באר היטב (עה"ת) קנח

בשאובין דהכא דל"ה שאובין גמורין כיון שלא שלטו ידי אדם בהמים עצמן כמו"ש מ"מ לפי ענ"ד אין לחוש כלל לכך גם כבר כתבתי דהעיקר דהמעין מטהר בכ"ש אף לאדם וכבר כתבתי דמ"ש דכ"ש דמעין היינו לא פחות מרביעית אין זה מוסכם די"א דהיינו כ"ש ממש מעין היוצא לתלמי ומן התלמי לבריכה ראשונים ראשונים ה"א נפסלין מפני שהן נשאבין כיצד הוא עושה ניקבו מעין זקנו כ"ש ונמצא מים מועטין מטהרין את המרובין תוספתא הביאה הר"ש בפ"ה מ"ב דמקואות פי' נוקב את התלמי למטה בכ"ש דעי"ז מתטהרין המים שבתלמי כנ"ל ומיד שנכנסין אחר הנקיבה מעט מים מהתלמי להבריכה המלאה מים רבים שנפסלו הרי אותן המים המרובין מתכשרין ומתטהרין ע"י המועטין הכשרין העבירו פי' למעין ע"ג כלים או ע"ג ספסל ר' יהודה אומר ה"ה כמו שהיה ר' יוסי אומר ה"ה כמקוה ובלבד שלא יטביל ע"ג הספסל (שם פ"ה מ"ב) פי' ע"ג כלים להפי' הא' שכתבתי לעיל בהעבירו ע"ג שפה כ"ש דהיינו שלא כנגד תוכו של שוקת דכל שכנגד תוכו פסול א"כ ע"כ הכא היינו ע"ג אחורי כלים ולהפי' הב' דשם י"ל דהיינו אף למעלה כנגד תוכו של כלי ודומיא דספסל קתני שמק"ט דראוי למדרס כדאיתא כלים פכ"ג מ"ג ומ"מ המים כשרין בפשיטות בענין שגם בלא הכלים היו המים עוברין דרך שם דל"ח הויה שלא ע"י טהרה ואפילו כשנשתנה מהלך המים ע"י הכלים דהי"ל הויה שלא ע"י טהרה מ"מ חוזרין להכשרן ע"י המשכה ויש לעיין לר' יוסי דס"ל ה"ה כמקוה אמאי אמרינן בהא דלעיל בהעבירו ע"ג שפה שהמעין מטהר בכ"ש מ"ש ע"ג שפה מע"ג ספסל ונ"ל דספסל ואחורי כלים גרע טפי דה"ל תלוש לגמרי משא"כ בהא דלעיל דאיירי במחובר ואע"ג דההוא תנא ס"ל תלוש ולבסוף חברו הוה תלוש מה"ת מ"מ לענין פסולא דרבנן דהכא הם אמרו והם אמרו והא דלא יטביל ע"ג הספסל היינו לכו"ע משום גזירה דכלים דלי שהוא מנא כלים והטבילן ה"א טהורין ואם לא טבל עד שיהיו מעורבין כשפה"נ (שם פ"ו מ"ב) פי' ואם לא טבל מפרשינן במס' חגיגה כ"ב דהיינו כשהדלי עצמו לא היה צריך טבילה בעינן שיהיה בפי הדלי כשפה"נ וצ"ע אי היינו מה"ת בספר הנפלא טו"א במס' חגיגה שם הקשה איך אפשר שאין הכלי צריכה טבילה עכ"פ מדרבנן הא המים שנכנסין לתוכה מטמאין ע"י הכלים הטמאים וחוזרין ומטמאין את הדלי ואף דנראה דמדרבנן לדאורייתא ל"א מיגו מ"מ קשה בכלים שא"צ טבילה רק מדרבנן לטהרו אף בלא כשפה"נ אף כשהדלי לא היתה צריכה טבילה ולפי ענ"ד לפי סברתי קשיא כל כלי טמאה איך סלקא לה טבילה בפיו צר שהמים נכנסין לה מעט מעט ומטמאין להכלי וכבר כתבתי דמים טמאין א"א שיטהרו והנ"ל דודאי לענין ק"ט בחיבור כ"ש למים סגי דעי"ז חשיב מחובר ואינו מק"ט ואף שהיו בתוכו מים טמאין מתטהרין ע"י השקה כ"ד דל"ב כשפה"נ רק לענין עירוב מקואות בפחותה ממ"ס השידה והתיבה שבים אין מטבילין בהם אא"כ היו נקובין כשפה"נ ר' יהודה אומר בכלי גדול ד"ט ובקטן רובו אם היה שק או קופה מטבילין בהם כמה שהם מפני שהמים מעורבין (שם פ"ו מ"ה) הא דשידה ותיבה צריכין כשפה"נ היינו כשפיהן למעלה מהמים דבפיהן תחת המים נקב כשפה"נ למה הא בפיהן כשפה"נ סגי כדלעיל ומשמע שם דאף ר' יהודה לא פליג שם גם נראה דבשם מה"ת א"צ כשפה"נ כיון שכולה תחת המים וצורך הנקב בזה אינו משום חיבור המים שיהיו נחשבין מחוברין לקרקע שלא יקבלו טומאה דבלא"ה א"א לטבול בהו כמוש"ל דבחיבור למים בכ"ש הוה מחובר לענין ק"ט גם אין זה משום עירוב מקואות גרידא דא"כ ל"ה פליג עלה ר' יהודה דאי פליג ר"י בעירוב מקואות הוה קשיא עליו מים ש"ש כמוש"ל בעובדא דשוקת יהוא אלא היינו ג"כ לבטל מתורת כלי דלא להוי עי"ז שאובין דפסלי משום בידי אדם ולא החמיר ר"י רק בתלוש ולא במחובר כמוש"ל בענין שוקת יהוא ואע"ג דלעיל לא מכשרינן רק במחובר לקרקע כמוש"ל מ"מ הכא שהמים מקיפין להכלי ואין הכלי צריכה להעמדת המים שבה כשר אף בתלוש ואף שהוא עדיין כלי שמק"ט מ"מ לענין מקוה נתבטל שם כלי מעליה עכ"פ בכה"ג שהים מקיפה ועמש"ל בענין היתה נקובה בהערה א' ור' יהודה דפליג ובעי ד"ט נ"ל דלא פליג רק בהא דהכא דאינה מחוברת לקרקע כמוש"ל בשוקת יהוא המסנק את הטיט לצדדין ומשכו ממנה ג"ל כשר היה תולש ומשכו ממנו ג"ל פסול ור"ש מכשיר מפני שלא נתכוין לתלוש (מקואות ה בו ונראה דלר"ש המים משלימין ג"כ למקוה ועמ"ש בסמוך הסוחט את כסותו ומטיל ממקומות הרבה רע"ק מכשיר וחכמים פוסלין ארע"ק לא אמרו מטילין אלא מטיל א"ל לא כך ולא כך אמרו אלא שנפלו לו ג"ל (שם פ"ג מ"ג) יש לעיין מ"ש הכא ומ"ש הא דלהלן פ"ו מ"ה דשק וקופה מטבילין ומעלין כדרכן דל"ח שאובין וי"ל דהכא בנפסק נזילת המים מהכסות קודם שנסחט והתם שאני שהמים שבשק ושבקופה מחוברין למי המקוה ע"י המים שזבין מהן כמו"ש הט"ז סימן ר"א ס"ק מ"ז מיהו קשה לי אמאי לא פליג בזה ר"ש דמטהר במסנק לעיל פ"ב מ"ג מפני שלא נתכוין לשאוב וכבר כתבתי דאין חילוק בין כיון שנכנסו המים למקוה ללא כיון לכך כמו"ש הט"ז ביו"ד סי' ר"א ס"ק מ"א ונ"ל דהכא כיון שמתחיל לסחוט בשביל שיכנסו המים למקוה דגלי דעתיה דניחא ליה בהני מים שבכסותו ה"ל כמו במתכוין לשאוב וכיון דנתלשו ה"ל שאובין בידי אדם ע"ד מש"ל בענין יכפה אבל לא יערה דמי לא עסקינן שסחט כסותו רק כדי להוציא המים שבכסותו ונ"ל דצ"ל דשאני סינוק שהמים נמשכו מהטיט בעת שאין בו תפיסת ידי אדם משא"כ בהא דהכא דהמים נמשכין מהכסות בשעה שיש בה תפיסת ידי אדם וע"י אדם. כלי שהטבילו דרך פיו כאלו לא טבל (מקואות פ"י מ"א) משום שאין המים נכנסין לתוכו וע"ש כמה דינים בכה"ג בגדים שהטבילן מכובסים עד שיבעבעו הטבילן נגובים עד שיבעבעו וינוחו מבעבוען שם (שם מ"ד) הכר והכסת צריך שיבואו בהן המים כסת עגולה והכדור כו' א"צ שיבואו בהן המים זה הכלל כל שאין דרכו להכניס ולהוציא טובלין סתומין בית הסתרים בית הקמטים א"צ שיבואו בהן מים (שם פ"ח