באר היטב (עה"ת) קנה

לגמרי למניח קנקנים לנגבן ומ"מ לא יכפה כמוש"נ דבשעה שכופה נפסל משום הוי' שלא ע"י טהרה והמשכה הא ליכא בבור עצמו המסדר קנקנים בתוך הבור ונתמלאו מים אעפ"י שבלע הבור את מימיו ה"ז ישבר שם מ"ט פי' הרא"ש שמסדר הקנקנים כדי שיבלעו ממי הבור ולא יבלעו אח"כ משקין שיותן להם והדין בזה כמו במניח קנקנים לנגבן ור' יהושע היא וכבר בארנו בטעמא דנא יכפה המניח טבלא תחת הצינור אם יש לבזבז פוסלת את המקוה ואם לאו אינה פוסלת את המקוה זקפה לידוח בין כך ובין כך אינה פוסלת את המקוה (שם פ"ד מ"ב) כתב הרא"ש דהא דזקפה לידוח היינו כשהמים היו באין למקוה גם בלא הטבלא דאל"כ ה"ל הויה שלא ע"י טהרה ועוי"ל דהיינו ע"י המשכה דבע"י המשכה ליכא פסולא דשלא ע"י טהרה כמוש"ל ואפילו לפי מש"נ בהא דקנקנים לנגבן דבשלא בכונה ליכא משום הויה שלא ע"י טהרה מ"מ צ"ל לפו"ר כמו"ש דכיון דזקפה לידוח ה"נ בכוונה דל"ב שיכוין שיבואו המים להמקוה כמו"ש הט"ז ביו"ד שם ס"ק מ"א וכמו"ש מקודם ומ"מ משום פסולא דע"י אדם ליכא דכיון דזקופה אינה מקבלת מים לא מפסל משום בידי אדם ועיקר נלפענ"ד דדינא דאין פוסלין את המקוה א"ש בכ"ע דאע"ג דהמים דהויה דידהו הוה שלא ע"י טהרה פסולין לטבלה מ"מ אין פוסלין את המקוה כיון דלא נפסלו ע"י אדם וכמו דמקילינן בהו להתירן ע"י המשכה גרידא כמוש"נ החוטט בצינור לקבל צרורות בשל עץ כ"ש ובשל חרס רביעית ר' יוסי אומר אף בשל חרס כ"ש ולח אמרו רביעית אנח בשברי כ"ח היו צרורות מהחלחלים בתוכו פוסלין את המקוה ירד לתוכו עפר ונכבש כשר (שם פ"ד מ"ג) יש לפרש דאע"ג שיש לו בית קיבול מ"מ שאיבה ל"ה רק מה שנכנס לבית קבול והא דקתני פוסל את המקוה כשיש ג"ל מהנכנס לבית קיבול קודם מ"ס מיהו אין הלשון משמע כן גם מהא דירד לתוכו עפר ונכבש כשר משמע הא לא נכבש אף שאין מים נכנסין להבית קיבול פסול אלא נ"ע דכל הצינור חשיב כלי המקבל ע"י הכ"ש וג"ל הבאין ממנו למקוה פוסלין את המקוה אף לפי מ"ש מקודם דמשים פסול דע"י טהרה אינו פוסל את המקוה וכמו שיתבאר להלן בענין שוקת שבסלע והא דס"ל לת"ק דבשל חרס רביעית ובמס' כלים פ"ב מ"ב תנן דאף בשל חרס כ"ש בכלי שלמה י"ל דבאמת א"צ רביעית רק לענין דין הצינור כונו ועיקר נ"ל דבענין פסול דע"י אדם בכה"ג נא סגי בבית קיבול דסגי לענין דין דק"ט ועמש"ל שם סילון שהוא צר מכאן ומכאן ורחב באמצע אינו פוסל מפני שנא נעשה לקבלה (שם פ"ד מ"ג) דעת הרמב"ם דאף שיש נו בית קיבול כיון שלא נעשה בכונה לקבלה כשר דמה שהוא רחב באמצע נעשה בלי כונה תו לחזק מרוצת המים והב"י בסי' ר"א הקשה ע"ז מהא דתנן בתוספתא בהא דמטהרין את המקואות דאם נכפף הסינון כ"ש פסול הובאה בר"ש שם וכתב דשם איירי בנכפף בכונה לקבל ובשם הראב"ד כתב דכל שמקבל פוסל את המים שבו משום שאובין אף שאינו מק"ט כדאיתא במס' כלים פ"ב מ"ג ומשמע דאין לחלק בזה בין של עץ לשל חרם ועמש"נ בענין השוקת ולא פי' איך יפרנס הא דהכא ונ"ל דלפי"ז צ"ל דאיירי בסיטן שאחתיתו שוה ורק ברחבו הוא קצר בקצותיו ורחב באמצעיתו דזה נ"ח בית קיבול השוקת שבסלע כו' וא"צ צמיד פתיל ואינה פוסלת את המקוה היתה כלים וחברה בסיד כו' וצריכה צ"פ ופוסל את המקוה היתה נקובה מלמטה או מן הצד ואינו יכול לקבל מים כ"ש כשרה וכמה יהא בנקב כשפה"נ (שם פ"ד מ"ה) מתניתין דלא כר"א דמס' כלים פט"ו דמטהר בדף שקבעו בכותל דס"ל תלוש ולבסוף חברו הוה מחובר אפי' במק"ט מה"ת (ב"ב ס"ז א' ב') וכ"ש למים שאובין דרבנן וכדבעינן למימר קמן אלא כחכמים דס"ל דתלוש ולבסוף חברו הוה תלוש מה"ת כמו"ש (ב"ב שם) ולפי"ז צ"ל דשוקת דרישא היינו במחובר מעולם דלדידהו אף בקבע ולבסוף חקק הוה תלוש מה"ת כדאיתא ב"ב שם וא"כ אמאי א"צ צמיד פתיל להקל בהא דכשרה בנקובה משמע להדיא דכשרה אף לטבול בתוכו כמו"ש הרמב"ם ודלא כהראב"ד שהשיג בזה על הרמב"ם ויש לעיין לפי מה שהעליתי לעיל לעיקר דבפסול דע"י אדם א"צ כלי א"כ אמאי כשר בזה בנקיבה לפי מ"ש מקודם דבהכרח פסול דכלי שאינה מק"ט שהונחה בכוונה לקבל מים היינו משום דהו"ל בידי אדם ואין להקל בזה משום מחובר לקרקע דהא האי תנא ס"ל דתלוש ולבסוף חברו הוה תלוש מה"ת וצ"ל דיש חילוק בין נתלש ע"י אדם כההיא דלעיל (שם) ובין הא דהכא דהאדם לא עשה שום מעשה בהמים עצמן לתולשן רק בהעמדת הכלי ובכה"ג כיון דנתבטל שם כלי מעליה ל"ח שאובין דבכה"ג לא חשיבי שאובין רק ע"י כלי ולפי כ"ז בנקובה יש להתיר אף בכונס מי גשמים ואין המים שבתוכה מחוברין למים אחרים כשרין ואף בלא נתחברה הכני לקרקע כיון דהמים באין לשם בי"ש כשהכלי אינה מק"ט דליכא פסולא דהויה ע"י טהרה בעינן ואפילו לפי מש"ל דבמים תלושין א"א לטבול משום ק"ט דמים מ"מ כשהמים מחוברין לקרקע כשר לטבול בה אם נאמר כמוש"ל דבחיבור כ"ש ועכ"פ בחיבור כשפה"נ לקרקע בלי מים ג"כ הוה חיבור ואין מק"ט מיהו במתניתין משמע דאף בנקובה כשפה"נ ג"כ אינה כשרה רק במחוברת לקרקע וכן ים של שלמה היה מחובר לקרקע ע"י השוורים וכן נראה כמעט מלשון כל הפוסקים מיהו נ"ל דמ"מ גם בלא חיבור לקרקע אינה פסולה מה"ת אף לפי"ד הסוברין דשאובין פסולין מה"ת מדמהני חיבור דהא האי תנא ס"ל דמה"ת תלוש ולבסוף חברו הוה תלוש כמו"ש מקודם וא"כ נהי דנקבה ולבסוף חברה הדין כמו קבעו ולבסוף חקקו מ"מ הא גם בכה"ג הא ה"ל תלוש מה"ת כמו"ש ויותר נ"ל לפי ענ"ד דצורך הנקיבה וצורך החיבור לקרקע חדא מלתא היא דע"י חיבור לקרקע דנתהוה כמחובר נסתלקו מעשי ידי אדם מהכלי וה"ל כמו בידי שמים אלא דלא מתהוה מחובר לקרקע רק בלא היה שם כלי עליה מקודם כלל אבל בהיה עליה שם כלי מעיקרא בלתי מתחשבת מחובר לקרקע ע"י חיבור ולפי זה צ"ל דאף בלי נקיבה ובלא חיבור לקרקע ג"כ אינה פסולה מה"ת משוה שאיבה דאל"כ ל"ה מהני בזה חיבור לקרקע כמו"ש מקודם והא דקתני בת"כ