באר היטב (עה"ת) קנט

מ"ה) ומ"מ ראוי לביאת מים בעינן (נדה ס"ו ב') מיהו חללי הגוף שאף במשא אין מטמאין משום טומאה בלועה כדאיתא (נדה מ"ב ב') נראה פשוט דאף ראוי לביאת מים לא בעינן שערו של אדם צריך טבילה (עירובין ד' ב') נתנה שערה בפיה כאלו לא טבלה (שם פ"ח מ"ה) צריך שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים (עירובין שם) א"ר יצחק ד"ת רובו ומקפיד עליו חוצץ ושאינו מקפיד עליו אינו חוצץ וגזרו על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד ועל מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד (עירובין שם נדה ס"ו א ובכ"ד ופירש"י דבשער איירי והתוס' הוכיחו דגם בבשרו הדין כן אמר רבה בר"ה נימא אחת קשורה חוצצת שלש אין חוצצין שתים איני יודע ור' יוחנן אמר אנו אין לנו אלא אחת ומשמע דכשרוב שערות הראש קשורות א' א' הוה חציצה מה"ת במקפדת אף דה"ל מיעוטא דכל הגוף דרובא דראש לענין שער כרוב הגוף לגבי כל הגוף בבשר מיהו נראה פשוט דבכל מקום כינוס שער הדין כן ונ"ל דצ"ל דרובו של כ"א מהאברים כשמקפיד עליו חוצץ מה"ת קפצה ידיה קרצה שפתותיה כאלו לא טבלה (מקואות פ"ח מ"ה) א"ר יוחנן פתחה עיניה ביותר עצמה עיניה ביותר לא עלתה לה טבילה אר"ל האשה לא תטבול אלא דרך גדילתה כדתנן האיש נראה כעודר ומוסק אשה נראית כאורגת וכמניקה את בנה ונ"ל דכל הני אינן רק מדרבנן דה"ל מיעוטו המקפיד אלו חוצצין באדם חוטי צמר חוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות ר' יהודה אומר של צמר ושל שער אינם חוצצין מפני שהמים באין בהם (שם פ"ט מ"א) קלקי הלב והזקן וביה"ס באשה חוצצין (שם מ"ב) אלו שאין חוצצין קלקי הראש ובית השחי וביה"ס באיש רא"א אחד האיש ואחד האשה כל המקפיד עליו חוצץ שאין מקפיד עליו אינו חוצץ (שם מ"ג) ועש"ה קשרים שבכלים ושבבגדים דעשוי להתיר חוצץ שאין עשוי להתיר אינו חוצץ (שם פ"י מ"ג ומ"ד) בפרטיות. כל ידות הכלים שהכניסן שלא כדרכן או שהכניסן כדרכן ולא מרקן או שמרקן ונשברו ה"א חוצצין (שם פ"י מ"א) כל ידות הכלים שהן ארוכים ועתיד לקצץ מטבילן עד מקום המדה ר' יהודה אומר עד שיטביל את כולו (שם מ"ה) ועש"ה כלי שהוא מלא משקין והטבילו כאלו לא טבל מלא מי רגלים רואין אותן כאלו הן מים מלא מי חטאת עד שירבו המים על מ"ח ר' יוסי אומר אפילו כלי מחזיק כור ואין בו אלא רביעית כאלו לא טבל (שם פ"י מ"ו] וע"ה (זבחים ע"ח ב') שיש בזה כמה פלוגתות ומקומן בספרי זה בסדר משפטים בדיני רובא ועמש"ל (פרשה ג' פסיק יז) האוחז באדם ובכלים ומטבילן טמאין פי' דבמקום אחיזתו לא באו מים ואם הדיח את ידו במים פי' קודם שאחזן טהורין (שם פ"ח מ"ה) טעמא דהדיח לפי שהמים שע"י מתחבר למי המקוה וליכא חציצה רש"א ירפה כדי שיבואו בהן מים שם בביאור דברי ר"ש י"ל דארישא קאי דת"ק ס"ל דלא מהני ירפה משום גזירה וי"ל דקאי אסיפא דר"ש ס"ל דהדחה נא מהני המטביל את המטה אעפ"י שרגליה שוקעות בטיט העבה טהורה מפני שהמים מקדימין (שם פ"ז מ"ז) ועפי"ז נ"ל דהא דאר"ל האשה לא תטבול אלא כדרך גדילתה היינו רק בלא באו מים על מקומות הקמטים מקמי טבילה ונ"ע לפי ענ"ד כהט"ז ביו"ד סי' ק"כ וסי' ר"א ס"ק כ"ז דאין חילוק לענין זה בין מים מחוברין לתלושין תשלום דיני חציצה (מקואות פ"ט

ופ"י

) (יח) ואשה אשר ישכב איש אותה שכבת זרע גו' לצורך ביאורי דינים שיובאו הנני מוכרח להעתיק ביאור נתות כלי ההולדה של אשה ופעולותיהן מא' מספרי חכמת הנתוח אשר נזדמן לידי וכפי מה ששמעתי בע"פ מבעלי חכמה זו. כלי ההולדה החיצונים המה סוף וקצה הבטן המכוסה בגדילות בשערות שם למטה כשהיא עומדת ב' שפיות או שפחות בהפחחן נמצאו עוד ב' שפיות קטנות במקום דיבוק שפיות הקטנות לפניה נמצא כעין חתיכת בשר קטנה כגודל גרעין קטנית מוקפת בקרום שם למטה כשהיא שוכבת פניה למעלה פתח קנה השתן במקום דיבוק ב' שפיות הגדולות לצד אחוריה כמין קרום ובשם עומק והיינו תחלת בית החיצון ובשר מפסיק בין כלי ההולדה לפתח ופי הטבעת. תחלת בית החיצון הנ"ל הוא מקום שתינוקת יושבת ונראה ושם קרום הבתולות וא"א להעראה בלי השרת בתולים כדמוכח להדיא (סנהדרין ע"ג ב') הקרום הוא נקוב שדרך שם יוצא דם נדתה ודרך שם יכולה להבעל בלי קריעת הקרום כדאיתא (בפ"ק דכתובות) נקב הקרום הוא אצל כותל הרחם שאצל הבשר שבין כותל הרחם ובין התלחולת והכרכשתא וגודל הנקב הוא בכל אחת כעובי סוף אצבע קטנה שלה והא דשמואל דאמר יכולני כו' (חגיגה י"ד) אמרינן (נדה ס"ד ב') דשאני שמואל דרב גובריה ונ"ל פי' זה שאפשר ע"י דפיקת כותל הרחם שאצל החלחולת כנ"ל כלי ההולדה הפנימיים המה החלל שהולך מקרום הבתולות ולהלאה בלה"ק בית הרחם בית החיצון אורך בעומק 4 צאל רוחב א $ציור בספר $ צאל. כותלי בית החיצון מחוברין סביב לבשר שבין הירכים סוף כותלי בית הרחם הוא בסוף בשר שבין הירכים והוא דבוק ומוקף שם במעי הנקרא בלה"ק בין השנים עשויה עגולים עגולים וחריצין עגולים ביניהם אשר עי"ז היא עשויה קמטים קמטים כולה למעלה מבשר שבין הירכים כשעומדת ארכה פחות מא $ציור בספר$ צאל ויכול להתפשט על כפלים באורך ולהתרחב הרבה נקרא צואר המקור סוף בין השנים מחובר ומקיף פי המקור לפי המקור ג"כ ב' שפיות המקור בל"א מוטער וואורצעל תמונתו כמין פרי הנקרא בארין או גדוינין רק שלצד פניה ולצד אחוריה היא עשויה שטחית קצת מקום הרחב שלו לצד מעלה כשהיא עומדת וחללו כעין גרעין שקדים הנקראים מאנדלען עשוי להתפשט הרבה ובו משכן הולד ועליו כשהיא שוכבת פניה למעלה שלפוחית השתן ולמטה מהמקור כששוכבת כנ"ל לצד אחוריה מעי הדקין משונה מבבהמה שבבהמה קנה השתן והשלפוחית הוא בין בית הרחם וכלי העיכול המקור מחוזק במקומו בעזר ארבעה זוגי קישורים שני קרומים או רצועות לשני צדי האשה ובהם ועליהם מונחים ומחוברים אשכולות או