באר היטב (עה"ת) קנז

וגפסית הוה סתימא וחשיבא כלי והושיבה על הארץ או מירח מן הצדדין אף שעי"ז מקבלת מים מ"מ לא חשיבא כלי אמר ר"י בן בתירא מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים והיתה נקובה כשפה"נ והיו כל הטהרות שבירושלים נעשות על גבה ושלחו ב"ש ופחתוה שבש"א עד שיפחת רובה שם פ"ד מ"ה בפ"ק דמס' יבמות מייתינן עלה ההיא דעירוב מקואות דשם פ"ו מ"ז הבאתי לעיל והיינו כשאין בשוקת מ"ס לענין שיצטרף למקוה אחרת ואיירי בשוקת שהיא מחוברת מעולם ויש לעיין מה ראה הש"ס שם לומר דלא איירי בתלוש ולבסוף חברו לענין ביטול מתורת כלי כנ"ל ואין לומר משום דא"כ קשיא לר' יהודה דס"ל (שם פ"ו מ"ה) בענין השידה שבים דבעינן רובא או ד"ט דודאי התם בענין דשידה ג"כ בעינן לבטולי מתורת כלי אבל אי מפרשינן הא דהכא משום עירוב מקואות א"ש דר"י כב"ה והא דבעי התם ד"ט כדי לבטל מתורת כלי והכא בשוקת מחוברת מעולם איירי דא"כ אכתי תקשי לר' יהודה מים ש"ש דנהי דהים י"ל דהיה מנוקב ד"ט מ"מ הא רגלי השוורים לא היו מנוקבים יותר מכמוציא רמון ואף אם נאמר דכל הד' רגלים היו נקובים וכולם מצטרפין מ"מ הא ר"י משמע דבעי ד"ט על ד"ט ואין נראה לומר דשאני שוורים שאינו טובל בהם ור"י לא החמיר רק בדבר שטובל בו דכיון דבלא גוף השוורים לא היו מתקיימין בים ה"ל כטובל בגוף השוורים ול"ד להמשכה ע"י כלי ודוחק לומר דלר"י באמת ים ש"ש לא היה כשר רק מה"ת כמו שצ"ל לב"ש כמו שיתבאר אלא נ"ל דצ"ל דר"י לא פליג רק בתלוש אבל במחובר מודה להתיר בכשפה"נ והנ"ל לפי ענ"ד דודאי גם לפי הסוגיא דיבמות שוקת יהוא היתה כלי ונתחברה אח"כ לקרקע ונקב דכשפה"נ היינו בכדי לבטל שם כלי מעליה ושיתחשבו המים שבתוכה מחובר לקרקע שלא יקבלו טומאה כנ"ל אם המים שבתוכה לא היו מחוברים למים אחרים שבקרקע ונא איירי הכא בדין עירוב מקואות דבעירוב מקואות לכ"ע סגי בכשפה"נ ויש נעיין לב"ש דאמרי עד שיפחת רובה תקשי להו מים של שלמה וצ"ל דב"ש מדרבנן הוא דבעי רובה וים ש"ש לדידהו באמת לא היה כשר רק מה"ת והא דמייתינן (יבמות שם) ההיא דעירוב מקואות כתב הכ"מ דהיינו לפרש שיעורא דכשפה"נ ולפי ענ"ד נ"ל דהא דנקטינן שם ותנן עירוב מקואות כו' היה כתוב עה"ג לבאר שיעורא דכשפה"נ מעין שהעבירו ע"ג השוקת פסול העבירו ע"ג שפה כ"ש כשר חוצה לה שהמעין מטהר בכ"ש רפ"ה דמקואות מדקתני פסול ולא קתני ה"ה כמקוה כדקתני בסיפא מוכח להדיא דאין זה ביטול מתורת מעין אלא היינו פסול ממש וכן משמע מהא דמסיק העבירו כו' שהמעין מטהר בכ"ש ואיירי בשוקת שאינה נקובה הרשב"א כתב בתשובה הובא בטור יו"ד לפי מה שביאר הב"י דבריו דהמים שיוצאין מהשוקת אף שאינה נקובה הן כשרין ומטהרין אפילו בכ"ש כדין מעין דכל מחוברים אינם נפסלים משום שאובין ופי' שהעבירו ע"ג השוקת היינו שנופלין לתוך השוקת ואין יוצאין לחוץ דאין טובלין בתוך כלים ופי' העבירו ע"ג שפה ב"ש היינו שהן יוצאין לחוץ דהיוצאין כשרין והביא ראיה לזה דאין נעשין שאובין במחוברין למעין או למקוה שלמה מהא דמטבילין כלי בתוך כלי אלמא דהמים שנכנסין לתוך הכלי אין נעשין שאובין דא"כ לא היו מטהרין וגם איך סלקא טבילה לכלי שיש לה תוך הא המים שנכנסין לתוכה נעשין שאובין ולא היתה טבילה מבפנים ותנן הפכה על פיה וטבלה כאלו לא טבלה ולחזק ראייתו הביא ההיא דפ"ב דביצה דמטבילין כלי טמא אגב מימיו וגם דרך הר"ש קרובה לדרכו של הרשב"א וכבר דחו הראשונים באי אחריהם כל ראיותיהם דשאני הני שהביאו שהמים שבמקוה מקיפין להכלי שהמים נכנסין לתוכו ול"ח נעשה ע"י אדם ופי' המשנה ג"כ דחוק מאד לפי דעתו והנ"ע כמו"ש כל הפוסקים והמפרשים זולתו כפשטא דמתניתין דכל מים שמתכנסין לתוך כלי שהועמד בכונה שאינה בתוך מי מקוה נפסלין משום שאיבה דהיינו ע"י אדם כמוש"ל ול"מ בזה חיבור למעין דאין מעין ומקוה שלמה מטהרין רק כשאינו שאוב בשעת טהרה וצ"ע אם היינו מה"ת באת"ל דבלא מחובר הוה שאוב מה"ת ע"י כלי ובביאור החילוק שבין רישא לסיפא דהעבירו ע"ג שפה י"ל דאף שהמים העוברין הן גבוהין מתוך הכלי כיון שהן כנגד תוך הכלי ה"ל שאובין ע"י ב"א עכ"פ מדרבנן והעבירו ע"ג שפה היינו שהיה רוחב שטח המים יותר מרוחב תוך הכלי עד שעברו המים על דופן הכלי כשר חוצה לה מיהו יותר נ"ל עפ"י מ"ש (שם פ"ו מ"י) בענין דאביק דרישא איירי שכל המים נופלין לתוך הכלי ויוצאין ממנו ע"י חור שלמעלה והעבירו ע"ג שפה כ"ש היינו שהמים גבוהין מעט מדופני הכלי כנגד חלל הכלי כשר חוצה לה היינו לאחר שעוברין מעל השוקת וע"ה מש"ש פ"ו מ"י בענין דאביק ומש"ש פ"ה מ"ב ויובא להלן וי"מ דכשר חוצה לה היינו כשר להטביל מו"צ ע"ג השפה ופי' שהמעין מטהר בכ"ש אין הפי' שמטהר את המים הפסולין בכ"ש אלא שמטהר כלים בכ"ש והלכך משכחת לה טבילה ע"ג השפה כ"ש ולפי ענ"ד נ"ע כפשטא דמלתא דכל המים שלמטה מהשוקת כשרין ע"י המשהו שעבר ע"ג השפה משום דמעין מטהר בכ"ש את המים הפסולין ומה שאנו חושבין הפסולין לרוב לפי' הב' שכתבתי בהא דע"ג השפה י"ל כגון שיש חור בהשוקת סמוך לשולי השוקת ולפי כ"ז מ"ש הט"ז ביו"ד סי' ר"א ס"ק מ"ז להתיר מים ששואבין ממקוה בכלי מנוקב משום דה"ל מחובר ואין נפסלין משום שאיבה לפי ענ"ד אין זה נכון דהא אפילו בשאיבה דהכא דקיל משאיבה גמורה כמוש"ל בשוקת שהיתה כלי וחברה ל"מ חיבור להציל מפסול שאיבה. כתב הב"י בסי' ר"א בשם תשובת הרא"ש דמעין שמחזיק רביעית ממלא בכתף וטובל בו דהמעין מטהר את השאובין בכ"ש אף מדרבנן ופשוט לפי"ז דאין פסול דג' לוגין דמדרבנן נוהג במעין וכן מוכח להדיא לפי ענ"ד (שם פ"א מ"ז) וכנ"ע לדבר מבורר ואע"ג דלפי"ד הסוברין דאין המעין מטהר את האדם בפחות ממ"ס י"ל דלענין טהרה דאדם מעין כ"ש ה"ה כמקוה חסרה ונפסל ע"י ג"ל ובאמת יש מי שסוברין כן גם מהרי"ק חושש לדעה זו והא דהכא דקתני שהמעין מטהר בכ"ש אף לפי מ"ש דהיינו מטהר בכ"ש את ההמים פסולין י"ל דאין זה רק