באר היטב (עה"ת) קנו

הובא בפי' הרמב"ם פ"ב מ"ז אי מה מעין שאין בו תפיסת יד אדם אף מקוה שאין בו תפיסת יד אדם יצאו המניח כלים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים ח"נ בור קתני הכא משום דבכה"ג מותר אף מדרבנן ובפי' היתה נקובה מלמטה כו' הר"ש והרא"ש כתבו דא"י נקבל מים כ"ש הוא שיעור הנקב בין שהוא מן הצד בין שהוא למטה ולא בעי כלל כשפה"נ והא דקתני כמה יהא בנקב כו' לאו עלה קאי אנא בעירוב מקואות איירי כדמשמע לפו"ר בפ"ק דמס' יבמות וזה דחוק מאד ומבורר לפי ענ"ד דכמה יהא בנקב קאי אהא דהכא ולפי"ז א"א לומר דהא דקתני וא"י לקבל מים כ"ש היינו לשיעורא דנקב דהא וודאי דקאי ג"כ אהא דנקב מן הצד כדמוכח לישנא וא"כ באיזה אופן בעי כמה יהא בנקב ומפרש כשפה"נ אנא היינו לפרושי דבנקב מן הצד צריך שיהיה הנקב אצל השולים ממש שלא תוכל נקבל כ"ש מהנקב ולמטה דבכה"ג כולה חשיבא כלי ע"י מה שלמטה מהנקב כמוש"ל בצינור ובביאור הא דקתני כמה יהא בנקב אהייא מהני אנפי דמתניתין קאי לפו"ר משמע בפשיטות דקאי בין אנקב דמן הצד ובין אנקב דלמטה אבל קשה ע"ז מהתוספתא הביאה הר"ש דתניא קסטלון המקלח מים בכרכין אם היה נקוב כשפה"נ אינו פוסל את המקוה ואם לאו פוסל את המקוה הלכה זו עלו בני אסיא שלש רגלים ביבנה לרגל השלישי הכשירוה להם אפילו נקוב כמחט אר"א בר"י הלכה זו הוריתי ברומי לטהר וכשבאתי אצל חבירי אמרו לי יפה הורית בד"א מן הצד אבל מלמטה אינו פוסל את המקוה ואם היה מקבל כ"ש מן הנקב ולמטה פוסל את המקוה עכ"ל התוספתא ופי' בד"א מן הצד היינו כמו מפני דבד"א מן הצד ועפי"ז פירשו דהא דקתני כמה יהא בנקב לא קאי רק אנקב דמן הצד וג"ז דחוק והנ"ל לפי ענ"ד בזה דהכא במתניתין איירי במתכנסין לשם מי גשמים דאין המים שבתוכה מחוברין למים אחרים כשרים והלכך צריך גם למטה כשפה"נ דבפחות מזה ל"ח המים שבתוכה מחוברין לקרקע לפי מ"ש מקודם דהאי תנא ס"ל תלוש ולבסוף חברו הוה תלוש מה"ת ואע"ג דבמחובר למים חשוב חיבור לענין שלא יקבלו טומאה ע"י חיבור כ"ש כמוש"ש פ"ו מ"ב ומ"ח מ"מ במחובר לקרקע נ"ח חיבור רק כשמחובר כשפה"נ וכיון שמק"ט א"א לטבול בתוכה כמו"ש (פסחים י"ז ב') וכמו"ש בזה בתחלת ענין דמקוה אבל בההיא דתוספתא למטה סגי בנקב כ"ש חדא דשם איירי שהמים שבתוכה מחוברין בכ"ש למי מעין או אמה שיש בה מ"ס תמיד ואין המים שבתוכה מק"ט ולא בעינן נקב רק נבטל שם כלי מעליה כמוש"ל ולענין זה סגי בנקב כ"ש ואף אם אין המים שבתוכה מחוברין למעין או לאמה מ"מ כיון שאין טובלין בקסטנין עצמה שפיר דמי דכיון דנתבטל שם כלי מעליה ע"י הנקב שבשוליה תו ל"ח המים שבתוכה שאובין ע"י אדם כמו"ש לעיל ואע"ג דכ"ח ששיעורה בכונס משקה לענין ק"ט בעשויה למשקין מ"מ אינו מתבטל מתורת כלי לגמרי אף בנקב דכשורש קטן כדאיתא (זבחים צ"ה א') ואין נראה לחלק נענין זה בין כ"ח לכלי אבן מ"מ י"ל דלענין דין מקוה בקבלת מים תליא מילתא וכיון דאינה מקבלת מים נ"ח כלי כלל לענין זה ויכול לטבול במים שיוצאין ממנה ונעשין מחוברין לקרקע ואין צריך שיבואו להמקוה שטובל בו ע"י המשכה משום הויה שלא ע"י טהרה שע"י המים עצמן שהיו ראויים לקבל טומאה מקודם שנעשו מחוברין דבאמת לא היו מק"ט מקודם כיון דנ"ה מחשבה לשם תלוש כיון דהמים נמשכין למקוה שנעשין שם מחוברין הערות א בכלי עץ דשיעורן כמוציא רמון לפי הידוע כמו"ש כל הפוסקים דהוה טפי מכשפה"נ כשהכלי אינה מחזקת מ"ס שהיא מק"ט היה נראה לפו"ר דכל שלא ניקב כמוציא רמון אע"ג דל"ח כלי לענין זה דלתחשב עי"ז בידי אדם כמו בכלי אבן דאין סברא לחלק בענין פסולא דע"י אדם בין כלי המק"ט לכלי שאינו מק"ט מ"מ המים שבה נפסלין משום הויה ע"י טהרה בעינן והא דכלי העשויה לשמש עם הקרקע טהורה (כלים פי"א מ"ב) נ"נ דהייני רק כשא"א לשמש בה רק ע"י קרקע אלא דמ"מ מתכשרין ע"י המשכה אף בלא רביה כמוש"נ דע"י המשכה ליכא פסולא דשלא ע"י טהרה ואין פוסלין את המקוה כמוש"ל בענין זקפה לידוח מיהו באמת כיון שיחדה למקוה אינה מק"ט דהא כ"ע העשויה לנחת אינה מק"ט כדאיתא (חגיגה כ"ו ב') מיהו בכלי מתכות אף שמחזיקין מ"ס פוסלין את המים משום הויה שלא ע"י טהרה כשלא ניקב כמוציא רמון וכ"ז להשיטה שכתבתי לעיל דבמים מחוברין למ"ס ליכא משום הויה ע"י טהרה היינו רק כשמי אותה כלי אינם מחוברין למעין או למקוה שלמה אבל במחוברין כנ"ל כיון דליכא משום ע"י אדם כמו"ש ליכא ג"כ משום הויה שלא ע"י טהרה מיהו י"נ דכל כלי המק"ט אין שם כלי מתבטל מעליה כלל ופוסלת את המים שבה משום שאובין ע"י אדם וראיה לזה לפי אותה השיטה דבמחובר למ"ס ליכא פסולא דהויה ע"י טהרה בעינן מהא דאמרי בירושלמי דרגלי השוורים היו נקובין כמוציא רמון הובא בתוס' (פסחים ק"ט) מיהו י"ל דכיון שהיו נקובין מסתמא היו נקבים גדולים כפי האפשרי ושיערו דהיו נקובין כמוציא רמון ועיין מקואות פ"ו מ"ה בענין השידה שבים ויובא להלן ב) צ"ע נקב כ"ש דלמטה אי היינו ככונס משקה או כשורש קטן המוזכר (זבחים נ"ו ב') אי במוציא משקין סגי ואם נאמר דהיינו במוציא משקה כ"ח ששיעורה לענין ק"ט בכונס משקה בעשויה למשקה ולא נקבה בכונס משקה איך דינה עמש"ל אות א' ג) כ"ח ששיעורה בכונס משקין אף מן הצד כשאינה יכולה לקבל מים כ"ש למטה מהנקב צ"ע אי סגי בזה בענין דין מקוה ונראה דלענין זה כל שלא נקבה כשפה"נ מן הצד שם כלי עליה והמים נפסלין ע"י משום שאובין דע"י אדם והב"י בסי' ר"א כתב דשיעור נקב דכ"ח מן הצד הוא בכזית כמו בכ"ח העשויה לאוכלין גם כתב לחלק בין נקב קודם שקבעו דבכה"ג סגי בנקב המטהר ובין קבע ואח"כ נקב דבזה בעינן כשפה"נ ועיין ש"ך שם ס"ק כ"ג ד) תוספתא הובאה ברא"ש ובטור פקקו בסיד ובבנין אינו פוסל את המקוה בסיד ובגפסית פוסל את המקוה ע"ג הארץ או ע"ג סיד וגפסית או שמרחו בטיט מן הצדדין אינו פוסל את המקוה פי' דסיד