארכתי קצת בביאור הסוגיא דהכא ודמעילה שם וכתבו התוס' שם פ"ז דבאת"ל דכ"ש מקדש לכתחילה ליקרב הא דתנן הלן והיוצא כו' וכן הא דתנן (מנחות ק' ב') המנחות והנסכים שנטמאו משקדשו בכלי אין להם פדיון דמשמע דלא קרבו היינו בעירה לכלי חול ואע"ג דגנאי הוא לערות לכלי חול אחר שנתקדש בכלי קדש כמו"ש התוס' (מנחות צ"ה ב') ד"ה ומאי קושיא מ"מ אינה נפסלת עי"ז וע"ש עוד כמה ענינים אע"פ שכלי שרת אינו מקדש את הפסולים ליקרב לכתחילה מ"מ מקדש את הפסולים ליפסל ה"ד כגון שקמץ בשמאל וקידש הקומץ בכלי שרת הרי קדוש ואינו חוזר וקומץ אף למ"ד דחוזר וקומץ כשלא קידש בכלי דנעשו להו שיריים והקומץ קדוש ופסול (מנחות ז' א') בשינוי לשון ועמש"ל ספר ויקרא פרשה ב' בדיני המנחות בביאור כ"ז מנחות שכבר הוקדשו וקומץ ונסכים שכבר הוקדשו כלי שרת מקדשן להכשירן להקרבה כמוש"ל בדיני המנחות שטעונין קידוש וכיון שקדשו בכלי אין להם פדיון כדאיתא (מנחות ק' ב') והבאתי בכ"ד והוכשרו לפסול במחו"כ כמוש"ל בס' ויקרא פרשה ב' פסוק ב' ד"ה והביאה כלי שרת אינו מקדש אלא מדעת (מנחות ז' א') ועיין (מנחות מ"ז ב') דאיכא פלוגתא בזה ועיין תוס' (מנחות ע"ט ב') ד"ה וליתני דאף באת"ל מקדש שלא מדעת מ"מ חולין וודאי אינו מקדש שלא מדעת ועיין (מנחות ז' א') דמוכח דבאת"ל מקדש שלא מדעת מקדש אף במתכוין בפירוש שלא יקדש כלי הלח מקדשין את הלח ומדות יבש מקדשות את היבש אין כלי לח מקדש את היבש ולא יבש מקדש את הלח (זבחים פ"ח א') במשנה כלי הלח שבע מדות הן הבאתים בספר במדבר פרשה ט"ו פסוק ה' מדות היבש הם שנים ג"כ נתבארו שם. הא דמדות היבש מקדשות היינו בפלוגתא דתנאי (מנחות נ"ז ב' צ' א') ופלוגתייהו במדת היבש אי נתקדשה בשמן המשחה או לא או אי נמשחה מבחוץ ומבפנים או לא ועיין (מנחות ח' א' וט' ב') אפילו למ"ד מדות היבש לא נתקדשו ואין מקדשין מ"מ י"ל דתנור מקדש ורבי ס"ל תנור מקדש (מנחות ע"ב ב' צ"ה ב'). ביסא והיא כלי שלשין בה מקדשת לכ"ע (שם נ"ז ב') לר"י חנינא דאמר (מנחות ח') דאין מנחה קדושה אלא עם שמן ולבונה עשרון אינו מקדש אלא מנחת חוטא (שם) וערש"י שם ד"ה שניהם מלאים ולוג אינו מקדש אלא שמן של מצורע דשל מנחות אינו מקדש בלא סולת (שם) אין כלי הלח מקדש את היבש כו' אמר רב ואיתימא רב אמי אין מקדשין ליקרב פי' מנחות כשרות שצריכין קידוש אבל מקדשין לפסול (זבחים פ"ח א') מקדשין לפסול פירש"י לפסול בט"י ומחוסר כפורים ושלא יהיה להם פדיון (ע"ש) כלי שרת שמקדש לפסול במחו"כ מקדש ג"כ לפסול בלינה (מעילה י') ובכ"ד מיהו בנסכים הבאין עם הזבח לפירש"י אין נפסלין בלינה. עיין תוס' (מנחות ט"ו ב') ועמ"ש בספרי עוד"ד (מנחות ע"ט ב') אף שכלי שרת מקדש לפסול במחו"כ ובלינה מ"מ אינה מועלת לפסול ביוצא ורק דמכוער הדבר להוציא לחוץ אחר שנתקדשה בכלי (תוס' מנחות ט' א') ד"ה ר"ל אמר וצ"ע לפי"ז במנחת כהנים וחביתי כה"ג דלית בהו קמיצה אימת מפסלי ביוצא (תוס' מנחות שם) סכין אי מקדש ללחם דתודה פלוגתא בגמ' (מנחות ע"ח ב'). כלי שרת אי מקדשת שלא בזמנו עיין (יומא כ"ט ב')

פרשה

ל'

(ז) בהיטיבו את הנרות וגו' יתבאר בספר ויקרא פרשה כ"ד: (ח) בין הערבים וגו' לא הקטירו קטורת בבקר יקטירו בין הערבים אר"ש וכולה היתה קריבה בין הערבים (מנחות מ"ט א') במשנה

(כ) בבואם אל אהל מועד בענין ביאה ריקנית עיין ר"ש פ"ק דכלים ומש"ש בספרי עוד"ד ועיין תוס' (סנהדרין פ"ג א') ד"ה ולא משום טומאה ועמ"ש בספר ויקרא פרשה כ"א פסוק ט"ז בענין בע"מ

(לד) קח לך סמים וגו' על מה הקטורת מכפרת על לשה"ר (יומא מ"ד א' זבחים פ"ח ב') א"ר יוחנן אחד עשר סממנין נאמרו לו למשה בסיני (כריתות וא"ו ב') ת"ר פטום הקטורת 1 הצרי 2 והצפורן שהן נטף ושחלת 3 החלבנה 4 והלבונה משקל שבעים שבעים מנה. פי' משקל מאה דינרין מכ"א 1 מור 2 קציעה. 3 שבולת נרד 4 וכרכום משקל ששה עשר ששה עשר מנה קושט שנים עשר קלופה שלשה מנה קנמון תשעה 4 . 70 280+4. 16=64+12=3+9=368 כולן שחוקין היטב ומוסיפין לזה מלח סדומית רובע הקב מעלה עשן כ"ש רבי נתן אומר אף כפת הירדן כ"ש (שם א' ב') בקצת שינוי כיצד מפטמין את הקטורת מביא תשעה קבין בורית כרשינה ושף בה את הצפורן כדי שתהא נאה יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא ששורין בו את הצפורן כדי שתהא עזה כו' ושוחקין כ"א מהסממנין הדק היטב ובשעת שחיקה אומר הדק היטב היטב הדק עד ששוחק ומערב הכל ומקטיר מזה מנה